שמועות

פרק 11

הסתכלתי על כל הילדים שהסתכלו עלי, זה היה נורא, פשוט לא יכולתי יותר, יהל הילדה שדיברה עלי במיקרופון המשיכה לצעוק על אור, תמר נגע לי בכתף כדי לנחם אותי, ואורן התגלה מולי מבין כל הילדים שהסתכלו עלי, לא יכולתי יותר, הרגשתי מושפלת, הרגשתי מגעילה, דוחה, פשוט העפתי את היד של תמר ממני והלכתי לכיתה, יותר נכון רצתי, הילדים הסתכלו עלי שעברתי במסדרון, נכנסתי לכיתה, היו שם הרבה ילדים שפשוט הפסיקו לדבר והסתכלו עלי שנכנסתי, הטלפון שלי צילצל והשם דור הופיע על המסך, סיננתי, ממש לא מעוניית לדבר איתו ובטח שלא עכשיו, לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה, התקדמתי לחצר, רק רציתי ללכת מהמקום הדוחה הזה, הלכתי לשער, למזלי השומר לא היה שם והיה פתוח, יצאתי משם והתקדמתי לבית שלי, לא היה לי מפתח בכלל, אני חושבת, אבל שם הדמעות יצאו כמו ברז, בחיים שלי לא בכיתי ככה, הם פשוט יצאו מבלי שליטה, הגעתי לבית, פתחתי את התיק שלי הפכתי אותו וכל הספרים והאוכל נפלו לריצפה, ואיתם המפתח שממש בפוקס היה שם, כניראה הוא שם משנה קודמת, פתחתי את הבית סגרתי ונעלתי הדלקתי מזגן ונחתתי על הספה, בכיתי ממש, הרגשתי את כל הדמעות רציתי למות להתאבד, להרוג מישהו, לא יודעת מה, אבל לא הפסקתי לבכות.
שעתיים עברו להן כמו טיל, ואיתן הדמעות שרק בחצי שעה האחרונה התחילו להיפסק, קמתי מהספה, פתחתי את הדלת והכנסתי את כל הציוד שהיה זרוק בחוץ, הטלפון שלי גם היה בחוץ זרוק עם כל הציוד, היה שיחות מהמכנכת שלי מתמר מאיתי אורן, והכי הרבה היה מדור, ששלח לי הודעות שהוא מצטער על היום בבוקר, הכי מצחיק שהוא בכלל לא מודע למה שקרה היום, נכנסתי לבית נעלתי את הדלת, חזרתי לשכב על הספה ועם כל המחשבות נרדמתי.

נקודת מבט דור:

לום לא עונה לי כבר שעתיים, גם תמר לא עונה לי, לא מבין מה יש לה, בסך הכל שאלתי עם היא בתולה, כל גבר היה חושב בדיוק כמוני, גם עם זה היה הפוך היא הייתה חושבת ככה, כי זה נשמע תירוץ שהיא אמרה שהיא בטעות נרדמה אצלו, כי איך אפשר להירדם סתם ככה, מה היא ילדה בת שש? זה לא הגיוני, אבל בסדר אני מאמין לה, עד עכשיו שאני נוגע קצת בלחי כואב לי מהסטירה שלה, היא לא נורמאלי, מה עבר לה בראש שהיא הביאה לי סטירה, וגם סטירה ממש חזקה, שירה ועדן לא הפסיקו לצחוק שסיפרתי להן שהיא הביאה לי סטירה, לא הבנתי למה הן צוחקות שלי כואב, הן נהנות לראות אותי סובל, כאילו אני פאקינג אח שלכן ואתן צוחקות עלי שאני מתלונן שלום הביאה לי סטירה ושכואב לי
מה מצחיק בזה?
