שמועות

פרק 4

״לום, לום, לווםםםם, קומי, כבר עשר בבוקר״
שמעתי מישהו צועק לי, איך עשר בבוקר, שמתי שעון מעורר לשבע בבוקר, לא התיחסתי למי שניסה להעיר אותי, והסתובבתי.
״לום זה איתי, היתקשרתי ולא ענית לי, נוו קומי כברר״
איתי צעק, רגע איתי מה הוא עושה פה.
״איתי מה? בוקר אור, מה אתה עושה פה?״
קמתי מבולבלת , היה אור שמש חזק על הפנים שלי, והחדר היה ממש מבולגן, ניסיתי להיזכר מה קרה אבל היה לי בלקאוט חזק.
״לא ענית לי, אז התקשרתי לתמר, והיא אמרה שלא באת היום ושאת לא עונה לה גם, הינה היא מתקשרת״
איתי אמר, וענה לתמר, אבל זה לא הגיוני שמתי שעון מעורר לשבע.
״היי תמר, הכל טוב אל תדאגי, היא התעוררה כנראה שחכה להשים שעון מעורר״
הוא אמר והמשיך לדבר איתי, לקחתי את האייפון, והיו לי 37 שיחות מתמר , 20 מאיתי, 5 מרון, 50 מאבא, 30 מאמא, ו-2 ממספר לא מזוהה.
ואוו כניראה שלא שמתי לב, ואני נהייתי חברה של עומר דרור אם אני ככה מבוקשת, חזרתי לאבא שלי, הוא דאג, ואמר שהוא לא העיר אותי בגלל שהוא ואמא הלכו לעבודה בשש, ואחותי אתמול יצאה לטיול של שלושה ימים, ואחי הקטן ישן אצל חבר מסתבר שאני לא יודעת הרבה על משפחתי. לתמר אין צורך להתקשר, איתי כבר דיבר איתה, ולרון אפילו לא חשבתי על לחייג אליו, אבל המספר הלא מזוהה עניין אותי, חייגתי ולא ענו.
״טוב לבית ספר היום כבר לא נלך, אז נתחיל מזה שתביא לי קרח לעין, ובואי נכין ארוחת בוקר״
איתי אמר, ככה העברתי את היום לי, עם איתי הכי צחוקים בעולם, לאחר מכן גם תמר הצטרפה, ולא הפסקנו לצחוק, אני נשבעת שלושתנו ביחד, זה פשוט אסון.
״ואוו תקשיבי תמר, באלוקים, אני אומר לך, היה לי פיפי, כמו שלא היה לי בחיים, עכשיו אני ודוד שלי לא מפסיקים לקלל שם גרמנים, ובלי לשים לב ברח לי שם בבריכה, תוך שניה המים נהיו אדומים סביבי, איזה פאדיחות, עד היום דוד שלי צוחק עלי, זה כמו מחזור באלוקים״
איתי סיפר את מה שקרה לו בגרמניה לפני שבוע, לא הפסקתי לצחוק איתם.
״מה זה מי מתקשר אליך לום?״
תמר שאלה אותי שהטלפון שלי צילצל.
״לא יודעת זה מספר לא מזוהה, שניה אני חוזרת״
אמרתי,יצאתי מהחדר שלי ועניתי לטלפון.
״היי לום, ברוך השם את עונה, תקשיבי זה אדם, חבר של דור מאתמול, קיצר דיברתי איתו והוא רוצה שתבואי היום לריפה״
הוא אמר, ולא לא טעיתי דור חי בסרט רע.
״בסדר״
אמרתי לו, באלוקים שאם היינו מדברים פנים מול פנים ודור היה שם הוא היה מקבל סטירה.
״אז את תבואי?״
אדם שאל, באמת שמסכן אדם.
״לא, ואלה לא באלי בכלל״
אמרתי לו מנסה להזיז קצת את השיחה המעצבנת הזאת.
״למה מה קרה?״
הוא שאל, בחיי אין לו שכל.
״מה שקרה זה שחבר שלך חי קצת בסרט״
עניתי לו עצבנית.
״להזכירך הוא חבר שלך״
כן בטח מה שתגיד.
