שמועות

פרק 30:

בפרק יהיה קטעים מינים, מי שיודע שהוא לא לגיל לא לקרוא.

״את בטוחה בכך?״
אורן שאל בפעם המליון להערב, ואני הנהנתי לחיוב.
״אני לא רוצה להתערב, אבל הרגע הודיעו לו שיש לו ילד מהאישה שהוא לא אוהב הכי בעולם, את בטוחה עדיין?״
אורן הסביר וסיים בשאלה, ואני נאנחתי ביאוש.
״הוא רוצה שאני אבוא, לישון איתו, אם לא, הייתי רצה לבית, פשוט אני חושבת שעדיף בשבילו שהוא ירגיש טוב לפחות עכשיו״
הסברתי בעדינות והוא הנהן בחיוב, תודה לאל שהוא מקשיב לי סוף סוף.
״עדיין, אני לא מבין למה את הולכת אליו״
הוא אמר באי הבנה, וכבר איבדתי את זה.
״תבין עכשיו אני ודור לא נהיה ביחד יותר, הוא רוצה שננצל את הלילה האחרון הזה, אוף מה אתה לא מבין?״
פה כבר צעקתי, לא יכולתי יותר, וזה לא שהתעצבנתי על אורן, התעצבנתי על הכל.
״בסדר פשוט לא הבנתי, תרגעי״
הוא אמר ברוגע ופתח את עיניו בצער.
״לא! עזוב נו, זה לא אתה, זה פשוט שעד שהיה טוב, הכל שוב התנפץ לי בפרצוף״
אמרתי בלחש, ודמעה ברחה מעיני.
״אני מצטער״
הוא אמר בצער, וליתף את שערי בעדינות, תוך כדי שהוא נוהג.
״עזוב, פשוט סע לדור״
אמרתי וניגבתי את הדמעות, וכל הדרך הוא פשוט שתק ונסע, תוך דקות ספורות הגענו, וכבר הרגשתי הקלה מסויימת שהבית של דור נגלה לעיני.
״אני פה מחכה אם נעול תחזרי״
אורן אמר והנהנתי בתשובה, לא היססתי לרגע ויצאתי מהמכונית מתקדמת אל עבר דלת הבית של דור מתקתקת ומחכה לתשובה.

״לום?״
נשמעה קריאה מתוך הבית וזהיתי את הקול המוקר והנעים של דור, לא עבר שנייה והדלת נפתחה לעברי, הוא הסתכל עלי, ואני עליו, למשך דקה שלמה, הסתכלתי לו הישר אל תוך העינים, וראיתי שהן עדיין רוצות אותי, אוהבות אותי, שהן רק מחכות לי, הוא התקרב חיבק אותי ומשך אותי במהירות לנשיקה מלאת רגשות, הוא נישק אותי באגרסיביות ואני נישקתי אותו בחזרה, הוא משך אותי לתוך הבית, סגר את הדלת והצמיד אותי אליה במהירות רבה, הוא עבר אל הצוואר ונהייה לי בין רגע חם בכל הגוף, כל הרגשות התערבבו לי, ופשוט הוצאתי הכל דרך האהבה שלי אליו.

״אני רוצה דור״
אמרתי בהתרגשות רבה שחיוך מרוח על שפתי והוא הפסיק לנשק אותי הסתכל עלי וחייך אלי.
״בטוחה?״
הוא שאל ואני הנהנתי במהירות רבה.
״את יודעת שלמחרת״
״כן אני יודעת דור, אבל עדיין עברנו את כל זה, ולפחות שישאר לי משהו יפה ממך״
אמרתי בטוחה בעצמי והוא הסתכל עלי בחשש.
״למחרת הכל ישתנה, את עדיין רוצה?״
הוא שאל בהיסוס ואני הנהנתי בביטחון.
״גם אם לא תזהה אותי מחר אני ארצה דור״
קבעתי, הוא חייך אלי ונישק אותי נשיקה רכה.
״בוא נהנה מהלילה האחרון שלנו ביחד״
לחשתי לו והוא נצמד אל צווארי.
״לעזאזל איתך״
הוא אמר ואני ציחקקתי.

דור לקח את ידי ומשך אותי אל הקומה העליונה, התקדמתי אל החדר שלו אך הוא משך אותי לכיוון השני שמעלה לעוד קומה, שבה שירה ועדן ישנות, לא הבנתי למה אנחנו הולכים לשם אך זרמתי, וכששאלתי אותו הוא ענה לי בכך שאני צריכה לסמוך עליו, הגענו לקומה של שירה ועדן והוא סימן לי עם ידו להיות בשקט, הוא משך אותי ואני נגררתי אחריו מנסה להבין לאן הוא מוביל אותנו, הוא הלך לשידה קטנה בצבע שמנת, פתח את המגירה העליונה והוציא ממנה בנדנה אדומה, הסתכלתי עליו בפרצוף לא מבין אך הוא פשוט התקדם אלי והניח את הבנדנה על עיני, וקשר אותה היטב.