שראיתי אותה נתקלת באור היום בבית ספר שלהם, ריציתי לצאת מהאוטו ולהביא לו בוקס, הוא אשכרה לא רואה את הדבר היפה הזה? איך הוא מעז להיתקל בה הוא חתיכת בן זונה, אבל אני והיא בריב ורק אם היו מרביצים לה הייתי יוצא, אם לא אז הייתי אוכל את עצמי בתוך האוטו על זה שאור הזה נגע בה בדיוק מה שקרה היום, וקלטתי שהיא הסתכלה עלי, רק בגללי הם התנגשו, היא כזאת נסיכה אלימה בקטע מוזר אבל, אני פשוט מת עליה, אבל אני עושה לה צרות אני יודע את זה, גם אין לי מושג למה נישקתי אותה זה היה פשוט סתם, כאילו באותו הרגע זה היה ניראה הדבר הכי נכון לעשות, אבל אני מצטער על זה.
נכנסתי לאוטו והחלטתי לנסוע לבית ספר שלהם אם היא לא עונה לי, אז יש עוד הרבה שיטות שאפשר לדבר בהן, שלחתי לה הודעה שאני בדרך לבית הספר שלה, היא לא ענתה, היא גם לא ראתה, בטח היא באמצע שיעור אני מניח, החנתי את המכונית, ונכנסתי מהשער הראשי, השומר בכלל לא היה שם, איזה מסטול הוא, כמובן שראיתי את רונן החרא הזה מעשן במחששה שלפני שנתיים היה הבית השני שלי עד שהכרתי את שחר, נכנסתי לבניין שלום לומדת בו, היה שקט, כולם היו בכיתות, התקדמתי לכיתה י׳ 1, אני לא יודע אם זה בכלל הכיתה שלה, אבל אני יבדוק את כל כיתות י׳ עד שאני ימצא אותה, תיקתקתי, ופתחתי את הדלת.
״דור? כמה כיף לראות אותך, את מי אתה מחפש?״
יפה, המורה ללשון שאלה אותי שעצרתי אותה באמצע שהיא דיברה, הייתי בטוח שהיא יצאה לפנסיה, מוזר.
״לום חן לומדת בכיתה הזאת?״
שאלתי ובחנתי את הכיתה, היא לא הייתה שם, אבל קלטתי את איתי בקצה, הוא ניסה להגיד לי משהו אבל לא הבנתי מה.
״אני מבינה שאתה לא יודע״
יפה אמרה והסתכלתי עליה, שיט מה קרה שאני לא יודע.
״אמרו עליה כל מיני שטויות בהפסקה הפעילה של בית הספר במיקרופון מול כולם, ועד שהמנהלת והמורים עשו משהו זה היה כבר מאוחר״
היא אמרה והייתי בשוק, אני שובר הורג רוצח את מי שעשה לה את זה.
״בכלל לא עשיתם כלום! אתם בית ספר חרא,  משפילים ילדה מול כולם ואתם שותקים, זין אל תחרטתי פה דברים״
איתי צעק והתחיל להכניס את הציוד שלו לתוך התיק, משהו פה ניראה לי חשוד מאוד.
״אדון איתי! אתה תירגע ומידי״
היא צעקה עליו, זה ממש לא עניין אותי בכלל.
״אני ארגיע שאני לא אראה אותך״
הוא אמר ויצא מהכיתה, הילדים התחילו לצעוק כמו מפגרים ולדבר אחד עם השני.
״סתמו רגע, יפה איפה לום?״
צעקתי עליהם וכולם שתקו כמו ילדים טובים, יפה שתקה ולא ענתה לי.
״מה כל כך מסובך איפה היא?״
משהו קרה, שיט קרה לה משהו.
״לא יודעים איפה היא , היא ברחה מבית הספר ולא מוצאים אותה״
איזה ילדה שם צעקה לי, בלי לחשוב פעמים יצאתי משם, ואז נשמע צילצול, וכל הילדים יצאו החוצה, עליתי לקומה העליונה, וחיפשתי את עדן ושירה, אני חייב שהן יסבירו לי מה קרה ואיפה לום בכלל.
״שירה ועדן נמצאות?״
שאלתי את המורה שלימדה את כיתה ח׳ 3 ואין לי מושג איזה מספר שירה ועדן, ומוזר גם כי אני לא מכיר את המורה, היא בטח חדשה.
