תכננתי להמתין עם הפרסום של הפרק הזה, אבל דאם, להתעורר ולראות שיש לו אלפיים צפיות? תודה אדירה, אנשים! זה הסיפור הראשון שלי שקיבל אלפיים צפיות בזמן שהוא מתמשך^^
אזהרה, חברים: סמאט לפניכם, אבל אני מציעה לכם להמשיך את הפרק הזה בכל מקרה כי יש בו כמה דברים חשובים לעלילה~ אז ברגע שמי מכם שלא מחבב סמאט קולט אותו, אני מייעצת לדלג על הפסקה ולהמשיך הלאה, כי חשובXD
~~~
איתי הניח את שקית הקרטון למול גיא בחטף ברגע שנכנס לכיתה. מתעלם מההמולה בכיתה סביבו ומתרכז רק סביב העיניים הענבריות המצטמצמות של גיא, למולו. שתפס את השקית והסתכל עליה בסקרנות.
"יום הולדת שמח, ממזר." אמר בחיוך הכי גדול שלו.
"הו. תו-תודה." היה כל מה שגיא השיב - ביובש, מיותר לציין - ופשוט המשיך לבהות בשקית, אפילו מבלי לפתוח אותה.
איתי לא ידע איך להרגיש שעה שהוא הסתכל על גיא בוחן את השקית כאילו היה מדובר בעב"מ או משהו בסגנון. כן, גיא היה בבירור... נורא מופתע. איתי לא היה סגור אם זה היה דבר טוב או רע, במיוחד כי הוא לא ראה שום שמץ לחיוך על פניו.
"אתה... קנית את זה - מה שזה לא יהיה - בשבוע האחרון." הוא קבע בתור עובדה, עדין נראה מופתע למדי.
"אה... כן?" היה כל מה שאיתי יכל להעלות בראשו לומר. "ניחוש טוב, למען האמת."
"לא התכוונת... להמשיך להתעלם ממני?" העיניים של גיא עלו מהשקית אליו.
אז זה מה שזה היה, איתי מצא את עצמו חושב שעה שסקר את פניו של גיא. לא היה פלא שהוא תהה בעניין. עבר רק יום אחד מאז ששניהם השלימו - איתי הניח שהנישה הזורמת של גיא בנושא הייתה בעיקר כי הוא תמיד היה סוג של אמוציונאלי לפני ימי ההולדת שלו - וזה בהחלט לא היה מספיק זמן כדי לבחור מתנה הגונה. גיא ידע שאיתי לא היה אדם שמחפף דברים, ולכן... הוא עלה על זה ממש בקלות.
"אה - כן - המ. פשוט התכוונתי, אתה יודע, לזרוק את זה עליך ולברוח או להגניב את זה ללוקר שלך. משהו בסגנון."
כלומר, כן. איתי בחר את זה בזמן שהוא נס מגיא על חייו. זה פחות או יותר היה כי לא משנה כמה הם לא מסכימים או מסוכסכים אחד עם השני הם היו, תמיד היו את הדברים הבסיסיים יותר שהיה צריך לשמור עליהם; כמו ימי הולדת מזדיינים. הוא בחיים לא היה נותן לגיא להרגיש חרא ביום ההולדת שלו.
"הא." גיא מלמל והמשיך להסתכל על השקית בחוסר אמונה.
"גיא?" איתי קבר את ידיו בכיסיו באנחה.
העיניים הגדולות של גיא נקרעו מהשקית ובפגשו בעיניו של איתי. "כן?"
"אם אתה לא תפתח את השקית בחמש השניות הבאות אני לוקח את זה לעצמי."
YOU ARE READING
קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)
Teen Fiction•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ...
