שמועות

פרק 40:

למה יש על בובספוג???
---

צילצול הטלפון שלי הפסיק את השיחה שלי ושל דור, כאשר דיברנו על כמה חוקים כללים בהקשר לתביעה. על המסך הופיע השם קרן ואני עניתי ישר.
״איפה את נמצאת?״
היא שאלה במהירות ונשמעה טיפונת עצבנית.
״בנמל תל אביב,״
עניתי בחשש. לקרן יש כמה מצבים, שהיא קשוחה, שהיא דואגת, שהיא בסדר או שהיא עצבנית וקשוחה בדיוק המצב שלה כרגע.

״את עדיין עם העורך דין?״
היא שאלה ופה כבר העלתה את קולה. אני לא מבינה למה היא עצבנית עכשיו.
״אל תעני לי,״ היא צעקה. עכשיו באמת לא הבנתי מה קרה לה. כנראה לקחה משהו לא טוב.
״צילמו אותכם ביחד לום. יש לך מזל שיש לי קשרים והתמונות נמחקו ולא הופצו.״
היא אמרה מחורפנת מעצמה. אז זה כל העיניין. גם אם היו מצלמים אותנו ביחד, זה לא משנה כי יום למחרת הייתי מסתובבת עם אייל ואז זה היה משנה הכל.

״תחזרי לבית עכשיו ותמשיכו את השיחה אצלך אם צריך.״
היא קבעה וניתקה את השיחה מבלי לתת לי לענות בכלל. כזאת קרן, דורשת דברים מבלי לשמוע את הצד השני, עם הזמן הפנמתי את זה ולמדתי לחיות איתה יום יום ולראות אותה כל יום, לשמוע את כל הדרישות, המטרות שהיא רוצה להשיג ביחד איתי. את כל הצעקות על למה אני לא מקפידה לשמור דברים בסוד או כל מידי דברים שאני חוטאת בהן. אין ספק שלהיות בסוכנות של קרן דורש ממך להיות בן אדם עם יכולת איפוק גבוהה מאוד.

״מבחנתי אנחנו יכולים לסיים עכשיו,״
דור אמר לי אחרי שהסברתי לו את שקרן ממש עצבנית שאנחנו נמצאים ביחד במקום ציבורי.
״כאילו יש עוד כמה חוזים קטנים אבל אני אסגור את זה כבר עם קרן.״ דור הוסיף ואני הנהנתי לחיוב. דווקא להפתעתי היה איתו ממש סבבה. אומנם התווכחנו קצת והבנתי שהוא קצת חי בשקר, אבל בסך הכל הוא ממש הצחיק אותי וזרם איתי לאודישן שזה לא מובן מאליו בכלל. אין ספק שהפגישה שלנו לגבי התביעה נמשכה יותר משעה, אפילו גם חצי מהזמן דיברנו על דברים פרטיים והתעדכנו מה עבר אחד על השני במשך החמש שנים האלו.

״טוב, אז תודה לך שוב.״
אמרתי במטרה לסכם את שיחת העבודה שלנו שקצת נסחפה והוספתי, ״נדבר בהמשך.״
הוא חייך אלי ואמר , ״תודה לך. נתראה״ הוא פשוט הסתובב לכיוון ההפוך ממני והלך לבדו עד שנעלם משדה ראייתי.

אני צריכה עכשיו לחזור לבית, לארוז לי כמה בגדים בשקית, בטח אייל עדיין מחכה לי בבית, הוא שלח לי כמה הודעות אבל התעצלתי לפתוח ולקרוא אותם. מחר אני נוסעת לבית של ההורים שלי, אני מקווה מאוד שיהיה סבבה, תמיד סבבה שם, אבל יש לי תחושת בטן שמשהו רע עומד לקרות, אך אני מעדיפה לחשוב שהמיץ גזר ששתיתי מקודם בבית הקפה היה מקולקל.
אחרי שעצרו אותי כמה אנשים במטרה להצתלם או סתם לדבר איתי, הגעתי לבית. עליתי במעלית וגולן אחד הדיירים בבניין עלה איתי גם במעלית. גולן הוא רווק, בן שלושים, נראה טוב יחסית, אבל הוא מתוסבך קשות עם עצמו. הדירה שלו מולי וכל פעם הוא מסתובב עם בת אחרת, לפי דעתי הוא סתם מתברבר עם עצמו ולא מחפש מישהי רצינית.