פרק 6

5.9K 259 23
                                    

״אני צמחונית״
אמרתי לדור שתיגן שניצל לשירה ולו.
״מה?״
הוא היה המום.
״מה ששמעת, אני צימחונית כבר מאתמול פשוט שכחתי להגיד לך״
הסברתי לו, אתמול ישנתי אצלו, אני מופתעת מעצמי, בחיים לא חשבתי שאני ישן אצל גבר שאני לא באמת אוהבת, זה היה מוזר, מאוד, אני מודה, אבל הוא פשוט שחף אותי אחריו אפילו שאין בינינו כלום, נשחפתי אחרי כמו דג.
שקמנו היום בבוקר עברנו בבית שלי לקחת את התיק, אבא שלי לא יודע על דור, הוא גם לא ידע, אבא שלי הוא קצת פרימיטיבי אבל אמא שלי ואחותי יודעות, ואם זה היה תלוי בי גם אמא שלי לא הייתה יודעת אבל אחותי ראתה את התמונות באינסטה ורצה לספר לאימי, ככה שלא ממש היה לי דעה בעניין, בסוף היום דור בא ולקח אותנו לביתו והכין לנו שניצלים, רק חבל שאני צימחונית.
״טוב אחר כך נדבר על זה, שירה בואי לאכול, ועדן הכרובית עוד חמש דקות תהיה מוכנה״
דור צעק לעדן ושירה, לעדן יש תפריט מיוחד של אוכל היא הורידה קילו כבר ועבר רק שבועיים שזה ממש טוב יחסית, אני ממש גאה בה.
״שירה אני חייב שפרטי לי איך נראו הילדים האלה מאתמול?״
דור תיחקר את שירה, אתמול בריפה חבורת ילדים התנפלו על שירה וחברים שלה, וקראו לה אחות של דור שמתעסק עם קטינות, וירדו עלינו והשפילו אותה, איתן קלט והם ברחו משם וחזרו הביתה ברגל, מזל שאיתן לא שתה.
״היה אחד גבוה, ואחד שמן אבל ממש שמן ואחד נמוך ורזה, הם היו שיכורים והם אמרו שאם לא היית חבר של לום הם היו מזיינים אותה חזק חזק עד שהקונדום יקרע״
שירה אמרה ודור התחיל להשתעל, הוא לא רגיל שאחותו מדברת ככה.
״תירגע דור תנשום״
צחקתי והוא שתה מים כדי להירגע.
״אני חושב שאני מכיר אותם, הם בשכבה שלך לום, ושירה תתחילי לדבר יפה״
דור אמר שנרגע, ואני ניסיתי לחשוב מי הם הילדים האלה אם הם משכבה שלי אז אני מופתעת כי אני מכירה את כולם בשכבה, או שניראלי.
״אין מצב אני מכירה את כולם בשכבה שלי״
אמרתי בטוחה בעצמי.
״את מכירה 150 ילדים״
דור היה המום.
״תירגע לאן עפתה אנחנו רק 50 ילדים״
דור גיחך והסתכלתי עליו עצבנית.
״לום את לא מכירה רבע מהשכבה שלכם, אתם השכבה הכי גדולה בבית הספר בגלל זה אני זוכר את השכבה שלכם שאתם שכבה גדולה״
אוקי אז מסתבר שאני באמת חייה בעולם שלי, אני מכירה רק את הילדים בכיתה שלי שאני חושבת על זה, אולי את הכיתה השנייה קצת או את השלישית אבל הרבעית והחמישית ככה ככה שחושבים על זה אני זוכרת שתמר אמרה לי שאנחנו שש כיתות בשכבה, אבל אני חשבתי שהיא סתם מדברת, אני גם לא יוצאת לטיולים בדרך כלל אז גם בגלל זה בחיים לא שמתי לב שאנחנו שכבה גדולה.
״עדן האוכל מוכן״
דור צעק והעיר אותי מהמחשבות.
״טוב דור אני הולכת לבית ביי בתאבון״
אמרתי בחיוך ויצאתי .
״חכי רגע אני אקח אותך״
דור יצא אחרי וחייכתי אליו בתשובה, עוד מעט יש לי חזרות למופע שלנו כבר התחלתי לחפור לכל מי שקרוב אלי שיבוא ושיהיה מדהים, גם עדן ושירה הבטיחו שהן יבוא גם אם אני ודור ניפרד מה שבטוח שיקרה כי ההצגה עוד חודש וחצי ואני ודור ניפרד עוד שבועיים, שחושבים על זה זה מצחיק שאני יודעת מתי אני ודור ניפרד, וגם בכללי לחשוב על דור מחוץ לחיי זה יהיה מוזר.
הגעתי הביתה אחרי שדור חפר לי על השכבה שלי וכמה ילדים יש בה הגעתי בשלום.
״אוף אני לא מוצאת את הטלפון שלי, רוני תתקשרי שניה אלי״
אמרתי לרוני שראתה משהו בטלוויזיה, רוני היא אחותי שסיימה בית ספר ועוד חודש היא מתחילה לעשות שנת שירות.
״מישהו ענה לא יודעת מי קחי״
רוני אמרה, רק שלא שחכתי אותו באיזה מקום.
״הלוו?״
אמרתי בחשש לטלפון.
״לום זאת עדן, שחכת את הטלפון פה כניראה״
ואוו איך נרגעתי, כבר חשבתי שאיזה מישהו גנב לי אותו.
״טוב אני יבוא עוד שלוש שעות יש לי עכשיו חזרות״
״סבבה אני ישים לך אותו בחדר של דור במגירה״
״טוב יאלה ביי ותודה״
