השילוב המושלם

פרק 3: האלים

צפיתי בכל המתבגרים השתויים, שזזו יחד לפי קצב המוזיקה הרועשת בבית הגדול שבקצה הקמפוס. אריאנה בדיוק התקדמה אליי כאשר עקפה שני בחורים שרצו לרקוד איתה.
"למה באתי.." היא נאנחה ונעמדה לצידי, מעבירה יד בשיערה השטני והמסולסל. חייכתי אליה, "את לא טיפוס של מסיבות אני מבינה.."
"בכלל לא. אני טיפוס שמעדיף לשבת במיטה, לצפות בסרטים רומנטיים ולאכול גלידת תות." היא משכה בכתפייה בחיוך נבוך. "זה בסדר, גם אני כזאת. אבריל היא זו שתמיד מכריחה אותי לבוא איתה למסיבות." אמרתי והסטתי את מבטי אל עבר אבריל וטיילר שרקדו יחד בסלון הגדול.
"אבל היום רציתי לבוא." מלמלתי כשעיניי נדדו אל עבר ריידר, שהיה עם כמה בחורות. גלגלתי עיניים וחזרתי להסתכל על אריאנה, שקלטה את מבטי.
"את יודעת.. הוא לא כזה גרוע." היא אמרה לפתע. קימטתי את מצחי לדבריה. "הוא כן עצבני.. עקשן.. שובר לבבות ולפעמים מפחיד.. אבל אני חושבת שהוא כן יכול להשתנות. הוא רק צריך מישהי שתשנה אותו, ולהפסיק להרחיק את כולם ממנו."
לפני שיכולתי להגיב, לוקי התקדם לעברינו. "למה אתן לא רוקדות?" הוא צעק מבעד למוזיקה, זז לפי הקצב בתנועות מצחיקות ושתה מהכוס האדומה שהייתה בידו. גיחכתי, "אני עייפה, אבל.. אריאנה תשמח לרקוד." חייכתי ודחפתי אותה אליו בעדינות. היא סובבה את ראשה אליי בהפתעה, ממלמלת מלא 'לא'.
"כן כן!" לוקי משך אותה אל עבר רחבת הריקודים לפני שיכלה להמשיך להתנגד, ואני נעמדתי מצחקקת. העברתי את מבטי הצידה, לגלות שריידר עדיין נמצא עם אותן בחורות. אני רק מקווה שהוא לא יביא אותן לחדר ו.. יתעסק איתן. אני רוצה להיות מסוגלת לישון.
הסתובבתי במהירות, ולפני שיכולתי להתקדם התנגשתי בגוף חזק, שלא זז בכלל בזמן שאני כמעט ועפתי אחורה.
"מצטער, את בס - " הוא קטע את עצמו כשהרמתי את ראשי אליו, חיוך ענקי מרוח על פניו. "את בל, נכון?" הבחור החלומי שאל. חקרתי עם עיניי את שיערו הבלונדיני והמלא, ואת עיניו שלא יכולתי להבחין אם הן כחולות או ירוקות. הנהנתי בראשי במהירות, בולעת את רוקי.
"היי, אני ראיין. אבריל סיפרה לי עלייך." הוא חייך והניח את ידיו על זרועותיי, עוזר לי לעמוד ביציבות בחזרה. "הו, כמובן שהיא סיפרה.." מלמלתי באנחה, אך עם חיוך קטן על שפתיי. היא פשוט לא תפסיק עד שיהיה לי חבר.
"אני מתכוונת.. היי." החזרתי והרחבתי את חיוכי הנבוך.  "היא אמרה לי שאת יפה, אבל לא חשבתי שאת עד כדיי כך יפה" הוא הרים את ידו לעברי, מזיז כמה קצוות שיער קטנות מפניי. הודיתי כל כך לחושך שהיה, כך שהוא לא יכל להבחין בלחיי שבטח הסמיקו. כל מה שעשיתי היה לומר 'תודה' קטנה ולחייך.
