פרק 52

2.9K 154 79
                                    


״אתה חושב שאנחנו נועדנו להסתכל אחד על השני ולא להיות זוג לעד?״
לום לחשה לי כאשר ראשה הונח על בטני ואני משחק לה בעדינות בשיער. אחרי שסוף סוף שכבנו, בחיי שזה היה הכי טוב שלי מאז הנעורים איתה.
״אני חושב שאנחנו פחדנים,״
אמרתי לה בביטחון. הראש שלה עלה וירד בקצב הנשימות שלי, הריח שלה היפנט אותי ורציתי להישאר ככה כל חיי.
״לעולם לא היינו ביחד,״
לום לחשה ואני חייכתי לעצמי.

״תמיד היינו ביחד, פשוט לא הגדרנו את עצמנו ביחד״
לחשתי ולום התהפכה עם ראשה לצד השני כך שהיא רואה את רחבי העיר הגדולה מהמרפסת שלה.
״החיים מלאים בהגדרות,״
לום אמרה עובדה ואני עניתי, ״נכון,״ ולאחר מכן הוספתי בנחת, ״אנחנו רדפנו אחרי ההגדרות אבל בעיקר פחדנו מהם,״

אני ולום זהו סיפור שאני לא יכול להסביר, אני לא יודע למה אבל אנחנו תמיד אהבנו אחד את השני ולעולמי עד לא העזנו להגדיר את עצמנו כזוג, גם כשהתכוונו לעשות זאת תמיד היה מכשול בדרך שהרס, שתקע לנו את האהבה. אני אוהב את לום, היא תמיד הייתה ותמיד תהייה החולשה שלי, אבל הפעם חולשה לטובה. אני לא יכול להסביר אותה כי היא בדיוק כמוני, אני בבת, אומרים שזהים לא מתחברים והפכים מתחברים, לום היא לא ההפך הגמור ממני, דווקא היא מאוד מזכירה אותי. אני בטוח שזה מה שמיוחד בקשר שלנו, האהבה הכל כך דומה הזאת. לפעמים אני מרגיש שאם לא היא, לא הייתי יכול לשרוד את הכל. בעצם, לא הייתי יכול לשרוד כלום בחיים האלה, כי גם בחמש שנים האחרונות שלא ראיתי אותה, תמיד היא הייתה בתוכי, תמיד ידעתי שהיא האהבה הכי גדולה שהייתה לי ושאולי גם האחרונה, אבל תמיד התכחשתי לכך. אני אוהב אותה, אני לא מסוגל אפילו להתווכח עם העובדה הזאת. בעצם, תמיד אהבתי אותה, אבל לעולם לא היה לי אומץ לעמוד בפני עצמי ולהגיד זאת לעצמי, אני לא יודע למה.

״נתנו לשמועות לשלוט בנו,״
לום אמרה בקול. כרגע הבנתי עד כמה אנחנו נפשות תאומות, היא השלימה לי את המחשבות. פחדתי להודות בפני עצמי שאני אוהב אותה בגלל שהשמועות שיחקו בנו, הם תמיד היו בתוכנו, תמיד הרגשנו שכשאנחנו ביחד לאנשים אחרים קשה עם העובדה הזאת. אני פשוט מלא ברגשות מעורבבים, סוף סוף אני יודע שהיא האישה שאני הכי אוהב, שאני הכי יאהב. תמיד ידעתי זאת אבל עכשיו אני גם לא מפחד להודות בזה.
״פחדנו להודות ברגשותינו,״
אמרתי בביטחון והנשימות הקטנטנות של לום התחזקו. אחרי שסוף סוף שכבנו, אחרי חמש שנים שהיה לי כל כך קשה להיפרד ממנה, אני לא מאמין ששוב פעם הנער שבי חוזר, הילד הפרוע והחמוד שבי מתחיל להתעורר.
נגמר דור הרציני והסמכותי, העורך דין הטוב והקשוח, הסתיים ולא יהיה קיים יותר לעד, אני מקווה.

״אני אוהבת אותך דור,״
ואז משום מקום זה קרה, הרגע המקסים הזה שבו היא שמה את כל הפחדים בצד ואומרת את השלושה מילים הנפלאות האלה, הן עושות לי תחושה שמעולם לא הרגשתי, מעבירות בי צמרמורות וזרמים, אני מרגיש נפלא, מרגיש כאילו נולדתי מחדש.
״אני אוהב אותך לום,״
באומץ רב גם אני אמרתי לה את השלוש מילים האלה, רציתי כל כך לחיות את משך חיי כאן, לידה, כל החיים שלי נהפכו סביבה בשעות האחרונות.
״אני מרגיש בחלום,״
אמרתי ביאוש והמשכתי ללטף את שיערה הרך.
״חלום טוב מידי,״
אני אומר בכנות ומוסיף, ״חלום שעומד להיגמר״ לכל חלום טוב יש סוף.

שמועותWhere stories live. Discover now