שמועות

פרק 32:

למי ששאל על השיר שהופיע בפרק הקודם- ״כל הזמן הזה״ נצ׳י נצ.

״איפה היית? דאגנו לך ממש״
אבא שלי אמר ורץ לחבק אותי, חיבוק גדול ומחמם.
״ישנתי אצל תמר״
עניתי ואחי צחק, ולא הבנתי מדוע.
״תמר אמרה שהלכת אל החבר הזה שלך״
אמא שלי אמרה לפתע והסגירה ששיקרתי.
״דור?״
אבא שלי שאל ופתח את עניו בדאגה, שנאתי שדואגים לי, מאוד, רציתי לברוח מהעולם הזה.
״כן, אבל זה נגמר, לגמרי, יש לו ילד, אתם יכולים להספיק להיות מודאגים, לא ידברו עלי רעות יותר״
אמרתי באכזבה ועליתי אל חדרי, ריח מוכר ביותר התנפל עלי וכל מה שרציתי היה לישון, אבל הלב שלי לא נתן לי כל עוד ידע שנלקח ממנו חצי.

הדמעות החלו לצאת מעצמן, נעלתי את דלתי והתחלתי לבכות, ממש לבכות, קפצתי על המיטה שלי והדמעות יצאו, בכיתי כמו ילדה בגן, ילדה שפגעו בה, וצריכה צומת לב. הכל מתנפץ לי הכל, אני אוהבת אותו אבל מטריפה אותי המחשבה שאני לא אוכל לנשק אותו יותר, בא לי לצרוח בא לי לברוח, בא לי למות, פשוט להעלם מהעולם הזה, גם כשטוב, רע, וגם כשרע, רע עוד יותר.

ככה זה החיים, לכל אחד יש את הבעיות שלו, את התסבוכות שלו, שום דבר לא מושלם, בכל דבר יש חיסרון, יתרון, כל אחד והרגעים שלו, ועכשיו אני יודעת שהכל נגמר, אין דור. אין לצאת, אין מי שידאג לי, יעזור לי, אני לבד בחברה הזו, לבד, לבד.

שמעתי את ההורים שלי מתווכחים, וחושבים מה עשו לא בסדר, מה פשר ההתנהגות שלי, אני זונה, בגוף של ילדה טובה, אני לא ילדה טובה, לא מגיע לי שיחשבו עלי דברים טובים, אני ילדה רעה, תמיד הייתי, ותמיד אשאר, וגם תמיד אכחיש זאת בשביל הורי, וחברי, אי אפשר לעזוב הכל ולשחרר ביום אחד, אך אפשר להבין שאת כלואה ביום אחד.

השעה כבר ארבע בצהוריים, השיחות וההודעות מהמחנכת שלי עברו כל גבול, היא לא הפנימה שאני לא אגיע היום, והייתה בטוחה שאבוא לפחות לשיעור האחרון, התקלחתי ולקחתי כדור משכח כאבים, כואב לי כל הגוף עוד מהסקס אתמול שעשה לי רע, תמיד אומרים שהפעם הראשונה היא הכי כואבת, וצריך לנוח יום שלם במיטה, אבל במקרה שלי אין לי אפשרות לכך, יש לי הצגה על הראש.

אני לא מצטערת על אתמול, אני שמחה, ירדה לי אבן מהלב, סוף סוף אני לא בתולה, סוף סוף שברתי את הסלוגן שאני בתולה. והכי כיף שאיבדתי את הבתולין שלי עם דור, הגבר שנכנס לי הכי עמוק ללב, אפילו שהכל נגמר בנינו, אני מרגישה הקלה שעשיתי את זה ובמיוחד איתו.

התלבשתי והתארגנתי לחזרות האחרונות שלי, התרגשתי, ממש התרגשתי, עשיתי מדיטציה כדי לשכוח מדור ולהתייחס למשחק שלי, ולאיך אני מתמקדת בהצגה שלי ולא במחשבות על דור. אני יודעת שאני אעשה הכל כדי להצליח.