״לא הן אמורות להיות פה אין לי מושג איפה הן״
היא אמרה, הבית ספר הזה עבר כל גבול.
״מה זאת אומרת אין לך מושג איפה הן? הן תלמידות שלך ואם הן לא מגיעות לשיעור זאת חובה שלך לדעת איפה הן״
אני פשוט לא מבין מה קורה פה, לום נעלמה ועכשיו גם שירה וגם עדן, מה הולך פה?
״דור הן הבריזו והן מחפשות את לום בבית ספר״
אני חושב שחברה של שירה אמרה לי, קוראים לה גילי, אני חושב.
״תודה גילי״
אמרתי בחיוך והיא חייכה, עשיתי פרצוף למורה הזונה הזאת והלכתי לחפש אותן, חייגתי לעדן, כי היא הרבה יותר אחראית משירה.
״דור? היי?״
היא ענתה בלחץ, אין להן מושג כמה הן הסתבכו איתי והן הולכות לקבל עונש.
״עדן איפה את ושירה עכשיו, ואל תשקרי לי כי אני יודע מה קרה עם לום״
צעקתי עליה ואיזה ילד גמד עבר והסתכל עלי מוזר.
״מה אתה מסתכל יילד זין״
צעקתי עליו, אני גם ככה עצבני, מסכן הוצאתי עליו את כל העצבים.
״אנחנו במחששה״
היא אמרה בלחש, מה ניראלהן שהן נמצאות שם, ניתקתי את השיחה ורצתי לשם, רק מה שחסר לי שרונן הזה יעשה להן משהו.
״מה אתן עושות פה? ותמר למה את לא עונה?״
שאלתי אותן ואת תמר שהייתה לידן, כולם פשוט השתגעו היום סופית.
״לא שמתי לב מהלחץ, ואל תכעס עליהן, אני חשבתי שלום אולי מתחבאת פה ובאנו לחפש אותה״
היא הסבירה והנהנתי, הן כל כך לא מכירות את לום, היא בטח ממזמן כבר לא בשטח בית הספר.
״טוב בואו״
אמרתי והתחלתי ללכת והן אחראי מבולבלות.
״לאן הולכים?״
שירה שאלה שיצאנו מהשער.
״לבית של לום, היא על בטוח שם, למה ניראלכן שהיא תישאר בבית ספר אחרי מה שקרה, אף אחד לא ירצה להיות פה אם זה היה קורה לו״
הסברתי ועלינו למכונית שלי, אם היא לא תהיה שם אני הולך למשטרה מבלי לחשוב פעמים, ומה שהכי בטוח בבית ספר הזה הן לא ממשיכות ללמוד, לא עדן, לא שירה ולא לום, מצידי אני ידבר עם אמא שלה לגבי זה.
״לום״
תמר צעקה שתיקתקנו בדלת והיא לא ענתה, המשכתי לתקתק ותמר צעקה עוד הפעם, בדקתי אם הדלת נעולה והיא הייתה פתוחה.
״נו באמת״
מלמלתי,היה שקט אבל המזגן פעל, התקדמתי לסלון וראיתי אותה ישנה שם, היא הדבר הכי יפה שראיתי בכל חיי, וראיתי הרבה.
״בואי ניקח אותה לבית שלנו, אם ההורים שלה יחזרו ויראו אותה כאן הם יכעסו יותר״
אמרתי לתמר והיא הנהנה בתשובה, הרמתי אותה בעדינות עם קצת עזרה מתמר, היא פשוט כל כך שרירית, כמעט כמוני, שירה חיבתה את המזגן ועדן את האורות, נעלנו אחרינו, הכנסתי אותה בעדינות למושב האחורי, והיא מתוך שינה שמה את הראש על עדן ושירה.
״תמר לבית?״
שאלתי את תמר שנכנסתי לאוטו, היא הנהנה, ונסעתי לביתה, בדרך הסברתי לה למה היא לא צריכה ללמוד בבית הספר המזדיין הזה, אני רוצה שגם תמר תעבור, כדאי שיהיה ללום שם חברה אחת לפחות.
