Marry for the family

פרק 34

״לא!!״ הצרחה שלי חתכה את האוויר בזמן שנמשכתי ממנו על ידי זוג גברים שדורשים ממני להתרחק משם ״תעזבו אותי!!!!! הוא צריך אותי!״ צרחתי מתפרעת בין הידיים שלהם כששבילים של דמעות עושים את דרכם על הלחיים שלי ״לוגןןן!!!!״
******************
״אתה תחטוף ממני בסוף״ הזהרתי את לוגן כשהוא כל שנייה עבר מול הטלוויזיה בכוונה כדי להפריע לי
״כאילו שאת יכולה עליי״ הוא התרברב והרמתי גבה ואחרי עוד כמה פעמים שהוא עשה את זה ועצרתי את התוכנית שראיתי הנחתי את השלט על הספה וקמתי בכעס מופגן
״אתה! פשוט! מעצבן!!״ צעקתי כל מילה באיטיות והתקדמתי אליו מעיפה את ידי באוויר כדי להעיף לו כאפה והוא תפס אותה באוויר, שנייה לפני שהיא פגעה בו והוא הסתכל עליי והרים את הגבות שלו, עושה את עצמו מופתע והזעפתי פנים כשהוא תפס גם את היד השנייה שלי לפני שהיא פגעה בו וניסיתי לשחרר אותן מהאחיזה שלו
״יואו! אני שונאת אותך אלוהים!״ התעצבנתי
״מה אלוהים עשה לך?״ הוא שאל עושה פרצוף וגלגלתי עיניים
״אני מבינה שההתפתחות השכלית עצרה באיזה שהוא שלב בין גיל ארבע לגיל שש״ אמרתי והוא חייך והצמיד אותי אליו וחייכתי כשהרמתי את הרגל שלי למעלה פוגעת בין הרגליים שלו והוא שיחרר את האחיזה שלו בידיים שלי ותפס בחבילה שלו נופל על הרצפה כשכולו מכווץ וירדתי לישיבת צפרדע ליד הראש שלו
״אמרתי לך שתחטוף בסוף״ חייכתי חיוך מנצח בזמן שהוא גנח מכאבים על הרצפה וחזרתי לספה ממשיכה את התוכנית ומחייכת
״את תשלמי על זה״ הוא מלמל מהרצפה
״מה זה? לא הבנתי בין כל האנחות של הכאב שלך״ התגריתי בו וחייכתי חיוך מתוק והוא הביט בי במבט כואב ועשיתי לו פרצוף עצובי
״הלו״ עניתי לפלאפון שלי ״הלו??״ שאלתי כשאף אחד לא ענה ופתאום נשימות כבדות נשמעו ומיהרתי לנתק ״מוזרים״ מלמלתי
״להביא לך קרח?״ שאלתי את לוגן שקם באיטיות נוראית מהרצפה שהפרצוף שלו מידי פעם מתעוות בכאב והוא הביט בי במבט רצחני ״רק שאלתי״ אמרתי מושכת בכתפיי וברגע שראיתי שהוא סוג של חזר לעצמו ו״הבריא״ מהמכה הלחץ נכנס לתוכי ועצרתי את הסדרה
״אתה יודע שעשיתי את זה רק כי אתה דרשת״ הסברתי והוא לקח צעד לעברי וזינקתי מהספה ונעמדתי מאחוריה ״זה לא פייר! אתה לא יכול!״ המשכתי להצדיק את עצמי ולנסות לגרום לו לעצור ועם כל צעד שלו קדימה אני לקחה צעד אחורה, מתקרבת למדרגות
״אמרתי לך שתשלמי לא? אז הגיע תורך״ הוא אמר בערמומיות ועם חיוך תחמן על שפתיו
״לא נו! זה לא פייר! אתה גבר ואני אישה זה-״ ״-את תמיד טוענת שגבר ואישה צריכים להיות באותו מעמד לא?״ הוא קטע אותי מרים גבה בתחמנות וקיללתי את עצמי בלב על זה
״כ-כן אבל זה לא נחשב!! זה פיזית לא פייר״ התלוננתי
״אל תדאגי מאמי, אני ארחם עלייך״ הוא חייך וברגע שהוא הגביר את קצב ההליכה רצתי למעלה וצווחתי בבהלה כשהוא תפס אותי ומשך אותי אליו ״אז.. מה כבר אני אעשה לך?״ הוא הירהר בקול
״יש לי רעיון!״ הצעתי והסתובבתי אליו במבט מתחנן ״מה אתה אומר על לוותר על התשלום הזה שאני צריכה לקבל ולהמיר אותו לזמן איכות במיטה?״ הצעתי והוא הביט בי ושפתיו נמתחו לקו דק של חיוך
״נמכר״ הוא אמר וברגע אחד הוא הרים אותי על הכתף שלו וסטר לישבן שלי
״לוגן!!״ צווחתי וחיבקתי את המותניים שלו כשהראש שלי לצד הישבנון שלו
״הופה תחנה אחרונה, כל הנוסעים לרדת״ הוא הכריז והוריד אותי על המיטה ונשכתי את השפה התחתונה שלי כשהוא תפס בשולי המכנס שלי והוריד אותו ממני באגרסיביות ואז פנה לחולצה שלי וגם אותה הוריד באגרסיביות ״איזה חיה!!״ אמרתי והוא הביט בי ועלה מעליי
״עבר יותר מידיי זמן מאז הפעם האחרונה״ הוא לחש לי באוזן מחלק נשיקות קטנות ממתחת לאוזן שלי עד שהוא הגיע לזווית הפה שלי
״הפעם האחרונה הייתה אתמול בלילה״ ציחקקתי והוא הוריד את היד שלו מטייל איתה לעבר רגליי וברגע שהוא הכניס את היד לתחתונים שלי כל הגוף שלי התחיל להגיב לו ״אהה״ גנחתי כשהוא החדיר את האצבע שלו לתוכי וידיי התאגרפו יחד עם הסדין
״התגעגעתי אלייך מאז אתמול״ לוגן לחש ששפתיו מרפרפות מעל צווארי ״אני מכור אלייך ברמה מסוכנת״ הוא מלמל
״אני אוהבת אותך״ אמרתי ״כבר לא!״ התחרטתי ברגע שהוא קרע לי את התחתונים ״בקצב הזה לא יישארו לי תחתונים!!״ אמרתי לו בכעס והוא זרק את שני החלקים של התחתון לרצפה והוריד מעצמו במהירות את הבגדים והתמקם בפתח שלי ״מישהו פה חסר סבלנות״ חייכתי אליו
״אני צריך אותך״ הוא אמר וחדר אליי ברגע אחד