כפי שכבר כתוב - זה הבונוס של הפרק הקודם - דברים שלא צלחו בעריכה כי ממילא הוא באורך של מגילת העצמאות.
אזזזזזזזזזזזזזזזזז
קחו לתשומת לבכם ובדקו אם קראתם את הפרק הקודם שפורסם היום! - פרק 26 - בלי רומאנס.
ב-ביי!
~~~
גיא כמובן ציית לבקשה (או לחלופין, הדרישה) של איתי, ואחרי שניגב את עצמו במגבונים שהיו מונחים על השידה שאיתי הביא (כי הוא היה ממש ממש מסודר בכל הקטע הזה של סקס, מסתבר. מה שהיה מפחיד. כלומר; איתי? אחראי?), חזר אליו שוב ומצא את עצמו מנשק את איתי לשתי דקות קצרות לפני שהרגיש כבר את חוסר הנוחות משתלט עליו.
הוא התנתק מאיתי והתחיל לקום לישיבה לפני שאיתי (שהיה שכוב מתחתיו לפני שהתרומם) משם אותו לשכיבה במידיות, מטיח אותו מנגד למזרון לפני שהסתובב על הבטן ונשען על מרפקיו. "לאן 'תה הולך?"
מסיבה לא מוסברת גיא הרגיש קצת נבוך כשאיתי דיבר. אולי זאת הייתה העובדה שהם שכבו או משהו בסגנון, זה עדין הגיע אליו איכשהו.
"הממ... להתקלח?"
חיוך ממזרי עלה על הפנים של איתי והנוכחות שלו גרמה ללב של גיא לזנק בחזהו. "טוב." איתי אמר בסיפוק. "הפעם ביחד."
והפעם... זאת הייתה הצעה שגיא לא תכנן לסרב לה.
---
עם כמה שסקס במקלחת נראה כמו רעיון מפתה, הוא לא היה טוב, לגיטימי או פרקטי. בזמן שגיא היה מילולית בתול לפני עשר דקות, איתי פיזית לא יכל להתמודד עם זה - כלומר, זה כאב פיזית. גיא שם לב שהוא התקשה קצת להסתובב וכשהלך הוא עשה את זה בצורה קצת נוקשה. למרות שהוא הקפיד לא להתלונן על כלום כי הוא היה ממזר דפוק.
גיא פחות או יותר התרגל לנוכחות העירומה והאירוטית של איתי ולכן הצליח להתנהל מבלי לקבל זקפה מיידית.
זה עדין לא עצר את העיניים החטטניות שלו מבהייה מתמדת בגוף המאוד עירום של איתי בזמן שהם התהלכו לעבר המקלחת, או כשאיתי נשען על הדלת בזמן שגיא מילא אותה, או בזמן שהוא התמתח כדי להיכנס אליה.
הם ישבו אחד מול השני, לכמה רגעים שקטים מאוד. פשוט בוהים.
אבל כמובן שאיתי היה חייב לפתוח את הפה; "אנחנו תמיד יכולים לצאת לעוד סיבוב."
"לא." גיא חתך אותו ביובש. "אני לא עומד לעשות את זה איתך בזמן שכואב לך לשבת."
"לא כואב לי לשב - "
" - אוקיי, בטח." גיא נאנח קלות והזיז את הרגל הימנית שלו כדי שהיא תדחוף קלות את הבטן של איתי והצמיד בעדינות את הגב שלו מנגד לדופן המקלחת.
מה שכמובן גרם לו להתחיל לסנן קללות. "סעמק. יואו, בן אלף." גיא הוריד את הרגל בזמן שאיתי שפשף את הגב התחתון שלו בכאב. "לך לעזאזל."
"...כן, אני לא מזיין אותך ככה."
"עכשיו גם לא בא לי, תודה."
גיא חרץ את לשונו לעברו ואיתי פשוט נחר בבוז בתגובה.
---
המקלחת איכשהו לא הפכה לשום דבר מיני או קינקי מידי, לדאבונו של איתי (וגם של גיא, באיזשהו מקום. אבל הוא הבטיח לעצמו שיתאפק הפעם וישמור את זה להזדמנות אחרת. למעשה, מאז הפעם הקודמת היו לו מספר פנטזיות על אמבטיות שכללו את איתי והוא קיווה שיזכה להזדמנות הוגנת לממש אותן). שניהם יצאו מהמקלחת באותו זמן, התייבשו והתלבשו בזריזות.
גיא עמד לצאת מהחדר הקטן לפני שאיתי החליט ששוב בא לו לעשות משהו מעניין, והוא תפס בידו של גיא ומשך אותו אחורה.
הוא הניח לאיתי למשוך אותו כדי להבין מה הוא מתכנן לעשות, ולפני שהבין מה קורה הגב של גיא היה שעון מנגד לכיור והפנים של איתי קרובות מאוד אל שלו. היד של איתי שתפסה בשורש כף ידו החליקה אל כף ידו ונאחזה בה בעדינות.
לא היה לו שמץ למה, אבל המחווה גרמה לגיא להרגיש את התחושה הנדושה של פרפרים בבטן.
היד השנייה של איתי פתאום עברה דרך שערותיו בעדינות לפני שהרכינה קלות את ראשו לנשיקה כל כך רכה ועדינה על השפתיים שזה פתאום הרגיש לגיא כל כך אינטימי, ברמה כזו שזה כמעט והבעית אותו.
הוא הצטמרר קלות מנגדו לפני שידיו תפסו במותניו של איתי, מנסה למשוך אותו קרוב יותר. שיצמד לגוף שלו ובחיים לא יתרחק. התחושות שהוא גרם לו להרגיש - של אופוריה אוטומטית כל פעם שהעניק לו את המחווה הכי קטנה... העובדה שהוא הרגיש כמו בגן עדן כשנישק אותו... גיא לא רצה שזה יגמר לעולם.
כשהרגיש את החיוך הקטן של איתי מנגד לשפתיו, הוא התנתק ממנו וסקר את ההבעה המרוצה על פניו; הפה שלו היה משוח לחיוך זחוח ואחת מהגבות שלו זקופה בשעשוע. "...מה?"
היד של איתי, שהייתה מאחורי ראשו קודם, התחילה להחליק באיטיות לאורך הגב שלו. "בטוח שאתה לא רוצה עוד סיבוב?"
"מאה אחוז." השיב בתהומיות.
איתי גלגל את עיניו, הוריד את ידיו מגיא והלך בנוקשות לעבר המטבח, וגיא צפה בו ועקב אחריו, בידיעה שהוא ממש מניאק ילדותי לפעמים ושהוא יתמודד. בניגוד מושלם לזה, הוא הבין טוב מאוד שהיו דברים קטנים שאיתי עשה וצורה שבה התנהג שגרמה לו להרגיש כאילו הוא על רכבת הרים רגשית. זה לא היה רע במיוחד, לא. במקום מסוים, הוא ידע שהוא ממש אהב את איתי, זה היה בסדר גמור מבחינתו.
הוא פשוט רצה להמשיך להיות בסדר עם זה, והיה בו חלק שדאג שהלב שלו עומד להתרסק לחתיכות אם הוא ימשיך לרצות אותו ככה.
YOU ARE READING
קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)
Novela Juvenil•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ...
