שמועות

פרק 16:

״לום״
שמעתי צעקה, הייתי בשביל של ביתי, הסתובבתי ואור הופיע מולי.
״היי, אני מצטער״
הוא אמר מתנשף, ניראלי הוא בא לפה בריצה.
״זה בסדר, כאילו זה לא בסדר אבל אני סולחת״
אמרתי לו בחיוך מנחם, והוא התקדם אלי.
״לא, אני באמת מצטער,לא יודע מה קרה לי שם ואמרתי דברים שלא הייתי אמור להגיד, סתם בילבלתי אותך״
הוא אמר והנהנתי בתשובה.
״לום״
שמעתי צעקה מאחורי, נהייתי מבוהלת קצת, הסתובבתי לצד ימין ודור הופיע מחוץ הגינה שלי, העץ שאבא שלי שתל לפני כמה שנים הסתיר את אור, אני חושבת.
״תקשיבי, אני מצטער״
הוא צעק אלי, הייתי אדומה, זה מצב לא נעים בכלל.
״דור בבקשה לא עכשיו״
צעקתי לו, לא ידעתי מה להגיד לו, או בכללי איך להתנהג במצבים האלו.
״רק תגידי אם את סולחת או לא ואני הולך״
הוא צעק, אוקי, אני סולחת לו? אני באמת לא יודעת, כאילו גם על מה יש לסלוח כבר? בסך הכל הוא הרי עשה הכל לטובתי, הוא גם דיבר אמת על איתי, בסופו של דבר הוא צדק, הוא גם לא פגע בי או משהו כזה, כאילו, הוא פגע אבל זה כבר עבר, והוא הרבה זמן מבקש ממני סליחה, אז אין לי לב לא לסלוח לו, גם בשביל שירה ועדן, שלא יריבו איתי שוב, וגם דור ממש חמוד, אחרי שרבנו ואחרי כל מה שקרה הוא עדיין בא למשפט כדי לתמוך בי, אפילו שהוא קצת הרס וגילה דברים שלא היו אמורים להיות במשפט, אבל הוא רצה בטובתי.
״לום תעני לו כבר, יבשת אותנו״
אור לחש לי כי ידע שדור לא רואה אותו, וטוב שכך, טוב אין לי ברירה אני חייבת להחליט, אם כן או לא, שוב פעם הדילמה הזאת עומדת בפני, ואני לא יודעת למה לבחור.
״בסדר דור, אני סולחת, רק בבקשה לא עכשיו״
צעקתי לו, בחזרה, הוא חייך, בחיי שגם מרחוק הוא מושלם, הוא הזיז את ידו לשלום והחזרתי לו שלום, והוא נעלם משדה ראיתי.
״מה עשית?״
אור אמר ופתח את עיניו כאילו הסתכל על הדבר הכי נורא שראה בחייו.
״לכל אחד מגיע מחילה אור״
אמרתי לו את המובן מאילו, בחיים חייבים לסלוח, ולא לשמור טינה, כי אנחנו תלויים על אנשים, ואם לא נסלח אחד לשני בסוף אנחנו נריב עם כולם ולא ישאר עוד בן אדם שירצה להיות בחברתנו.
״בסדר, אבל חשבתי שאת אוהבת אותו ורוצה להתרחק ממנו לא?״
הוא שאל לא מבין, ואני לא מבינה מה הוא לא מבין.
״אור זה לא קשור אם אני אוהבת אותו או לא, בסך הכל השלמנו לא חזרנו להיות ביחד, וגם לא שהיינו״
הסברתי את המובן מאילו, הוא סתם עושה דרמה עכשיו.
״אוקי איך שבא לך״
הוא אמר, גילגלתי עניים, לא מבינה מה הקטע.
״טוב, רוצה לעלות לחדר שלי?״
הצעתי בחיוך מנסה להעביר נושא, אני לא מתכוונת לכעוס עליו שוב הפעם.
״סבבה״
הוא אמר בחיוך וצחקתי, נכנסנו לביתי, אמא ואבא שלי בעבודה, ואחותי ואחי בבית הספר, אז ככה שהבית שלי ריק.
״אולי נכין משהו לאכול הבית משפט הזה עשה אותי ממש רעבה״
אמרתי בציחקוק.
