שמועות

פרק 14:

״כבודה, אני מזמין את הנאשמת למשפט״
דודה שלי, שהיא העורכת הדין שלי אמרת לשופטת, יהל קמה מהכיסה שלה והתיישבה בכיסה שמצורף לידו שולחן קטן וגבוה, היא הייתה צמודה לשופטת, כך שכל האולם ראה אותה, דודה שלי שקוראים לה חנה, קמה והתקדמה ליהל.
״מדוע עשית זאת?״
היא התחילה לשאול, יהל נשמה עמוק והתחילה לשפוך.
״אני לא יודעת למה, תמיד רציתי לדעת מה עובר על לום, האם כל השמועות נכו-, אני איהיה כנה, שילמו לי לעשות את זה, איימו עלי, אני יודעת שזה לא היה בסדר אבל אני באמת מצטערת, לא חשבתי יותר מידי״
היא הסבירה, לא הייתי מופתעת, דודה שלי חנה הכינה אותי לזה, היא אמרה לי שרוב הסיכויים זה שהיא תגיד שאיימו עליה, או שזה קרה מלחץ חברתי, כדי שיקלו על העונש שלה.
״מאיפה השגת את המידע על הנפגעת?״
חנה דודה שלי, שאלה אותה והתעלמה מכל מה שיהל אמרה, דודה שלי הייתה במשפטים הכי חשובים במדינה, היא יצגה אנשים פוליטים ועשתה המון בחיה, כך שאבא שלי סומך עליה בעניים עצומות.
״ידיד של לום,הנפגעת, איתי סיפר לי, שיחדתי אותו ואמרתי לו שאני אספר להוריו שהוא הומו, לא היה לו ברירה, אל תאשימי אותו לום, הוא סיפר לי הכל, ואני הייתי בעננים שאני יודעת מידע אמיתי על לום שבאמת כולם דיברו עליה באותה תקופה, אני מודה שקצת שיניתי את הסיפור שסיפרתי מול כולם, והוצאתי אותה לא כל כך ילדה טובה, אין יום שאני לא מצטערת על כך״
היא אמרה, עכשיו כן הייתי מופתעת, דור צדק, כל הזמן הזה הוא צדק, אני פשוט לא מאמינה.
״אמרת מקודם שאיימו עלייך לעשות זאת, מי איים עלייך?״
חנה שאלה את יהל, אבא שלי החזיק לי את היד כי ידע שקשה לי, אני לא יודעת מי יושב בקהל, אם תמר, אורן, איתי פה אפילו שהוא יודע שלא מגיע לו להיות פה, אם אור באמת בא לפה כמו שהבטיח לי אתמול בלילה, והכי חשוב האם דור כאן, אם אני באמת חשובה לו.
״כבודה, אני מבקש לסיים את המשפט הזה ברגע זה״
העורך דין של יהל קם ואמר, לא הופתעתי, כי כמו שדודה שלי אמרה, חצי מדבריה יהיו שקר מוחלט, לא יעשו לה כלום על השקרים האלו, מכיוון שלא אתייחסו לזה.
״אני מתנגדת״
חנה דודה שלי אמרה, היא רוצה לחשוף את השקר שהם בלפו הרגע, כי זה צפוי שאף אחד לא איים על יהל לעשות זאת, התחילו דיבורים בקהל,הסתובבתי, וראיתי את אורן, תמר, אדם, עדן ודור שישב ליד עדן והחזיק לה את היד, שירה ישבה לידם, דור חייך אלי, לא החזרתי חיוך כי עדיין הייתי קצת בהלם, הדלתות נפתחו ואור נכנס בשקט מבלי לעשות רעש, חייכתי אליו ועשיתי שלום ובחזרה הוא חייך ועשה לי לייק עם הידים, דור עשה לי שלום, גיחכתי כי הוא חשב שזה לו.
״שקט, שקט בבית המשפט, אני מבקשת שקט״
השופטת צעקה,זה היה ממש כמו בסרטים, הייתי טיפה בשוק אבל הנוכחות של אור הרגיע אותי.
״כבודה, אני מזמין את הנפגעת למשפט״
העורך דין של יהל אמר, חנה סימנה לי לקום, וכך גם אבי, באותו רגע קפאתי, פחדתי מהרגע הזה כל כך,יהל קמה מכיסא הגדול וחזרה למקומה, הטלפון שלי זמזם, הוא היה על רטט, הצצתי מבלי שמישהו שם לב, ׳תזכרי הכל לטובה׳ ההודעה הייתה ממספר לא מזוהה, אבל יש לי הרגשה שזה אור, והוא צודק, קמתי לכיסא הגדול,העורך דין של יהל קם, ומסתבר שקוראים לו אבי.
