קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)

8# - תפניות דרמטיות

אז כן, אנחנו שלוש עשרה צפיות מהמטרה ואני לא אהיה כזאת קטנונית. לכן, טורוטוטוטוטו, קבלו את ליהי וכריכתה!~

חברה שלי אמרה שהיא נראית פסיכיתXD

על 200 צפיות אני אודה לכם בפרק הבא (כי אני מאמינה שנקבל אותם עד אז)~ בכל מקרה, לפפפרק😀

(מה שגם, יש בפרק הזה כמה משפטים שהדמויות אומרות שאני אפילו לא מאמינה שהם אמרו למרות שאני כתבתי אותם. כאילו. לעזאזלXD)

~~~

גיא לא היה בטוח אם הוא טעה או לא, אבל הוא חשב שהוא תפס את איתי מזיין אותו עם העיניים שלו. זה היה קטע כזה שחבר הילדות שלו נטה לעשות עם אנשים מסביבו (בעיקר בנות). הוא לא עשה את זה הרבה, וזה בדרך כלל היה עם אנשים שהוא זיין בעבר (את זה גיא לא רצה להסביר איך הוא יודע), אבל פתאום בתקופה האחרונה גיא ראה שאיתי עשה את זה יותר ויותר.

למעשה, נראה כאילו הוא עשה את זה עם בחורים פתאום, מה שהיה הבדל קריטי כי זה הכפיל לו את כמות המטרות.

אבל מכל האופציות שם בחוץ... גיא היה בטוח שהוא לא ישמש מטרה למבט הזה.

טוב, מתברר שהוא טעה; הוא תפס את איתי עם מבט מאוד מפשיט בעיניו, סוקר אותו מלמטה למעלה, כאילו העיניים שלו היו מכונת רנטגן.

אלוהים אדירים, לא היה לו שום כבוד.

או גבולות.

כן... היה לו את הקטע הזה. וואי, לגיא לא היה שמץ איך להתמודד עם הבחור הזה יותר. הוא היה לגמרי מבלבל, כאילו, ממש.

---

אוראל הסתכל על גיא.

גיא הסתכל על אוראל.

הממ. אוראל בקושי התייחס אל כל אדם שלא היה גל לאחרונה אז זה היה נחמד לראות אותו שוב, אבל המבט על הפנים של אוראל היה לגמרי... מבועת?

"למה המבט?" הוא זקף גבה לעברו בזמן שאוראל ישב למולו בכבדות של ישיש בן שבעים, ולא נער בן שש עשרה.

"החיים שלנו הם ערבוב של בלבול וכאב." אוקיי, אלוהים אדירים, שייקחו את אוראל ממנו עכשיו. מה הוא אמר? זה היה משפט דורש כאפה.

"ולמה זה?" גיא ניסה להישמע ניטרלי, אבל הוא היה בטוח שהציניות טפטפה לו פה ושם.

"כי למה אנחנו חיים בכלל?" הפרחח תהה לאוויר, בעיניים שלו מבט אובד שעה שהוא הסתכל לעבר התקרה כאילו יש שם איזה אל שיענה לו. "ולמה אני מבזבז את החיים שלי בלמידה למבחנים בארבע יחידות מתמטיקה, כימיה והיסטוריה אם אני יכול לעשות דברים שיעשו אותי שמח?"

"טוב. אני לומד לחמש מתמטיקה, ביולוגיה והיסטוריה," גיא המהם ואז הנהן לו באיטיות, כן, בסדר, אוראל לא היה כזה חרא, פשוט היה לו משבר קיומי. לפחות הוא לא היה מדוכא, לגיא הייתה פוביה קלה מאנשים מדוכאים כי הוא תמיד פחד לומר להם את הדברים הלא נכונים. "אז אנ'לא יכול לומר לך כלום."