שמועות

פרק 34:

-שמועות המשך/34

קרני השמש חדרו לעיני, פקחתי את עיני מסנוורת מהשמש החמה שחדרה מהחלון הישר לפני.
שכבתי במיטה שלי, בחדר השינה, עם הפיג׳מה הנוחה עלי. אהבתי את הבוקר. פעם לא יכולתי לקום בבוקר, אך היום, אני רק מחכה לבוקר. בין אם כי אני קמה לפחות בתשע וחצי, עד לכך שבנערותי הייתי קמה בשבע בלחץ כדי להגיע לבית הספר.

אתמול היה מדהים. אייל היה חמוד מן הרגיל ונצמד אלי במשך כל הערב. עשינו את ההצגה שלנו לכתבים, אני כבר רואה את קרן שמחה וגאה מכל הכתבות שיצאו על גל ודורון, אני גם רואה אותה עצבנית עלי ועל אייל שלא היינו מעניינים יותר מאשר ׳זוג יונים׳.

בעולם הזוהר מה שרוצים הוא אך ורק רכילות, המון, המון צהוב. לא יהיה משהו אחד שלא יהיה בלי קונפליקט. הכתבים בימנו יודעים לנתח סיפור סתמי לסיפור ענקי. פשוט לעשות מעכבר פיל.

׳באחד עשרה תגיעי לאבן גבירול 33׳
קרן שלחה לי הודעה והחזרתי לה בחיוב.
שתפתי פנים וצחצחתי את השניים שלי, התארגנתי, אכלתי סלט כי קרן תמיד לוחצת עלי לאכול דיאטתי כדי שלא יגידו שהשמנתי ואני רק חושבת למי אכפת אם השמנתי או לא?

הגעתי לכתובת שקרן שלחה לי, אחרי חיפושים ארוכים של חנייה מצאתי חנייה בסוף העולם, לפחות דקה וחצי הליכה.

״סליחה?״
בן אדם עמד מולי שבידו יש מיקרופון ומאחוריו עמד איש עם מצלמת וידיו.
״כן״
התקדמתי לעבר הכתובת, הצלם והאיש התקדמו ביחד איתי.
״יש סיכוי שאני שואל אותך כמה שאלות? ממש חמש דקות״
והנה זה מתחיל. ברור לי שחמש דקות זה לא, חצי שעה אפילו שעה, ואני לא מקבלת על כך כלום.
״מצטערת, פשוט אני מאחרת לפגישה״
התנצלתי בחיוך מנחם. עכשיו יכולים לקרות שתי דברים, הראשון, שהכתב יעזוב אותי בשקט והשני שהוא ימשיך להטריד אותי ואפילו להוציא מפי מילים שלא אמרתי.
״אז רק על שאלה אחת״
הוא החל להתחנן.
״לא. אני באמת מצטערת, הסוכנת שלי לא מרשה לי״
דחיתי אותו שנית. אז הוא בחר ללכת בדרך השניה.
״למה קיללת את האיש שרצה איתך תמונה?״
כל כך אין לי כוח לכתב הזה הרגע.
״מה?״
שאלתי, אני בכלל לא יודעת על מה הוא מדבר, אני לא זוכרת שדחיתי מישהו שרצה אי פעם תמונה איתי.
״לום חן?״
קול נעים ורך נשמע מאחורי בדיוק שהגעתי אל הדלת של הבניין.
״אפשר תמונה?״
ילדה מתוקה אמרה ואני הנהנתי לחיוב.
״אז לום, למה קיללת בן אדם שלא עשה לך שום עוול?״
הכתב המשיך להציק. הצתלמתי עם הילדה המתוקה ונכנסתי לתוך הבניין מתעלמת לחלוטין מהכתב.

״אנשים. הסנובית הגיעה״
אליאס צעק שפלטת האיפור בידו. אליאס הוא הומו סוקסואל, הוא החבר הכי טוב שיש לי, תמיד הוא עוזר לי בהכל ואני לו, פשוט יש בנינו חיבור כזה מדהים.
״אליאס נסיך״
אמרתי ונישקתי לו את הלחי.
״מה פרינסס?״
חיוך ממזרי התפרס על פניו.
״כתב נדבק אלי למטה״
מילמלתי והוא הרים את גבותיו. הסתובבתי וראיתי את הצלם מסדר את המצלמה בעדינות רבה, היו שם המון פלאשים ודף לבן ענק בשביל הרקע.
״איחרת בשלושים וחמש דקות וחמישים שניות״
טום נעמד מולי כאשר הוא מסתכל בשעון.
״ארבעים שניות, היא הגיעה לפני לא ראית״
אליאס זרק בחיוך קטן ואני עשיתי לו פרוצוף.
״אליאס שקט. ואת, קדימה שיער ואיפור יש המון עבודה״
טום הוא המנהל של הקטלוג אליו אני מצתלמת, הוא דייקן מאוד בזמנים ואני בטוחה שאני אשמע מקרן הערות על האיחור שלי.