״אם אני לא טועה, כבר חודשיים שאת הנושא השיחה של כל כמה ילדים בבית הספר שלכם?״
הוא שאל והנהנתי, דודה שלי הכינה אותי לרגע זה, אני לא מתכוונת להישבר.
״אז למה שמישהי פתחה את הפה מול כולם, את מתלוננת? הרי את ידעת שמדברים עלייך, לי זה נראה שחיכיתי שמישהו ידבר עלייך בפני כולם ורצית שכולם ירחמו עלייך אני צודק?״
הוא שאל, לא התאפקתי ויצא לי גיחוך קטן, אני מקווה שלא שמו לב אליו כי כביכול זה לא מכבד את השופטת.
״מצטערת לאכזב, אתה טועה, אני סבלתי את כל הדיבורים והריכולים בשקט, התעלמתי מהכל, החברים שלי דאגו כמה שיותר להגן עלי ולהגיד לי שכל מי שמדבר עלי לא באמת יודע משהו אמיתי עלי, אז היה לי על מי לסמוך, כמובן כל החברים, לא חשבתי בכלל שמישהי תדבר עלי מול כל בית הספר, כאילו לא העלתי בדעתי שאני כל כך חשובה ומעניינת את כל בית הספר, ברגע שמישהו פותח את זה מול כולם, אתה מבין את כל המשמעות של השיימינג, אף אחד לא יכל להגן עלי, כי זה כבר לא היה בידהם, כולם יודעים עלי את כל הסודות שלי, אף אחד לא רוצה שזה יקרה לו, תחשבו שכולם ידעו את הסודות שלכם, הסודות הכי כמוסים, שאפילו אמא ואבא לא יודעים, זה נורא, וזה גם בדיוק מה שקרה לידיד שלי איתי, הוא הסתיר כל חייו מהוריו שהוא הומו, ברגע שמישהו בא ואמר לו שהולכים לספר להם את זה, הוא ישר קפץ וניסה להגן על עצמו, זה היה הסוד שלו או הסוד שלי, כל אחד היה בוחר שלא ידעו את הסוד שלו, אני מבינה אותו, אבל אני מצטערת, את יהל אני לא מצליחה להבין״
אמרתי, חנה חייכה אלי לחיוב, מצלמות של ערוץ 22 התקרבו אלי, יכולתי להרגיש אותן ממש גרות לי על הראש.
״אני בטוח שלכולם באולם פה יצא לספר איזה סוד של חברה או חבר ממש טוב לכמה ילדים, אז למה שהנאשמת יהל עושה את זה, אתם מעמידים אותה למשפט? לום אני פונה אלייך, קרה לך שסיפרת סוד של חברה למישהו שלא היה אמור לדעת את הסוד זה? את מבינה עכשיו איך יהל מרגישה?״
הנהנתי לשלילה, חנה אמרה לי שהוא ינסה כמה שיותר להוציא אותי רעה.
״כן, סיפרתי סוד של חברה שלי, החברה הזאת אפילו יושבת כאן באולם, אבל זה לא אותו דבר, תבינו, יהל לא הייתה ולא תהיה חברה שלי, הקשר היחידי שהיה בנינו הוא שאנחנו באותו בית ספר, היא סיפרה לא למישהו אחד, היא סיפרה לכולם, ועוד מולי, דברים שהיא בעצמה לא הייתה צריכה לדעת, אז אני לא מצליחה להבין איך אני יכולה להבין את יהל, אם אין קשר בכלל בין הדברים״
עניתי לו, והתחלתי לקלוט את כל העניין הזה, זה דווקא ממש כיף, כי אני אוהבת לדבר ולהישמע חכמה, ופה יש לי את האפשרות הזאת.
״אני סיימתי איתה״
אבי העורך דין אמר וחזר למקומו, אני נשארתי במקומי, חנה הסבירה לי שאני לא קמה ממקומי עד שמישהו אחר לא מוזמן להישפט.
״כבודה, אני רוצה להזמין את אב הנפגעת למשפט״
אבי קם ממקומו ואמר, השופטת הנהנה בחיוב, אבי קם, ובא לכיווני.
״אני מבקש שהנפגעת תישאר במקומה״
אבי אמר לשופטת, ואבא שלי יבש בכיסא לידי.
״זאת פעם ראשונה שהבת שלך נתקלת לשימינג או שזה רגיל אצלכם?״
אבי שאל את אבא שלי, ״נו באמת״ אבא שלי מילמל וגיחכתי בשקט.
״ממש לא, לום היא ילדה מאוד חברותית״
הוא ענה חד וקצר, חנה הסבירה לי שצריך לדבר לפחות שלושה משפטים, חבל שאבא שלי לא הקשיב לחנה גם.
״כבודה, אני רוצה לזמן את האב והנפגעת למשפט״
חנה קמה והפסיקה את אבי שבא לשאול עוד שאלה חסרת טעם.
