^אני מרגישה כאילו השיר הזה ממש ממש מסביר את הפרק המהמם הזה כמו שצריך, אז אם מישהו רוצה אווירה או משהוXD
ואגב, עמדתי להודות לכם על 200 צפיות, אבל לא משנה, תודה לכם על 270 צפיות, חברים! (וכמעט שמונים הצבעות^^)P:
ולפרק!
~~~
אז גיא סוף סוף פתח את העיניים ההזויות שלו והבין מה עובר במוח המעוות של איתי.
כלומר, איתי לא היה סופר-מומחה לקריאת מחשבות של אנשים או משהו בסגנון, אבל הפרצוף של גיא כשהוא הבין איך הוא הסתכל על אוראל היה פשוט מוכה הלם טהור; הפה שלו נפער, העיניים שלו היו בגודל של צלחות כמעט, והוא נראה מבועת קלות - איתי הימר שזה היה מהמחשבה שמישהו היה מסוגל להרגיש רגש שהוא לא סלידה כלפי אוראל.
זה היה פאקינג פלא שאוראל בעצמו לא שם לב, אבל הבחור הזה היה כל כך מעופף לפעמים.
אה, זה היה ממש חבל. כלומר, הוא היה חבר טוב, אבל הגיע הזמן להיפטר ממנו. זה היה בזבוז של אחד האנשים היותר נורמליים שאיתי הכיר, אבל זה היה למען מטרה גדולה יותר מאיתי ומגיא - זה היה כדי להשאיר את אוראל לא מודע, והמטרה הזאת הייתה בגדר קדושה.
וכשאיתי אמר "להיפטר" הוא התכוון להתנקשות, כמובן. כי אם אתה רוצה להשתיק בן אדם, אז עד הסוף.
לא עובד אחרת.
אז כבר אחרי השיחה שלו בגינה, עם גיא, הוא הלך להתחיל לחקור לגבי שיטות התנקשות שונות ולחשוב על תוכנית מפורטת, מתוחכמת ואפקטיבית להרוג ולהיפטר מהגופה של גיא בצורה הכי שיטתית.
---
"גיא גילה על אוראל?" ליהי זקפה גבה בהפתעה. איתי הרגיש קצת בהלם לאור הטון המבולבל שלה. ליהי לא הייתה יותר מידי מעורערת אף פעם, היא תמיד ידעה מה לעשות ומה לומר, מה קורה ומה לא. העובדה שהיא נראתה מופתעת ונשמעה מופתעת באותו זמן הייתה מבלבלת ומפחידה קלות כי זה לא קרה בדרך כלל.
איתי הנהן.
"אוה." היא הנהנה בהערכה. "יש לו יותר רגישות משחשבתי."
"יותר רגישות מלאידיוט, זה כן."
"זה מובן מאליו."
ליהי העיפה מבט לעבר הדפים שהיו מפוזרים על הרצפה, "אז אלה..."
"תוכניות ההתנקשות שאני זומם באחד מהאנשים שאמור להיות בין החברים הכי טובים שלי," איתי אמר במהירות, כמעט מבלי לנשום, בזמן שהחווה על הציור באצבעו. הציור שהוא לגמרי לא צייר בשביל להוריד מעצמו לחצים נפשיים, אלא בכוונה ישירה לחלוטין לרצוח את גיא. "אבל עכשיו הוא מאוד מת מבחינתי כי הוא יודע דברים שהוא לא אמור לדעת."
"אז למה אתה לא מנהל רישומים לרצח שלי?"
הו נכון, הוא נזכר, ליהי יודעת גם. זה קצת תפס אותו לא מוכן, אבל תגובה מחוכמת כבר עלתה לו לראש; הוא הבזיק לעברה גיחוך מלא שיניים צחורות, "איך את יודעת שאני לא?"
YOU ARE READING
קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)
Roman pour Adolescents•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ...