אמרתי וניתקתי את השיחה והתחלתי להיתארגן לחזרות, קיבלתי תפקיד ממש טוב, בין הראשיים אני כמעט נמצאת בכל הסצנות, אני משחקת דמות שקוראים לה קורל, היא ילדה חרשנית בלימודים, אבל מתלהבת וגם מקובלת, היא לא הולכת אחרי כולם, והיא אומרת הכל ומספרת הכל היא מעצבנת בעיקר אבל דעתנית, ואני מתחברת אליה לאט לאט עם הזמן, כבר למדתי את כל הטקסטים, זה לא כזה קשה את האמת קל לי ללמוד טקסטים.
סיימתי חזרות מתישות במיוחד, תמר לא הפסיקה לחפור לי שקשה לה ללמוד טקסטים, בחיי היא כבר נהיית מרגע לרגע יותר מעצבנת, הגעתי לבית שתיתי מים והתחלתי ללכת לכיוון הבית של דור.
איתן תמיד טוען שאנחנו צריכים להיות ביחד באמת, אני יודעת שדור מרגיש אלי משהו, אני מרגישה שהוא אוהב אותי יותר, ושכמה מהנשיקות שלנו הם כבר לא זיוף, אבל אני לא מרגישה אליו כלום, וגם אם כן אז זה לא יקרה, הוא בן 19 בחלומות שלי אני יהיה אם מישהו כזה, לפחות שהיה בן 17 ואז זה עוד יהיה נורמלי.
הגעתי לביתו, אף אחד לא פתח לי את הדלת שתיקתקתי והיה פתוח אז כבר נכנסתי, עליתי לחדרו.
״תמיד ידעתי שאין בניכם כלום״
שמעתי מהחדר של דור לפני שנכנסתי.
״אבל אסור לך לספר, פשוט תסתמי ותמחקי אותי״
זה היה הקול של דור, לא יודעת למה אבל היו לי דמעות בעניים, חשבתי שהוא יעשה הכל בשביל שזה יראה אמין, אבל טעיתי, הוא פשוט ניפץ לי את הבועה, מה חשבתי לעצמי שהוא לא יזדיין חודש רק בגללי, זה היה קצת צפוי, אבל עדיין הרגשתי סכין בלב, ניגבתי את הדמעות, ואמרתי לעצמי בלב שאני לא יוצאת מפה בלי הטלפון שלי, ארזתי אומץ ונכנסתי.
״אני לא רוצה להפריע, פשוט הטלפון שלי פה״
אמרתי והתקדמתי למגירה להוציא את הטלפון.
״מה קרה לום? חשבת שהוא אוהב אותך״
זאת דודה שלי, שיט מה היא עושה פה עכשיו אני קולטת שזאת היא.
״לום זה לא מה שאת חושבת״
דור אמר, כל כך צפוי, אבל למה איתה, שיזדיין עם כל העולם ואישתו רק למה עם דודה שלי.
״שירלי, את לא יודעת כלום אז אל תתערבי״
לקחתי את הטלפון ויצאתי משם, רצתי לדלת, ופשוט התחלתי לרוץ שיש לי דמעות בעניים, לא חשבתי שאני יבכה ככה, הוא לא באמת חבר שלי, מה קורה לי לעזאזל.
״לום חכי, אני מצטער״
דור רץ אחרי ועצר אותי.
״אין לך על מה, אנחנו לא באמת היינו חברים אתה יודע״
אמרתי את המובן מאילו.
״אבל את חשובה לי, באמת שאני מצטער אני חא יודעת מה קרה לי״
הוא ניסה להסביר והרגשתי מטומטמת.
״די דור, אני בוכה כי אני סתומה אוקי, אני מפגרת שחשבתי שאתה חושב עלי קצת מעבר לידידה, זה גם לא אשמתך, הכל אני לא הייתי צריכה להיכנס לזה מההתחלה, הכל היה שטות אחת גדולה, זו הייתה טעות, אני רוצה שנקדים את הפרידה, וניפרד עכשיו, כי ככל שאנחנו ממשיכים עם הבולשיט הזה, זה רק נהיה יותר ויותר גרוע״
הדמעות זלגו כמו ברז, אני לא אוהבת אותו אבל אני נשבעת שחשבתי שהוא מרגיש אלי משהו, והוא לא ככה ילך ויזדין עם כל אחת.
״מה? אז הכל היה סתם?״
שירלי צעקה מופתעת מעצמה, הינהנתי, לא אכפת לי כבר מה היא תעשה עם זה.
״שירלי אל תספרי בבקש-״
״דור די, זה לא יעזור, היא תספר בכל מקרה, אני מכירה אותה היא דודה שלי, את מוזמת לרוץ ולספר, קדימה תהרסי לי את החיים״
הדמעות עוד יותר ירדו, שירלי ואני תמיד היינו רבות, היא הייתה הולכת לסבתא שלי ומספרת לה דברים עלי, ופעם לא דיברתי עם סבתא שלי חודש בגללה, היא בת דודה נוראית.
״לום זה יהרוס לי הכל, לא יהיו לי חברים יותר, בבקשה שירלי, כל מה שתירצי רק תשמרי על זה בסוד״
אני פשוט בהלם שאני מנהלת את השיחה הזאת.
״רגע לום תעצרי״
דור אמר לי, אך אני המשכתי ללכת, הוא כבר לא הלך אחרי כמו פעם, גם לא ציפיתי לזה, זה נגמר כל השקר הזה נגמר, אחת ולתמיד.

אוקי, אז זהו הכל נגמר בניהם, גם זה לא שהיה, סתם , מעכשיו באמת יתחיל הסיפור האמיתי, אני יודעת פרק קצר ואפילו ממש קצר, אבל זה רק ההתחלה מבטיחה שזה כלום לאומת מה שהולך להיות.

שמועותWhere stories live. Discover now