קודם כל, אני באמת באמת מודה לכם. לכולכם. פאקינג שלושת אלפים צפיות, מעריכה אתכם המון המון, חברים.
זה אדיר. תודה! בחיים לא חשבתי שנגיע קרוב לזה כי אני לא כותבת פה הרבה זמן, אבל זה אדיר ממש!
ואמפג אני כל כך מתרגשת לגבי הפרק היוםםם. פרק אחד לפני הפרק האחרון, ואז אפילוג. אעעעע אני לא יודעת מה לחשוב. או להרגיש. או מע. אמגגגגגגגגגגג:OOOO
הפרק מחר עומד להיות ממש ממש ארוך. אני מדברת על אופציה שהוא עשוי להיות הפרק הכי ארוך בסיפור כולו (בין שישה לשבעה ואולי אפילו שמונה עמודים, מה שאומר באזור ה2500-3500 מילים. זה המון). וממה שכתבתי - הוא טוב. אתם יכולים לצפות לו!D=
~~~
לגיא לא היה שמץ שלהיות כל כך קרוב לאיתי פיזית יעשה לו את הדברים האלה. זה היה כל כך קל, הוא רק נגע באזניות מסביב לצוואר שלו, הפנים שלו היו קצת קרובות יותר משהן היו צריכות והשפתיים שלו כבר עקצצו לאלה של איתי.
גיא ידע שהוא היה צריך להתרחק, אבל לרגע זה הרגיש כאילו הוא תקוע בזמן, עם הלב המאיץ שלו והרצון הטהור שהתפשט לו בעצמות; להתקרב אל איתי, לחבק אותו, לנשק אותו.
כלומר, זה היה עד שהוא קלט את המבט בעיניים של איתי והבין שאם הוא לא ייקח כמה צעדים אחורה, גם אם זאת כיתה עמוסה בתלמידים בפאקינג ישראל הארורה, הוא היא מנשק אותו שם.
כשהתרחק, היה בטוח שהמרחק שתפס מאיתי במהירות שיא ממש הורגש באוויר.
והוא אמר דברים קצת קשים בכוונה, כי הוא לא רצה אפילו לחזור לחשוב לכיוון הזה. בתכל'ס, הם כבר היו באמצע ספטמבר ולא דיברו בכלל מאז אפריל - כמעט חצי שנה. הם התקדמו, השתנו, התפתחו. הם לא דיברו אחד עם השני כל כך הרבה זמן, אבל זה היה הזוי לחשוב כמה גיא עדין נטה לעבר איתי, רצה אותו.
כשהתיישב במקומו והעמיד פנים שהוא מסתכל בפלאפון שלו כאילו אף חלק בו לא היה נרעד או חסר יציבות, גיא הבין שזה היה די מפחיד. הוא פתאום הבין איך איתי הרגיש; שקוע באהבה הלא נגמרת הזאת שלו מאז שנת תרפפ"ו. זה באמת מפחיד שזה לא יגמר, שאתה תמיד תישאר תקוע על אדם אחד שבחיים לא יחזיר לך אפילו חצי ממה שאתה נותן - כי הוא שקוע עמוק ורוצה אדם אחר.
היה בגיא חלק שממש הצטער שהוא לא נישק את איתי שם, במקום. בחצי חיוך על השפתיים, מצא את עצמו משתעשע עם הרעיון שיעזוב הכל, יקום ממקומו ויקפוץ על איתי בלי שום אזהרה מוקדמת. הוא גיחך מהמחשבה שאיתי כנראה היה סוטר לו וצורח משהו בסגנון; 'אם אתה לא מסוגל להיות איתי באותו חדר אז למה לך לעשות את החרא הזה, לעזאזל? יא מזדיין!'
כן, זה התאים לאיתי להפליא.
וזה היה אמור לעשות את גיא עצוב, כנראה. אבל נראה שגיא פשוט קיבל את זה על עצמו, הוא הניח.
YOU ARE READING
קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)
Novela Juvenil•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ...