״אני מתנגד״
אבי אמר לשופטת, זה ברור שהוא אתנגד, כי הוא יודע מה הולך לקרות כבר.
״אף אחד לא שאל אותך, חנה את מוזמנת״
השופטת אמרה וחייכתי, לפי מה שהבנתי מחנה לשופטת מותר להגיד הכל.
״איך הרגשת באותו הרגע ששמעת שעושים על בתך שימינג?״
חנה שאלה את אבא שלי, והינה זה מתחיל.
״זאת הבת שלי, זה כאב לי אפילו יותר משזה כאב ללום, אני רציתי לבכות באותו הרגע, הרגשתי את כל עולמי נחרב.....----״
ואחרי הרבה הרבה הרבה, שטויות ועצב שאבא שלי שפך כדי לרגש את כל הקהל, וכמובן גם את השופטת, הכל פה מתוכנן, דודה שלי כבר הסבירה לי כל צעד וצעד שהולך לקרות פה, היא גם אמרה לי חלק מהשאלות הצפויות שאשאלו אותי.
״אני מתבקש להזמין את הבחור האחרי לכל הבלאגן הזה, הלו הוא, דור אלבז״
אבי קם ואמר, אחרי ששפטו את אימי ואת אבא של יהל, דודה שלי אמרה לי שרוב הסיכויים שהוא ירצה לראיין גם חלק מהחברים שלי, דור קם מכיסא שלו בקהל והתקדם לכיסא הגדול.
״אני מזהירה אותך שאם תשקר או תדבר במילים לא יפות אנו ננקוט באמצעים לא נעימים״
השופטת אמרה לדור והוא הנהן בחיוב, אבי קם ופתח את הקלסר שלו.
״אתה בן 19 נכון?״
הוא שאל,דור הנהן לחיוב, וכבר הבנתי לאן זה הולך להוביל.
״לום, את בת 16?״
הוא הסתובב אלי ושאל, הנהנתי לחיוב.
״אתם חברים? אקסים? ידידים? השמועות קצת בלבלו אותי״
הוא אמר לי ולדור.
״אנחנו ידידים, תמיד היינו ידידים, לעולם לא היינו חברים באמת, הכל הייתה הצגה אחת גדולה, הכל התחיל משמועה קטנה, שהתפתחה, לא הייתה לנו ברירה, היינו חייבים לזייף את זה ולהיפרד אחד מהשני כדי שבנים יתחילו עם לום ולא יפחדו בגללי, זה היה שטות אחת גדולה שרק התפתחה והתפתחה, אני אוהב את לום, והיא אותי אבל בתור ידידים, כל מה שראיתם, שמעתם, דיברתם, הכל שקר, זייפנו הכל, עכשיו אנחנו לא מדברים בגלל כל השמועות האלה רבנו בגלל זה, תהיו מרוצים הצלחתם במשימה להרוס לילדה את החיים, ולי״
דור אמר, רציתי לקבור את עצמי, לעזאזל מה הוא חושב שהוא עושה, שיט, הכי כאב לי שהוא אמר שאנחנו אוהבים אחד את השני בתור ידידים, חשבתי שגם הוא הרגיש אלי משהו קטן.
״אם אתה משקר אדון דור אתה יודע מה תהיה התוצאה״
השופטת אמרה לו, כולם היו בהלם, אבא שלי הסתכל עלי מבולבל.
״אני לא משקר כבודה, זאת האמת״
הוא אמר לשופטת והסתכל עלי, אבי היה מבולבל טיפה אבל היה ניראה ששמחה עלתה על פניו.
״לום, את מסכימה עם הטענות של דור?״
אבי שאל אותי, רציתי לקבור את עצמי בטוח האדמה, רציתי פשוט למות, זה הרגע בחיי שלא ראיתי את עצמי ממשיכה לחיות, לא היה לי ברירה, אם אני אגיד שלא ישלחו את דור למעצר, אם אני אגיד את האמת זה יכול להשפיע על ההמשך של המשפט לרעה.
״לום את מתכוונת לענות?״
חנה לחשה לי ששמה לב שאני לא בכיוון של לענות לו, לא הייתה לי ברירה, הנהנתי לחיוב, נזכרתי שחנה אמרה לי שלא משנה מה תמיד להגיד את האמת.
״אתם מבינים מה קורה פה עכשיו? הם תכננו את זה, הכל בשביל כסף, הרי בואו נהיה אמיתים כל המשפט הזה הוא בשביל כסף שההורים של לום יקבלו אני צודק?״
אבי אמר לכל הקהל שישב, בחנתי את הקהל, אורן לא היה שם, עדן ושירה לא היו נראות לי מופתעות, אבל אור היה ממש מופתע, הוא עשה לי פרצוף לא מבין.
