Marry for the family

פרק 1

טוב אז אחרי המון התלבטויות אם להעלות או לא להעלות, אם זה טוב מספיק או לא טוב מספיק החלטתי להעלות את הפרק ולתת לכן להגיב את דעתכן לגבי אם זה טוב מספיק או לא.
אל תהססו לתת את הביקורת הכי כנה שלכן!!!!
*ואם למישהי יש רקע להביא לי לסיפור אני אשמח!!!!!!!

״את כזאת מיוחדת״ ליאור אמר לי וחייכתי בזמן ששנינו יושבים על המיטה בחדר שלי והוא רוכן אליי לאט לאט ״העיניים שלך מדהימות״ הוא המשיך נועץ את מבטו בעיניים שלי שבצבע טורקיז בוהק וירוק בהיר. תמיד אמרו לי שהעיניים שלי הן תופעת טבע מיוחדת שלא ראו מעולם.
״תודה״ חייכתי שהוא כבר שני סנטימטר ממני ורק חיכיתי לרגע שאני ארגיש את השפתיים שלו על שלי שוב פעם
״ומה קורה פה???״ הדלת נפתחה בבת אחת גורמת לליאור לזנק אחורה ולחדר נכנס גיא וגנחתי בכעס
״צא מפה מטומטם אחד!״ גירשתי אותו והוא רק חייך
״פגעת בי סיס״ הוא ענה בטון פגוע מזוייף והתקדם מתיישב ביני לבין ליאור על המיטה שם את הגוף שלו כחוצץ בינינו ״אתה יכול ללכת״ הוא פנה לליאור בטון מזלזל וליאור מיהר לקום ולעוף מהחדר
״אני שונאת אותך יואו!!״ צעקתי דוחפת אותו ״למה אתה אח שלי למה?״ התלוננתי וקמתי מהמיטה יוצאת מהחדר ויורדת למטה מתיישבת על הכיסא מול האי שבמטבח ואמא שלי הביטה בי בחיוך והנחתי את ידיי על האי מניחה את ראשי עליהן בתסכול
״מה הוא עשה הפעם?״ היא שאלה ממשיכה להכין אוכל
״אני? לא עשיתי כלום״ גיא הופיע נוחת על הכיסא לצידי ״תגידי תודה אמא, אני מנעתי מהבת שלך לאבד את בתולייה בעודה קטינה״ הוא הוסיף והרמתי את ראשי נועצת בו מבט שהוא מביט בי בחיוך
״כל הכבוד גבר!״ אבא הופיע תופח לגיא על הכתף נותן לי נשיקה בקודקוד של הראש ופונה לאמא נותן לה נשיקה
״אני לא קטינה! אני כבר בת 19! וזה לא היה קורה בכלל! למה אתה חייב להרוס לי כל פעם שאני מצליחה משהו עם גבר?!״ התעצבנתי
״זה לא אשמתי שהם מפחדים ממני״ הוא משך בכתפיו ״זה אבא אשם״ הוא המשיך ואבא הרים גבה בשעשוע מביט בו
״אני אשם? איך?״ הוא גיחך בשעשוע
״נו אתה יודע, בגלל שאתה קשור לכל מיני דברים מסובכים וכאלה, ובלי קשר אודינצ׳וק, זאת את מביאה בנים פחדנים חסרי עמוד שדרה אלינו הבייתה״ גיא אמר פונה אליי
״טוב אחי״ עניתי ״מדבר מי שהיה אמור להיות בכלל בת״ הוספתי מחייכת בהתגרות
״פףף זאת הייתה טעות של הרופא!!״ הוא מייד הגן על עצמו ונשענתי אחורה בסיפוק, זה כבר יגרום לו להתפוצץ עם עצמו.
כשאמא שלי הייתה בהיריון עם גיא הרופא בטעות אמר להם שזאת בת ורק אחרי הלידה התברר שזה בן, ככה שאחר כך בלידה שלי אמא ואבא שלי לא היו צריכים לקנות לי כלום זה היה בשביל גיא. שבסוף התגלה כבן. ורק אלוהים יודע איך הרופא יכל היה לא לשים לב להבדלים בין בן לבת... הרי אפשר לראות בבירור אם יש לך מלפפון בין הרגליים או לא.
