Marry for the family

פרק 31

״אמרתי לך, ידעתי שככה תגיבי״ הוא אמר בשקט אחרי שתיקה של מספר דקות וקמתי מהספה ״את הולכת הבייתה?״ הוא שאל והנדתי בראשי מתקרבת אליו וכורכת את ידיי סביב מותניו ומביטה בעיניים שלו שמסתכלות עליי בחוסר ביטחון, חרטה, אכזבה עצמית והדבר היחידי שרציתי לעשות זה למחוק את המבט הזה מהעיניים שלו
״אני כאן, ואני נשארת כאן, לא משנה מה קרה בעבר שלי או שלך״ אמרתי ״אנחנו צריכים לחיות בהווה לא בעבר״ המשכתי
״וההווה שלנו מושלם״ הוספתי והתרוממתי על קצות אצבעותיי והנחתי נשיקה עדינה על שפתיו וחייכתי כשהרגשתי את שפתיו נמתחות לחיוך קטן
״אני צריך ללכת עכשיו״ הוא לחש והימהמתי כשעיניי עצומות והמצח שלי נשען על שלו ״תישארי ותחכי לי?״ הוא שאל והינהנתי
״אני אחכה לך״ אמרתי והוא חייך מניח נשיקה מהירה על השפתיים שלי וממהר ללכת ״אל תלכי לשום מקום!״ הוא קרא לפני שהוא יצא
״ביי״ קראתי והוא סגר את הדלת והלכתי לספה נופלת עלייה ומנסה כמה שיותר להדחיק את מה שהוא אמר לי לפני מספר רגעים
דפיקה בדלת גרמה לי לקום מהספה וללכת לדלת ולפתוח אותה והבטתי בגבר שעמד מולי
״אפשר לעזור לך?״ שאלתי
״כן, אני מחפש את אודין מדוקס״ הוא אמר גורם לי לכווץ את גבותיי בבלבול,
איך הוא הגיע לכאן לחפש אותי? זה הבית של לוגן, לא שלי.
״מה אתה צריך ממנה?״ שאלתי בחשד
״אבא שלי מחפש אותה״ הוא אמר והמבט שלו גרם לי לרעידות בעמוד השדרה. תסגרי את הדלת! תברחי! הקול הפנימי שלי זעק
״א-אוקיי, א-אני..״ גימגמתי וטרקתי את הדלת בפנים שלו ונעלתי אותה מהר.
מי זה לעזאזל ומי זה אבא שלו? ואיך הוא הגיע אליי? מה קורה פה?
״דניאל?״ שאלתי ברגע שהוא ענה לפלאפון
״אה נסיכה שלי?״ הוא ענה ואם לא החשש שנמצא בתוכי סביר להניח שחיוך היה מרוח על פניי
״א-אני אצל לוגן ו-״ הוא קטע את הקול הרועד שלי ״-מה הוא עשה?! אני בדרך לשם״ הוא הרים את הקול
״לא לא הוא לא עשה כלום״ מיהרתי להגיד ״יש פה מישהו בחוץ, הוא אומר שאבא שלו מחפש אותי ו-ואני לא יודעת מי זה ואיך ה-הוא הגיע בכלל לבית של לוגן״ אמרתי ושמעתי דרך הפלאפון צעקות שלו ושל עוד מישהו ואחרי מספר שניות שמעתי אותו מניע את המכונית ״א-אתה בא?״ שאלתי
״את באמת שואלת?״ הוא שאל ״אני עוד חמש דקות בחוץ״ הוא אמר והקלה שטפה את כל כולי
״אין פה אף אחד״ הקול של דניאל נשמע בפלאפון ופתחתי את הדלת רואה את דניאל מולי ונושמת סוף סוף כמו שצריך ומחבקת אותו
״הוא פשוט דפק בדלת ושאל אם אודין נמצאת כי אבא שלו מחפש אותי״ אמרתי לדניאל והוא חיבק אותי
״אל תדאגי, אני אטפל בזה״ הוא ניסה להרגיע אותי אבל ידעתי שאין לו שמץ של מושג מה לעשות
״תודה שבאת״ לחשתי
״הייתי בא עד סוף העולם בשבילך קטנה״ הוא אמר וחייכתי ״עלית לי רק בקצת מריבות עם הבוס על זה שפשוט יצאתי באמצע העבודה״ הוא הוסיף וקרץ
״מצטערת״ אמרתי
״אין לך על מה, אני לא מצטער״ הוא מחץ אותי וחייכתי
