Marry for the family

פרק 28

״אני שונאת אותך״ פלטתי והוא חייך ״מה אתה מחייך אידיוט?״ שאלתי והוא תפס במותניים שלי מצמיד אותי אליו
״את אוהבת אותי״ הוא קבע וגילגלתי עיניים
״בוא תחמיא לעצמך עוד״ אמרתי ״ואני רוצה ללכת אז זוז״ הוספתי והחזרתי את המרחק בינינו
״אני זז״ הוא אמר
״תודה לאל״ מילמלתי
״אחרי שתביאי לי את מה שמגיע לי״ הוא הוסיף וחייכתי והוא תפס את היד שלי שנייה לפני שהוטחה בלחי שלו מביט בי בהרמת גבה
״רצית את מה שמגיע לך לא?״ שאלתי בתמימות
״נכון, את זה״ הוא אמר ומשך ביד שלי מצמיד את השפתיים שלי לשלו וקיללתי את עצמי על כמה שאני חסרת עמוד שדרה לידו וכרכתי את ידיי סביב צווארו מעמיקה את הנשיקה שייחלתי לה במשך כל כך הרבה זמן
״אני צריכה לזוז״ לחשתי ברגע שניתקתי את שפתיי משלו והוא תפס במותניים שלי חזק והניח את שפתיו ליד האוזן שלי מסניף את הריח של השיער שלי
״לא״ הוא אמר ועצמתי את עיניי מנסה להתרחק אבל תפיסת הברזל שלו במותניים שלי לא מאפשרת לי ״את לא הולכת״ הוא קבע
״לוגן, תן לי ללכת״ אמרתי והוא חייך
״כמה התגעגעתי לשמוע אותך אומרת את השם שלי״ הוא אמר
״יפה לך״ אמרתי ״עכשיו תחזור לטפל בתינוקת שבבית שלך ותן לי ללכת״ המשכתי והוא הצמיד את המצח שלו לשלי מניח נשיקה חטופה על שפתיי ומשחרר את המותניים שלי מהאחיזה שלו
״תבואי מחר״ הוא ביקש והתיישבתי במושב הנהג סוגרת את הדלת
״עד מחר אלוהים גדול״ אמרתי ונסעתי משם
כמה שהתגעגעתי אליו זה מטורף!! אבל אני ממש לא מתכוונת להראות לו את כל הגעגוע הזה, אני עברתי חצי שנה נוראית ואני עדיין לא סומכת עליו במיליון אחוז אז אני אקח את זה צעד אחרי צעד.
נראה לאן זה יוביל.

״אודין מאמי״ הקול של אמא שלי חדר לאוזניי
״מממ״ הימהמתי ממשיכה לעצום את עיניי
״בואי תלכי לחדר שלי ושל אבא לישון, קומי מהספה שלא ייתפס לך הצוואר״ היא אמרה והקימה אותי ונאנחתי נשענת עלייה כשהיא מובילה אותי אלוהים יודע לאן, אולי לחדר שינה שלה והעיניים שלי עדיין עצומות והרגליים שלי פשוט גוררות את הגוף שלי עד הרגע שקרסתי על המיטה הרכה של אמא ואבא שלי ונרדמתי שוב

״מממ״ התמתחתי במיטה והתחפרתי עוד יותר ונעצרתי כשהרגשתי בגוף לידי ופקחתי את העיניים מביטה באבא שלי שיישב על המיטה עם גבו אליי וסובב את ראשו אליי
״בוקר טוב ליפייפיה הנרדמת״ הוא אמר בחיוך
״בוקר טוב אבא״ אמרתי והתיישבתי ״מה השעה?״ שאלתי
״שתיים וחצי״ הוא אמר
״אה״ מילמלתי וחזרתי לישון, רק שתיים וחצי, יש לי עוד מלא זמן לישון
״בצהריים״ הוא הוסיף וגרם לי להתיישב שוב
״בצהריים?!״ שאלתי בהלם והוא חייך מהנהן
״לקחת כדור שינה לפני שהלכת לישון?״ הוא שאל
״אני רציתי ללכת לגיא ואוולין!״ אמרתי וקמתי מהמיטה ממהרת לעלות למעלה להתארגן וחייכתי כשפגשתי את עמית מביאה לו חיבוק של בוקר טוב או צהריים טובים
״ביי הלכתי!״ צעקתי וסגרתי את הדלת כשיצאתי מהבית ונתקעתי בגוף קשה ״אאוץ׳״ מילמלתי
״בדרך אליי?״ לוגן שאל בחיוך והתאפקתי שלא לקפוץ עליו
״שמחה לאכזב אותך אבל לא״ אמרתי בחיוך עוקצני ועקפתי אותו עושה את דרכי לג׳יפ של אמא שהפך להיות שלי כבר ביומיים האלה, מזל שאמא שלי לא צריכה את המכונית...
״לאן את הולכת?״ הוא שאל כשפתחתי את הדלת של הג׳יפ
״לגיא״ אמרתי ועליתי מתיישבת בכיסא הנהג
״תלכי אליו אחר כך״ הוא אמר
״אני אלך אליו ואחר כך אבוא אלייך״ קבעתי
״לא״ הוא החליט והרמתי גבה
״מה אתה אומר״ אמרתי צוחקת
״את באה אליי, קארין הלכה לחברה שלה לכמה שעות טובות ככה שאף אחד לא יפריע״ הוא אמר ונשכתי את פנים הלחי שלי
״אני שונאת אותך יואו״ מילמלתי והוא חייך והוא תפס ביד שלי מושך אותי החוצה מהג׳יפ וסוגר את הדלת ״מה אתה עושה?״ שאלתי כשהוא לקח את המפתח של הג׳יפ מהיד שלי ונעל אותו
״אנחנו הולכים במכונית שלי״ הוא קבע ומשך אותי אחריו ונאנחתי נכנסת למכונית