״אודין תפסיקי להציק לאח שלך״ אבא שלי התערב
״אני?! הוא זה שהציק לי קודם!״ מחיתי בכעס משלבת את ידיי תחת חזי
״טוב אני צריך לזוז, חברים שלי רוצים שניפגש בפארק״ גיא אמר מקפץ מהכיסא ויוצא מהבית ואבא שלי התיישב במקומו מסובב את הכיסא שלי לעברו
״אודין״ אבא שלי קרא לי גורם לי להביט בו בשאלה ״יש משהו שאני ואמא צריכים לספר לך. אני כמעט בטוח שלא תאהבי את מה שאני אומר אבל את חייבת להבין שזה רק בגלל שאין לי ברירה״ הוא אמר מביט בי בחשש
״זה עד כדי כך גרוע?״ שאלתי מצחקקת והפרצוף הרציני שלו גרם לי לכווץ את גבותיי ״אתה רוצה לספר לי מה זה?״ שאלתי בחשש
״את יודעת כמה אנחנו אוהבים אותך נכון?״ אמא שלי נעמדה לצידי ״ואם הייתה לנו ברירה זה לא היה קורה, אבל-״ ״אתם מוכנים להגיד לי כבר על מה אתם מדברים?!״ קטעתי את אמא שלי בעצבים
״את הולכת להתחתן עם הבן של אייל״ אבא שלי אמר וצחוק נטול הומור יצא מבין שפתי
״מה?״ שאלתי בחוסר אמון וניגבתי דמעה דימיונית מעיניי מקווה בכל ליבי שהם צוחקים ואני לא צריכה להתחתן עם הבן של אייל החבר של אבא שלי והשותף שלו בכל מיני דברים שהוא עושה, אני לא בדיוק יודעת מה זה אבל הדבר היחיד שאני יודעת זה שזה רע, משהו שקשור לעולם התחתון. מעדיפה להתרחק משם כמה שאפשר.
״זה רק כי אין ברירה, אחרת לא הייתי נותן לזה לקרות״ אבא שלי דיבר בעדינות גורם לזעם בתוכי לגעוש
״למה אין ברירה?!״ התפרצתי מוסיפה תנועות ידיים אגרסיביות
״אני אסביר לך הכל אבל לא כרגע, זה מוקדם מידיי״ אבא שלי ניסה להרגיע אותי
״אה בסדר! אין בעיה! אני אלך ואתחתן עם גבר שאני לא מכירה ורק אחר כך תסביר לי למה אני עושה את זה!״ צעקתי בכעס ונעצרתי במקומי שהבטתי במבט המיואש של אבא שלי.
הוא בחיים לא נראה ככה.
״אודין זה לא יקרה ככה, אתם קודם כל תכירו אחד את השנייה ותגורו ביחד לתקופה מסויימת עד שתרגישי בשלה מספיק״ אימי דיברה ברוך מלטפת את שיערי
״אבל למה אני?״ שאלתי בקול רועד ״למה חתונה? למה ככה קיצוני?״ המשכתי
״תקשיבי לי רגע״ אבא שלי תפס בפניי ממקד את מבטי בשלו ״בתקופה שתגורו ביחד אני מבטיח לך שאני אעשה כל מה שאני יכול כדי למנוע מזה לקרות, אבל את חייבת לעשות לפחות את זה כדי שאני אוכל לפעול בשקט ולמנוע מזה לקרות״ הוא המשיך ושאל דרך מבטו להסכמתי ונאנחתי בתבוסה
״טוב בסדר״ לחשתי מובסת, לא מאמינה שאני אשכרה מסכימה לחרא הזה.
״הם אמורים לבוא לפה היום בערב״ אמא שלי הטילה את הפצצה כבדרך אגב
״מה?!״ צווחתי ״ולמה לעזאזל אתם אומרים רק עכשיו?״
״תירגעי, הכל יהיה בסדר״ אמא שלי הרגיעה אותי וגנחתי בכעס עולה לחדר שלי טורקת את הדלת ונופלת על המיטה בייאוש