״אני אומר בואי נזמין, עלי״
הוא אמר, ממש לא, עד שהרזתי קילו, לא מחזירה אותו יותר לעולם.
״לא מעדיפה אוכל ביתי״
אמרתי והוא צחק, לא הבנתי מה מצחיק פה.
״הרגע אכלת גלידה מה אוכל ביתי?״
הוא אמר והמשיך לצחוק, אוף כבר שחכתי את הגלידה הזאת, טוב יאלה חיים רק פעם אחת.
״טוב תזמין ימכוער אחד״
אמרתי והצטרפתי לצחוק שלו, אחרי הרבה ריבים של מה להזמין, הוא רצה בורגרים, ואני רציתי פיצה את, ולא הגענו לפשרה.
״מה צימחונית? מה את בעונש?״
הוא אמר וצחקתי, לי היה קלף, אני צימחונית אז ככה או ככה הוא יכול לוותר על הבורגרים שלו.
״יש בורגר צימחוני רק שתדעי״
הוא אמר, ונאנחתי, לעזאזל מה עשיתי רע?.
״שלום, אני רוצה להזמין-״
״שלום מדברת לום, הבורגר הצמחוני שלכם מה יש בו?״
קטעתי את אור שהתקשר על דעת עצמו לבורגרים.
״אני חושבת שיש בו עדשים ותירס״
המוחרת ענתה, את האמת נשמע טוב.
״אז אפשר להזמין שלושה בורגרים של בשר בקר? עם צ'יפס״
אור צעק כדי שישמעו אותו.
״שלוש בורגרים איפה אתה חי?״
אמרתי לו מופתעת, הוא לא נורמאלי לאן הכל נכנס?.
״זה בורגרים קטנים מתוקה״
המוחרת מהקו אמרה לי בהתנסות גילגלתי עניים ואור צחק.
״טוב אז שלושה בורגרים בקר, וכמה בורגרים צמחונים?״
המוחרת שאלה, וגרמה לאור להפסיק לצחוק.
״שתיים בבקשה״
אמרתי בקרירות.
״יגיע בעוד חצי שעה על שם מי?״
היא שאלה אחרי שהבאתי לה את הכתובת.
״לום חן״
עניתי והיא השתעלה, ואור גיחך.
״לום חן, אוקי רשמתי, תודה שהתקשרתם אני הייתי שחר מלכה, אם יש בעיה תחזרו לטלפון הזה, יום טוב״
היא אמרה וניתקה, הייתי קצת בהלם, רק שלא תכניס לי משהו לאוכל.
״מה את בשוק יצמחונית?״
אור אמר וצחק עלי.
״זאת הייתה האקסית של דור״
אמרתי עם פרצוף רציני, והוא נתקע עם ההבעת פנים שלו.
״ואתן לא הכי מתות אחת על השניה?״
הוא שאל ונהיה מופתע שהבין שזאת האקסית של דור.
״ממש לא, היא בגדה בו והיא גם לא כל כך מלאך״
אמרתי והוא הנהן.
״היינו צריכים להזמין פיצה את״
הוא אמר וצחקתי.
״אני תמיד צודקת תלמד לפעמים ההבאות״
אמרתי וקרצתי לו, אחרי חצי שעה האוכל באמת הגיע, לא הפסקנו לדבר ולצחוק, אני לא יודעת איך להגדיר את אור, הוא כל כך חמוד, מצחיק, מבין אותי, אבל עם כל ההיתרונות האלה, הוא גם קצת מעצבן, אבל אפשר לסבול את זה.
״צריכים לעשות את זה יותר״
אור אמר שהפה שלו היה מפוצץ בצ'יפס.
״כן רק שבפעם ההבאה נזמין פיצה את״
אמרתי בגיחוך והוא צחק, נשבעת שפשוט לפעמים ממש כיף לי איתו, אבל לפעמים פשוט לא.
״מתי ההורים שלך חוזרים?״
הוא שאת ואכלתי עוד קצת צ'יפס.
״עוד שעתיים ניראלי״
אמרתי והוא הנהן.
״יש לך פה קצת מיונז״
אמרתי וצחקתי, הוא ניגב את המיונז ואז מישהו תיקתק בדלת, לא הבנתי מי זה, כי אחותי ואחי יבואו רק עוד שעה וההורים שלי בעבודה.