״להזכירך הוא לא באמת חבר שלי״
עניתי עצבנית לגמרי.
״יפה, אם הוא היה באמת חבר שלך הייתי מבין למה את עצבנית, אבל בתכלס אין לך מה להיות עצבנית הוא לא באמת חבר שלך הכל הצגה אז מה את מתעצבנת מהשטות הזאת,תיהיה ילדה טובה, תצאי היום למועדון בסך הכל זה בשבילך״
הוא אמר את מה שנכון, שזה ממש מעצבן שהוא צודק.
״יודע מה סבבה צודק, ניפגש שם ביי״
אמרתי לו.
״אז את באה?״
נו באמת הוא צוחק עלי?.
״לא אני הולכת לירח ביי אדם״
אמרתי וניתקתי.
״למה עצבים לום? מה קרה?״
איתי שאל שקלט שאני עצבנית שנכנסתי בחזרה לחדר.
״סתם דור רוצה שאני אלך לריפה היום״
אמרתי לו , ולקחתי לאכול קצת מהביסלי.
״נו ולמה את עצבנית?״
איתי שאל לא מבין, ותמר הייתה בטלפון.
״ואוו איתי תרחיב קצת אופקים, אולי תלמד משהו״
אמרתי לו בצחוק, הוא עדיין לא הבין.
״תמר? עזרה? למה חברה שלך לא אומרת כלום״
הוא שאל את תמר, אך בנים.
״מה יש לא להבין, בנות לא אוהבות שקובעים להן״
תמר הסבירה את המובן מאילו.
״כן אבל הוא לא באמת חבר שלך אם שכחת״
איתי הזכיר לי, תודה באמת ממש לא ידעתי.
״כן, לום אין לך מה להתעצבן״
תמר אמרה והמשיכה להיות בטלפון.
״אני לא מתעצבנת פשוט, לא הוא התקשר חבר שלו התקשר״
אמרתי מוציאה את כל העצבים שלי, תמר הרימה את הראש שלה מהטלפון, ואיתי חייך.
״ואוו דפק לך יבוש של החיים, מה הוא יעני הבורר?״
איתי אמר בצחוק, ותמר הצתרפה אליו לצחוק.
״כן, ובגלל זה אני עצבנית, עכשיו איתי״
הסתכלתי עליו בפרצוף מתחנן שיצא איתי היום בערב, יבוש או לא יבוש, בסך הכל זה בשביל הפוזה שאנחנו חברים.
״לא אין מצב, יצאנו אתמול״
הוא ענה ונהייה רציני, בזמן שתמר מעלימה העין וחוזרת בשקט לטלפון שלה.
״תמר, את ממש יפה היום, חייבים לנצל את זה, יאלה אני התקשר לגלית ואגיד לה שאת ישנה אצלי. תודה אין עלייך בעולם״
אמרתי ולא נתתי לה הזדמנות לענות לי, ישר תפסתי את האייפון שלי וחייגתי לגלית אמא של תמר, אחרי שיחה של שתי דקות היא הסיכמה, ורק מה שנותר זה למצוא לה בגדים יפים, אבל ממש יפים, כי אין מצב שפעם ראשונה שלה במועדון והיא לא תהיה פצצה.
״אוףף, אל תחשבי על זה אפילו, אני אשאר בבית עם אח שלך״
היא אמרה באדישות.
״נוו, מבטיחה לך לא יקרה כלום, ואם יהיה משהו, דור יטפל בהכל״
התחננתי בפניה, אם לא היא אז זה לבד.
״הוא בכלל לא באמת חבר שלך״
היא ענתה את המובן מאליו.
״כן אבל הוא חייב להתנהג כמו״
עניתי לה, סובבתי את הראש לאיתי, ועשיתי לו מבט שיבוא איתנו גם.
״אוקי אוקי, די כבר עם הפרצוף הזה לום, יאלה אני גם בא״
הוא אמר וישר התנוסס חיוך ניצחון על פני.
״יופי, לי ולאח שלך יהיה עבר מהנה״
תמר אמרה וצחקה, היא אוהבת את אחי הקטן, בכללי היא אוהבת ילדים קטנים, אז הם תמיד הסתדרו טוב.