״כבודה, אני יכולה להזמין את הנאשמת למשפט?״
קמתי ואמרתי, אבי גיחך אך לא הסתכלתי עליו, השופטת הנהנה בחיוב, דור קם ממקומו והסתכלתי עליו, רציתי להרוג אותו באותו הרגע, יהל קמה והלכה לכיסה הגדול, ואני קמתי והתקדמתי אליה.
״יהל, את יודעת, אני מרחמת עלייך, כל מה שעשית היה מתוך קנאה, אבל זה לא העיקר, נכון שיקרתי, אני ודור שיקרנו לכולם, ממש לא תיכננו שזה יוביל לזה אבי, בסך הכל דאגנו לעצמנו, זה ממש לא אמור להשפיע על המעשים של יהל, גם אם זה אמת או שקר, היא לא הייתה אמורה לעשות את זה, אם זה לא הייתי אני אז זה היה מישהו אחר, יהל למה באמת עשית את זה? מי איים עלייך? מה עשיתי לך רע שעשית לי את זה?״
שאלתי אותה כל כך הרבה שאלות, חנה עשתה לי לייק עם היד.
״אני מצטערת, אני יודעת שאי אפשר לתקן את מה שעשיתי, אני קינאתי, שיש לך חבר חתיך ועשיר, שכולם מדברים עליך, שיש לך הרבה חברים שאוהבים אותך, ולי אין את כל זה, לא עשית לי שום דבר רע, ועכשיו שאני מגלה עלייך יותר ויותר אני מבינה שקינאתי לחינם, אני מצטערת שעברת את כל זה״
היא אמרה, אבל על שאלה אחת היא לא ענתה לי, מי איים עליה, ברור לי שאף אחד לא איים עליה.
״אני מתנצלת על ההתפרצות, אבל לא ענית לה על שאלה אחת, מי איים עלייך?״
חנה קמה ממקומה והתקדמה אלי.
״אני מתנגד לשאלה זאת״
אבי קם ואמר, הסתכלתי על יהל, היא שתקה כמו דג.
״מי איים עלייך יהל? אם תגידי רוב הסיכויים שאת לא אשמה״
לחשתי לה מבלי ששמעו, גם אם הייתי צועקת את זה כולם לא היו שומעים עם כל הרעש שהיה שם, כולם התחילו לצעוק בוז.
״שקט, שקט בבית המשפט, הנאשמת מתבקשת לענות ברגע זה על השאלה״
השופטת צעקה וכולם נהיו בשקט.
״אני מתנגד״
אבי קם וצעק, הוא עדיין לא הבין שזה לא יעזור לו.
״התנגדות לא מתקבלת, הנאשמת נדרשת לענות ברגע זה״
השופטת אמרה ודפקה על השולחן עם הפטיש שלה.
״אני לא יכולה לענות לכם על זה, אני מעדיפה לקבל עונש ולשלם סכום מסויים, תבינו אם אני אספר, אני ומשפחתי לא נחיה״
היא ענתה, לעזאזל, מה היא מסתירה.
״המשפט הסתיים, אנו נחזור בעוד חצי שעה עם תוצאות ומה יהיה גזר הנאשמת״
השופטת אמרה, היא קמה ואחריה הלכו שתי שוטרים, משאירים את כולם המומים.
״אני גאה בך״
חנה אמרה לי וחייכתי בתשובה, הקהל התחיל לצאת מהאולם, כל המצלמות של ערוץ שתיים התקפלו, עדן, שירה, תמר ואדם באו וחיבקו אותי.
״אנחנו סולחות לך״
עדן ושירה אמרו ביחד וחייכתי.
״חסר לכן ולא״
צחקתי וחיבקתי את שתיהן שוב, מהחיבוק קלטתי אותו, עומד בצד ומחכה, הוא חייך אלי ואני אליו, הוא התבייש לבוא אלי, התקדמתי אליו.
״אל תתביש, חצי ממה שדיברתי ואמרתי פה, הם בגללך״
אמרתי לו והתקרבתי, הוא חיבק אותי חיבוק חם ואוהב, ממש כמו אתמול.
״תודה אור, באמת שגיליתי שאתה הכי מבין אותי״
הוא חייך והמשיך את החיבוק.
״כל הכבוד״
הוא לחש לי, משום מה הרגשתי בבית, כי אתמול גיליתי מי זה אור האמיתי, לפני זה חשבתי שהוא סתם ילד מוזר שנדבק, אבל באמת שהוא מבין אותי וזה כיף.
״לום מצטער להפריע, אבל היי״
דור נעמד מולנו ואמר.
״היי דור יאח מה קורה?״
אור אמר ולחץ לו את היד, הרגשתי צורך להרחק משם, וזה בדיוק מה שעשיתי, אני לא מעוניינת לדבר איתו, היה לי טוב בלעדיו בימים האחרונים, ואני שמחה על זה.