״מי זה?״
אור צעק, והתחלנו לפחד, יותר נכון אני.
״זה בשביל לום״
קול גברי נשמע מאחורי הדלת, עשיתי לאור פרצוף שאני לא יודעת מי זה, אור קם והלך על קצות האצבעות מה שגרם לי לצחוק, הוא פתח את הדלת והייתי כל כך סקרנית לדעת מי זה.
״אור? מה אתה עושה פה?״
שמעתי את הקול הגברי אומר, הקול נשמע מוכר.
״מי זה אור?״
צעקתי לאור, הוא לא ענה.
״פיקאסו, יאח מה אתה עושה פה?״
פאק,מה אורן עושה כאן, רק שלא יחשוב שקורה בני לבין אור משהו, זה לא נעים לי, הוא דוד שלו, והוא גם לא אוהב אותו בכלל, יותר נכון אורן לא סובל, מתעב את אור.
״הייתי צריך לדעת״
הוא אמר והייתה בעניו אכזבה, זה צבט לי בלב, ממש הרגשתי את האכזבה שלו.
״אורן, סתם אכלנו ביחד ארוחת צהריים, זה הכל״
הסברתי והוא הנהן בזילזול רב.
״וגם סתם לא סיפרת לי שלא היה בינך לבין דור כלום, יש יותר מידי סתם, אני כבר לא יודע אם להאמין לך או לא לום״
הוא אמר בקרירות רבה, הוא עוד פגוע מזה שלא סיפרתי לו שאני ודור היינו סתם הצגה, הוא גם עזב את המשפט באמצע, ועכשיו מרצונו הוא בא כדי לדבר ולהשלים, ואני כמו תמיד הורסת הכל.
״את זונה, כנראה שהשמועות קצת נכונות נכון? שרון?״
הוא אמר ופנה אל אור, או שרון, רגע, מי זה שרון? למה הוא קרא לאור עכשיו שרון, משהו לא מסתדר לי פה, מבלי לשים לב אורן היה עם פנס בעין.
״שלא תעז לדבר אליה ככה יחתיכת זין״
אור או שרון צעק, אוף היתבלבלתי לגמרי, אורן הלך מבלי לומר מילה, כאילו לא קרה כלום לפני שניה, באותו הרגע אני זוכרת שרציתי להגיד לו שישאר, ולהביא לו קרח, רציתי להסביר לו שהכל אי יבנה, אבל פשוט עמדתי שם קפואה, לא הצלחתי לדבר, כמה שרציתי המילים פשוט נעלמו לי מהראש.
״תרגעי הכל טוב״
אור אמר וחיבק אותי, והדמעות חגגו להן.
״אל תבכי, זה בסך הכל אורן״
הוא ניסה לנחם אותי, אבל זה לא רק אורן, זה הכל ביחד, פשוט הכל, אני מנסה להירגע ולחזור לחיים הנורמליים אבל כלום לא הולך לי, אחרי חצי שעה של דיבורים עם אור,הוא עזר לי להירגע, ולאחר מכן הוא הלך לביתו, ואז נזכרתי ששחכתי לשאול אותו למה אורן קרא לו שרון, זה ממש מסקרן אותי, מה אורן ואור יודעים שאני לא יודעת? מצד שני זה גם לא נעים להיכנס להם לעניינים, כי במשפחה שלהם הכל מסובך, אני כבר לא יודעת מי נגד מי, ומה נגד מה, אני גם יודעת רק חלק מהסיפור ככה שזה לא נעים כל כך לשאול כי אני לא קשורה או משהו כזה, עליתי לחדרי, ונזכרתי שיש לי שיעורים באנגלית, שזה דרך אגב שנאת חיי, אני לא יודעת למה אבל אני פשוט לא מצליחה להבין אנגלית, כל מה שהמורה מדברת נשמע לי סינית, אני חייבת להתחיל לעבוד על האנגלית שלי ובמהרה.
״קחי מתוקה שלי״
אבא שלי נכנס לי לחדר עם קערה ובתוכה מלון, אחרי שלוש שעות שאני עושה שיעורים באנגלית, סיוט כבר אמרתי?.
״תודה אבא״
אמרתי בחיוך והוא יצא מחדרי וחזרתי לחרוש על אנגלית.