הורדתי את תמר בביתה ונסעתי לביתי, הטלפון שלי צילצל, והשם אדם התנוסס על המסך, עניתי ושמתי על רמקול.
״אדם אתה על רמקול אני בנהיגה ושירה עדן ולום באוטו״
אמרתי במהירות לפני שיתחיל לקלל אותי בקללות ששירה ועדן לא אמורות לשמוע, וגם לום אפילו שהיא ישנה.
״בסדר, תקשיב אני יודע איך יהל הזאת שדיברה על לום במקרופון יודעת הכל עליכם״
הוא אמר, איך הוא בכלל יודע מה קרה.
״אני יודע בגלל דוד שלי, בקיצור איתי הוא הבעיה, דוד שלי שמע אותם מדברים, הוא סיפר לה הכל ואלוקים יודע למה הוא פשוט בן זונה״
הוא אמר, איזה ילד חרא האיתי הזה, ועוד משחק אותה חבר של לום.
״אדם דבר יפה, ותודה אחי אין עלייך״
אמרתי והוא ניתק, לעזאזל למה הוא סיפר לה את הכל? ואיך הוא יודע, רק שלום לא מספרת לו, אם כן, אז אני ידבר איתה על זה, ובכללי היא בטח תפסיק לדבר איתו, חברים לא עושים דברים כאלה, וגם אם כן אז הוא לא חבר, אחרי שלום תשמע על זה אני הולך לפרק לו את הצורה, חסר לו והוא מוציא את השם לום עוד פעם אחת מהפה שלו, בשבילי הוא אוויר, ואני מקווה שלום לא תדבר איתו יותר, הוא עבר את הגבול, הוא אפילו לא מתקרב להיות חבר, הוא פשוט גועלי, החנתי את האוטו, שירה ועדן עזרו לי להרים את לום, היא פשוט לא מתעוררת, נכנסתי לבית ועליתי בזהירות לחדרי והנחתי אותה על המיטה שלי.
״מה? דור?״
היא אמרה שהתעוררה, בדיוק מתי שהנחתי אותה על המיטה שלי.
״מה אני עושה פה?״
היא שאלה והביאה את עצמה למצב ישיבה, ראיתי עליה שהיא מנסה להיזכר במה שקרה.
״אווו חלמתי חלום הזוי, שאיזה ילדה מבית הספר מספרת עלינו דברים מול כולם, פשוט סיוט, מזל שזה לא באמת קרה״
כמה אירוני, איך אני מסביר לה שזה לא חלום?
״זה לא היה חלום?״
היא שאלה בחשש ששמה לב לפרצוף המוטרד שלי, הנהנתי בחשש.
״שיט פאק, עכשיו אני מבינה למה החלום היה ניראה לי אמיתי, יואוו איזה זין היא פשוט בת זונה, איזה גועל, חרא של עולם״היא התחילה לצעוק כמו מפגרת, מילים שלא חשבתי שהיא יודעת.
״תירגעי עם הדיבור״
הערתי לה לפני שזה יהפוך להרגל.
״אל תגיד לי להירגע, הזונה הזאת סיפרה את הסודות הכי כמוסים שלי מול כל בית הספר, ואיך היא בכלל יודעת מזה לעזאזל״
היא צעקה, נרתעתי קצת מהמצעקה, אני לא רגיל שהיא צועקת, אני רגיל ללום הרגישה והטובה.
״תקשיבי, אני מבין את מה שקרה באמת וזה נורא, אבל את צריכה להשים פס, מי שבעדך בעדך, מי שלא לא״
ניסיתי להרגיע אותה, אני מבין אותה, זה הכי מעצבן בעולם.
״לשים פס? לא מספיק כל בית הספר מרחל עלי ומספיק אני שמה זין על כולם, אבל עד לפה, שידברו עלי במיקרופון מול כולם, זה הגבול דור, זה ממש הגבול״
היא צעקה, ברגע הזה היא כבר עמדה מולי עם דמעות בענים.