״טוב אני אזוז לאמא ואבא״ אמרתי ״אני לא נשארת כאן לבד״ המשכתי והוא שיחרר אותי מהאחיזת ברזל שלו והלכתי למטבח פותחת את המגירה של הסכום ומרימה את הכלי שתופס את הסכום ומוציאה משם את המפתח הנוסף של הבית וסוגרת את המגירה
״תתקשרי אליי אם את צריכה משהו״ הוא אמר ונישק את הקודקוד של הראש שלי אחרי שנעלתי את הבית וחיבקתי אותו ונזכרתי שאין לי פה מכונית אחרי שהלכתי מליד דניאל והוא הלך לאוטו שלו והתקשרתי אליו
״אה קרצייה?״ הוא ענה והסתובב מביט בי וחייכתי
״אמרת להתקשר אם אני צריכה משהו״ אמרתי בתמימות
״ומה את צריכה?״ הוא שאל ונשען על האוטו שלו
״שתיקח אותי לאמא ואבא״ אמרתי
״בואי בואי לפה קרצייה״ הוא אמר וניתק נכנס למכונית וציחקקתי מתקדמת למכונית שלו ונכנסת לידו
״אתה המלך שלי״ אמרתי ונישקתי את הלחי שלו ברגע שהוא עצר ליד הבית של ההורים שלנו והוא חייך
״חנפנית״ הוא צחק ״יאאלה צאי לי מהאוטו״ הוא הוסיף
״תירגע״ איימתי עליו ויצאתי ״יצאתי מרצוני החופשי״ הבהרתי וחייכתי ממלמלת לו ביי והולכת לכיוון הדלת ונכנסת לבפנים אחרי שאף אחד לא ענה כשדפקתי
״אמא?״ קראתי ״אבא?״ קראתי שוב ואף אחד לא ענה והתקדמתי נכנסת לסלון וגיא קפץ מהספה צועק ׳בו׳ גורם לי להעיף לו אגרוף והוא נפל אחורה אל הרצפה ותפס באף שלו
״את משוגעת?!״ הוא צעק
״אני משוגעת?! אתה חולה נפש!! מי עושה דברים כאלה!״ צעקתי עליו
״שברת לי את האף יא מטורפת״ הוא התיישב על הרצפה
״איזה נסחף״ גילגלתי עיניים כשהוא הוריד את ידיו מהאף שלו ולא היה לא דם ולא סימן מסכן ״מה אתה עושה פה בכלל?״ שאלתי ״איפה אוולין?״ הוספתי
״היא בעבודה יא חולת נפש ומשעמם לי בבית״ הוא אמר וקם מהרצפה
״ואיפה כולם?״ שאלתי
״אבא בעבודה, אמא הלכה עם עמית״ הוא אמר
״אז מה ההבדל אם אתה פה או בבית שלך? בשניהם אתה לבד ומשועמם״ הרהרתי בקול
״יש הבדל״ הוא מחה וגילגלתי עיניים
״בסדר״ סגרתי את הנושא
״מה את עושה פה?״ הוא שאל עם טון מאשים
״אני גרה פה״ אמרתי את הברור
״תעברי כבר לגור עם חבר שלך״ הוא אמר והרמתי גבה ״אתם גם ככה כל היום ביחד שם, הייתם מאורסים וגרתם כבר ביחד מקודם, אז יאאלה זרזי עיניינים ותחזרי לשם והפעם תסגרו הכל כמו שצריך״ הוא אמר ״חופה״ הוא עשה את עצמו משתעל ופלט את המילה
״בסדר״ אמרתי, בלי שום כוחות להמשיך איתו שיחה לנצח והתיישבתי לידו על ספה שמה עליו רגליים
״איזה שמנה אלוהים!״ גיא קרא
״שמתי עליך רגל אחת! בוא תיסחף יותר״
״גם הרגל שלך היא כמו משקולת״ הוא קבע ודפקתי לו את הכרית בראש ״האמת כואבת אחותי! מה אני אעשה? אשקר לך??״ הוא ניסה לעצור את הכרית ולבסוף תפס אותה לוקח אותה מבין שתי הידיים שלי
״את רזה, מקלון! אודין? איפה את? לא רואים אותך? מה זה נעלמת?״ הוא עשה את עצמו מחפש אותי וגילגלתי עיניים
״כשאלוהים חילק את המוח איפה היית?״ שאלתי נושמת עמוק
״אכלתי״ הוא אמר ומשך כתפיים
״כן חשבתי ככה״ סיננתי והדלקתי את הטלוויזיה