Marry for the family

פרק 37

אני יודעת שלקח לי מלא מלא מלא מלא מלא זמן להעלות פרק
אבל תכניסו חזרה את כל הנשקים ואת כלי ההרג שלכן! כי הנה פרק!
הייתי סופר עסוקה! ניקיתי לבד את כל הבית לפסח (שלוש קומות) והכנתי חצי מהאוכל ומלא דברים קרו תוך כדי שלא נתנו לי זמן לכתוב, אבל עכשיו, באמצע קאמפינג אני ישבתי באוהל וכתבתי פרק! סוף סוף!
ולכל השואלות למינהן, לא פירסמתי חלק של החתונה שלהם כי זאת הייתה חתונה קטנה ומצומצמת ואין כל כך מה לתאר בה......

״אבל תישאר בחוץ!״ צעקתי בלחישה כשהוא ניסה להיכנס לתא הלבשה שלי ״לוגן!! התא קטן מידיי בשביל שנינו״ נאנחתי כשהוא נכנס לבפנים בכל מקרה וגבי נשען על הקיר ולוגן הניח את ידיו כל אחת מצד אחר של הראש שלי ונצמד אליי ככה שהדלת של התא יכולה להיסגר ״מה אתה עושה?״ שאלתי מביטה בפרצוף שלו שנמצא סנטימטרים ספורים משלי
״נמאס לי לחכות לך בחוץ״ הוא אמר מיתמם ועושה פרצוף מסכן
״נמאסת עליי כבר״ גילגלתי את עיניי כשחיוך מעטר את שפתיי
״אסור לשקר! במיוחד לא לבעלך״ הוא הזהיר אותי
״אה כן?״ שאלתי
״כן, יש איסור על לשקר לבעל״ הוא אמר
״אה וואלה? ואיפה זה כתוב?״ שאלתי מחייכת
״בספר החוקים״
״בסדר עכשיו צא נו!״ ניסיתי להוציא אותו אבל לבן אדם יש עמידת ברזל
״את לא רוצה שזה יהיה סיפור לילד שלנו?״ הוא שאל וכיווצתי את גבותיי מבולבלת, על מה הוא מדבר?
״איזה סיפור?״ שאלתי
״על זה שהוא לא כמו כל הילדים! הוא מיוחד, אותו לא עשו במיטה בצורה הרגילה, הוא נעשה בתא הלבשה ובעמידה״ הוא חייך ודפקתי על הראש שלו והצמדתי את האוזן שלי לראשו ״מה את עושה?״ הוא שאל
״בודקת אם יש מוח, שלילי, מוח לא נמצא״ אמרתי וציחקקתי כשהוא דגדג אותי ״סליחה נו! סליחה!!״ השתדלתי לא לצעוק תוך כדי הצחוק
״גבירתי?״ שמעתי קול נשי ממחוץ לתא והנחתי את ידי על הפה של לוגן ולפני שהספקתי לענות היא המשיכה ״אסור שני אנשים בתא״ היא אמרה עצמתי את עיניי במבוכה
״צא!״ ציוויתי עליו והוא חייך כשהורדתי את היד שלי מעל הפה שלו והוא נתן לי נשיקה חטופה ויצא מהתא ונשכתי את השפה התחתונה שלי מנסה לעצור את הצחוק שמנסה להתפרץ ממני כששמעתי אותה מטיפה לו שהוא אדם בוגר ושהוא צריך להקשיב לשלטים שאוסרים שניים בתא כי הם קיימים מסיבה מסויימת.