״אני מצטער אוקי? אני באמת מצטער, אנחנו נעבור את זה״
חיבקתי אותה היא התנגדה אבל בסוף ויתרה והתחילה לבכות לי על החולצה, חיבקתי אותה, זה הדבר היחידי שכרגע יכולתי לעשות.
״למה? למה אני צריכה לסבול את כל החרא הזה, בקושי הכירו אותי, למה אני״
היא אמרה מתוך בכי, לא היה אכפת לי שכולי רטוב מהדמעות שלה פשוט חיבקתי והרגעתי אותה.
״הכל בגלל החרא הקטן הזה״
מילמלתי שנזכרתי באיתי הזין הזה.
״מה מי זה?״
היא שאלה הישתחררה מהחיבוק שלי וניגבה את הדמעות.
״איתי הוא זה שסיפר הכל לילדה הזאת״
כבר שחכתי שהיא נרדמה, היא לא שמעה את מה שאדם אמר היום באוטו.
״מה? איך אתה יודע״
היא לא הבינה כל כך, ובצדק.
״דוד של אדם שמע אותם מדברים״
הסברתי לה, הוא פשוט ילד קקה, סתם הרבצתי לרון הזה בגללו.
״ואתה מסתמך על דוד של אדם? זה פאקינג איתי, הוא אחד החברים הכי טובים שלי די כבר להמציא שמועות״
היא כעסה, אבל היא טועה, תמיד חשדתי קצת באיתי הזה, חבר טוב לא חבר טוב בסוף כולם חארות.
״זה לא שמועות לום, אל תדברי איתו יותר על דברים כאלה אישיים, הוא מספר את זה, בגללו זה קרה עכשיו״
הסברתי לה והיא הנהנה לשלילי ועשיתי פרצוף.
״לא, ממש לא, אתה לא תפיל את זה על החברים שלי, הם החברים הכי טובים שיכולים להיות לי, הוא לא עשה כלום די כבר לשקר״
נו באמת היא מאמינה לו מאשר לי?
״אני לא משקר, את כאילו לא מאמינה לי?״
היא הנהנה בחיוב, הייתי בהלם.
״לפי דעתי אותך הכרתי רק לפני חודש, את איתי אני מכירה כבר כמה שנים טובות״
היא אמרה, לא, לא, ולא, היא פשוט לא עושה את זה עכשיו.
״הוא ילד זין, סליחה על המילים לום אבל זה מי שהוא ואני מאמין לחבר הכי טוב שלי שלא אספר לי סתם שטויות, הוא מדבר אמת, ואיתי שלך הוא פשוט חרא״
פה כבר התחלתי להרים את הקול, ברגע שמישהו לא מאמין לי, זה פשוט מוריד הכל.
״די כבר, אתה לא רואה מה השמועות האלה עשו לי? למה אתה ממשיך עם זה?״
היא חזרה לצעקות, היא פשוט תמימה שזה מדהים.
״את תמימה, יותר מידי טובה, תביני אף אחד לא בעדך בחיים האלה, לכולם תמיד יש אינטרסים, ולו כניראה היה אינטרס לעשות את זה, שאנשים רוצים משהו אין חברים, יש את המטרה ואת האנשים שתנצל אותם בשביל להגיע לשם״
הסברתי לה בקטנה על החיים המפגרים האלה, ולא יעזור כלום! אני צודק.
״אני הילדה הכי לא תמימה שתיראה בחיים, אתה חתיכת בן זונה, זה חבר שלי, למה אתה ממציא עליו דברים? די כבר, שניכם ידידים מאוד טובים שלי, זה כמו אמא ואבא אבל בבקשה ממך אל תמציא עליו דברים, אני לא רוצה לבחור בין שניכם״
היא צעקה עלי, אני בשוק קצת אני מודה.
