כמה דברים לפני שאתן קוראות את הפרק:
-הסיפור הזה משתתף בcolorawards ושתיים מכם (לגונה - כאילו , פאקינג לגונה אישרה אותי. אני אושרתי על ידי לגונה - ואני *חושבת* שנימי. כלומר, לא ראיתי את ההעמדה. אזXD) הציעו אותו לבחירות הקהל! הוא עומד להיכשל בצורה קשה (כי זה מה שקורה כשאתה מתחרה מול נואל, אבל קיבלתי את זהXD), אבל הוא עדין משתתף!D: (אגב, שימו לב לתחרות הזאת, היא נשמעת ממש מגניבה, למי מכם שיש לו סיפורים). בנוסף הוא גם ישתתף בתחרות החדשה של לגונהD=
-מחר כנראה לא יהיה פרסום (אלא אם אספיק במהלך היום היום, אבל אני... בספק).
-הסיפור *לא נגמר*, אוקיי? אל תיכנסו לפאניקה לא מהשם הזה ולא מדברים אחריםXD (אגב, הוא כנראה עתיד להיגמר ביום חמישי שבוע הבא אם נעמוד בזמנים. עשיתי חישוביםD:)
ולפרק~
~~~
פסח הגיע בתזמון מבורך.
אחרי תקופה ארוכה ומביכה בין שניהם, גיא היה זקוק לפסח אנושות. גם בגלל העומס בלימודים, כן, זאת הייתה הסיבה שהרוב היו צריכים את זה. אבל הסיבה שגיא היה זקוק לפסח כל כך התמקדה יותר במנטליות שלו ונבעה ממקומות אחרים, מקומות שדיברו על זה שהוא לא יכל להתמודד יותר עם התסכול הבלתי נפסק הזה והתחושה הזאת שפשוט הבהירה לו שהוא ימצא את עצמו מתוסכל ועצוב בסופו של דבר, בצורה כמעט וטראגית.
ביומיים הראשונים, המטרה הראשונה ברשימה של גיא הייתה לסגור את עצמו מהעולם. הוא אמר לכולם שהיה מנותק מפלאפונים ביומיים הקרובים כי הוא מנסה לסיים עם כל המטלות והעבודות שנתנו להם לחופש, למרות שבפועל גיא פשוט בהה באינסוף סרטונים ביוטיוב ושיחק בסוני או משהו בסגנון. הוא פשוט לא רצה לחשוב על שום דבר שנמצא מחוץ לדירה הקטנה שבה חי עם אמו ואחותו - והוא גם לא חשב... במשך מספר שעות.
אחרי שחרש על סרטונים עד אחת לפנות בוקר והראש שלו התחיל לפעום בכאב מעורפל מעייפות - הוא התעורר בשש באותו יום, בדרך כלל גיא יכל להחזיק יותר שעות ער - והניסיון המתמיד להדחיק את כל הדברים שהוא ניסה להימנע מלחשוב עליהם.
הוא נרדם במהירות שיא, בראש מרוקן ממחשבות.
---
כשגיא שמע את הרטט של הפלאפון שלו והיה על הסף בין ערנות לשינה, הוא עדין היה תקוע על החלום המבלבל שהשאיר בו תחושה חמימה ונעימה כזאת. כלומר, הוא לא ידע על מה הוא חלום (עדין היה לו הימור מסוים שהיה מדובר בחבר מאוד ספציפי שלו) אבל התחושה הזאת הייתה כל כך טובה שהיא כמעט הדביקה אותו לתוך כוך השמיכות שלו.
זה לפחות, עד שהוא הבין שהרטט של הפלאפון שלו לא היה שום חלק מהחלום שלו.
העיניים של גיא נפתחו לכדי חריצים קטנים והוא כמעט התעוור מהאור של הפלאפון שלו. כן, זה נטה לקרות לו הרבה. אבל בערפול הראייה שלו גיא יכל לראות את השם שהתנוסס על הפלאפון שלו, והשעה.
YOU ARE READING
קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)
Ficção Adolescente•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ...
