אמרתי "בשמחה"
והתיישבתי גם
היום עבר לאיטו, וחזרתי כבר לבית...
"היי אבא, מה נשמע" שאלתי את אבא
"הכל בסדר, איך היה בבית הספר חומד" שאל בהתעניינות "אתה יודע, כרגיל. יש אוכל" שאלתי אותו
"חשבתי שנלך למסעדה האהובה שלך"
"וואי כן אבא מתאים לי, אני יחליף בגדים ואז נצא"
הלכנו למסעדה ולא תאמינו את מי ראיתי את ויליאם ומייגן בדייט, הייתי בשוק, וגם מאוד נעלבתי.
ויליאם ראה אותי, ואמר לי היי, חייכתי לו חיוך לא אמיתי, ואני ואבא שלי ישבנו כמה שולחנות רחוק מהם.
הארוחה הייתה מעולה ונהנית מכל רגע. התעלמתי ממיגן וויליאם, לא רציתי לחשוב או לדאוג על זה, כי זה היה צפוי שמייגן הכריחה אותו. ושהיא תנסה להשיג אותו.
אז בדיוק אני ואבא קמנו ואז "ביי אמה, נתראה מחר" ויליאם אומר לי "ביי" החזרתי בביישנות מאבא שלי.
השעון המעורר הקפיץ אותי, ועדיין הייתי בכורי השינה, חצי ישנה חצי ערה, מעורפלת.
נכנסתי להתקלח, וראיתי מהחלון יום קיצי ויפה.
צחצחתי שיניים והתארגנתי, ואבא הסיע אותי לבית הספר למרות שהייתי גם יכולה ללכת ברגל, אבל בבוקר אין לי כוח.
"תודה אבא" אמרתי לו כשיצאתי מהאוטו ונישקתי אותו לשלום "בבקשה, יום טוב שיהיה לך".
היה לנו עכשיו שיעור כדור-עף אני מאוד אהבתי אותו, הייתי טובה בכדור-עף.
ראיתי את ויליאם, מה הוא עושה פה, זה לא שיעור רק לבנות ? שאלתי את עצמי.
ואז המאמן, סיפר לנו ששני הקבוצות של הבנים והבנות מתחברים. והחדר הלבשה עכשיו יהיה של שתיכם. בנות להיזהר לא להיחשף.
כולם צעקו "אבל איך אתה רוצה שנתלבש איתם ?"
"תמצאו פתרון לבד" ענה באגרסיביות
אני שמחתי לא יודעת למה, אבל הייתי שמחה
המשחק הלך לי מעולה, והפגנתי בהתלהבות את כישוריי המשחק שלי.
ויליאם שיחק מעולה, ובאיזה שלב, הוא הוריד את החולצה והייתי עם פה פעור לכמה שניות.
היה לו גוף מושלם, עם שישיית קוביות בבטן והחזה שלו, מדהים. לא יותר מידי, מושלם.
אחרי המשחק, התלבשתי באחד התאים, ושכחתי בטעות לנעול, והייתי רק עם הלבשה תחתונה.
פתאוםדלת נפתחה, ומי אני רואה, את ויליאם סמוק כלכך.אבל בטח גם אני הייתי סמוקה בטירוף, לקחתי איזו חולצה שהייתי בתא, וכיסיתי את עצמי בה, מקווה זה הלך טוב.
ישר ויליאם נבהל והצטער, וסגרתי את התא במהירות.
יצאתי מהתא, והרגשתי שדוחפים אותי לאיזשהו קיר, וקיבלתי מכה בראש. ואני רואה את ויליאם. "מה אתה עושה" נלחצתי קצת
"אני לא יכול יותר, אמה את מטריפה אותי" אמר במבטא המושלם שלו.
"אמ ויליאם..."
פתאום הוא נישק אותי, והנשיקה הפכה לסוערת יותר ויותר.
עצרתי באמצע "ויליאם יש לך את מייגן לא ?!" שאלתי בהתחכמות. "לא היא מפחידה אותי, ישלי אותך עכשיו". אמר בביטחון.
הוא רצה לחזור לנשק אותי, אבל עצרתי אותו, כי ראיתי שכולם מסתכלים עלינו.
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