״אז כדאי שתבחרי, אני יודע מה אני אומר ואני סומך על אדם, מפה זה כבר בחירה שלך אם להאמין לי או לא, כי ה-׳אמא שלך׳ (איתי)
הוא שקרן לא אני, את מוזמנת לבחור״
אם היא לא מאמינה לי היא לא חברה אמיתית, זה או אני או הוא, אני לא מתכוון להתחנן אליה שתאמין לי, היא יודעת שאני תמיד יהיה לטובתה, ואם אני אומר שהוא שקרן ומביא לה סיבות, היא צריכה להבין אותי לסתום את הפה הקטן שלה ולהנהן, אבל היא חייבת לעשות הפוך מין הרגיל, ולהאמין לילד הכי שקרן בעיר המסריחה הזאת, אני כל כך הולך לשבור להומו הזה את הפנים, הוא בן זונה, וגם אם היא תהיה בעדו, אני יהרוג אותו, כי אם הוא פגע בלום הוא פגע גם בי.
״דור אני לא יכולה לבחור״
היא צעקה עלי בחזרה, זה לא מעניין אותי, זה רק אומר כמה שהיא לא מאמינה בי, היא בסך הכל עוד ילדה קטנה וחצופה, אין לי מושג מה אני מוצא בה, אבל משהו תמיד דוחף אותי לשמור עליה להגן עליה, אבל היא לא מקבלת את זה, וזה כל פעם מחדש פוגע בי, אבל עד לפה, אם היא לא מאמינה לי אין לה מה לחפש פה יותר.
״כדאי בשבילך שתדעי כי אני מחכה שתעני לי עכשיו ולא מחר״
עניתי ברוגע, אבל בכלל לא הייתי רגוע, הייתי ממש עצבני, עליה שהיא לא מאמינה לי ועל איתי הזה.
״תגידי כבר, חתיכת זונה, תעני כבר, את כל כך חשובה לי אבל את לא מעריכה אותי, את לא מאמינה לי את כלבה, אחרי כל מה שאני עושה ויעשה בשבילך את עוד מטלבטת עלי״
פה כבר איבדתי את זה, מודה, אבל זה פשוט מתיש, אני כל כך דואג לה, והיא הכי חשובה לי, אבל היא פשוט שמה עלי פס וזה מחרפן אותי.
״אני בוחרת באמא״
היא אמרה ודמעות יצאו מעניה, זה היה צפוי, לא הייתי מופתע, היא ילדה רעה והיום גיליתי את זה.
״שתגלי שאיתי הוא הומו שקרן אני איהיה פה, את מוזמנת ללכת מכאן עכשיו״
אמרתי ויצאתי מהחדר, משאיר אותה שם עם כל הדמעות שלה, לא משנה מה, זאת עדיין לום והיא חשובה לי, אם הוא יעשה לה משהו אני ירצח אותו בדם קר מצידי, שהיא תגלה שהוא מרחל עליה כל היום אני יקבל אותה בברכה, כי אני אוהב אותה.

הפרק הזה ישפיע מאוד על המשך, אני מודעת שיש לי ממש קצת קוראות אתן יודעות בקושי 4 קוראות, אבל אני עושה את זה בעיקר בגלל שאני אוהבת לכתוב, וזה נותן לי אפשרות להירגע, אני לא מתכוונת לרדוף אחרי כל קוראת וקורא שיקרא את הסיפור הזה, אבל אני תמיד שמחה לראות תגובות שלכן, ואני תמיד עונה על ביקורת ומקבלת אותה.... (זה קרה כבר כמה פעמים)
אתן מוזמנות רק לשלוח לי הודעות ולשאול שאלות ולתת ביקורת, ואשמח גם לקבל רעיונות להמשך (תעשו את זה בהודעה פרטית) ודרך אגב זה לא שלום👋 זה ש-לום השם של הדמות הראשית בסיפור...
וגם איתי- זה הידיד ההומו של לום זה השם שלו כמו של כל ילד רגיל בעולם... וזה לא איתי- במובן של מישהו שנימצא לידי, לדוגמא: שחר משחק איתי,
ובסיפור היתכונתי לשם איתי, למשל:
איתי בא אלי היום...

מקווה שהבנתם... ודרך אגב הגעתי ל2600 מילים.... אוהבת אתכן/אותכם ושבת שלום❤️