כאשר הבחנתי באבריל מרחוק, קופצת מאושר ומנופפת לי עם ידיה, סימנתי לה 'תפסיקי' עם שפתיי וחזרתי להסתכל על ראיין שנראה מבולבל.
"הכול בס - "
"כן כן!" קטעתי אותו במהירות וגרמתי לראשו להסתובב בחזרה אליי, לפני שראה את אבריל. סימנתי לה עם שפתיי להפסיק פעם נוספת, הפעם לחוצה יותר. יכולתי להבחין בריידר, שכבר לא היה עם בחורות, ובהה בי ובראיין. שנאתי כל כך את העובדה שהוא מציב לי 'חוקים', אבל הוא מפר אותם בעצמו.
"אוקיי," ראיין אמר וחשף את צחוקו הנשמע נעים לאוזן. כשבחור מסוים עבר עם כוס פלסטיק אדומה בידו המלאה אלכוהול, ראיין לקח אותה ממנו במהירות לפני שחשב. צחקתי כשהבחור נאנח וחזר אל המטבח בשביל למזוג לו כוס חדשה.
"הינה," הוא חייך ומסר לי את הכוס. נענעתי בראשי, "אני לא שותה." חייכתי ודחפתי בעדינות את הכוס בחזרה אליו. הוא הרים גבה ובחן אותי, אך נראה שהוא התרשם.
"באמת? ילדה טובה הא?" הוא חייך ומשך בכתפיו, מצמיד את קצה הכוס לשפתיו הוורודות ושותה ממנה. "אמ.. לא אני לא, פשוט לא שותה." הסברתי בחיוך קטן, וניסיתי להתעלם מתנועותיה של אבריל מרחוק, שלא הפסיקו.
"הא כן? באיזה קורסים את?" הוא שאל במבט משועשע, וטחב את אחת מידיו לתוך הכיס הימני שבג'ינס השחור שלו. "מתמטיקה, ספרדית, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה.." הרמתי את ראשי מעלה במטרה להיזכר בעוד כמה מקצועות. "יש עוד שניים לדעתי.. הו! בחרתי כקורס מוגבר את קרימינולוגיה."
אמרתי בחיוך כאשר נזכרתי. ראיין עיקם את שפתיו והנהן בראשו, מתרשם פעם נוספת. "וואו," הוא חייך, "כן בטח, לא ילדה טובה.." הוא הוסיף בגיחוך.
בזמן שהמשכנו לשוחח, לא יכולתי להתגבר על העובדה שיכול להיות שאבריל צודקת. ראיין בחור נחמד(מאוד), ואני באמת צריכה שינוי בחיים שלי לאחר הפעם האחרונה שהיה לי חבר, וזה לא נגמר יפה בכלל.
שילבתי את ידיי במהירות, ואצבעותיי רקדו על מרפקיי בלחץ כשצפיתי באבריל מסמנת לי נשיקות עם שפתיה. לא עבר זמן רב, וכבר לוקי ואריאנה הצטרפו אליה - גורמים לי להרגיש יותר ויותר מובכת.
אני ארצח אותם.
ראיין נראה מבולבל יותר מתמיד, והבזיק לעברי חיוך קטן ומובך. "את בטוחה שאת בסדר?" הוא שאל וגירד בעורפו בידו הפנויה. "אה-הא" הנהנתי בראשי במהירות, מעבירה מבטי אימה אל עבר אבריל והשאר. נאנחתי על ההתנהגות הילדותית שלהם.
הוא גיחך, והוציא את ידו מכיסו, מסיט את ראשו הצידה ומתכוון להסתובב אחורה - אליהם.
מבלי לחשוב פעמיים, הנחתי במהירות את ידיי על פניו והצמדתי את שפתיי לשלו. יכולתי להרגיש שהוא היה מופתע, אך כעבור שנייה זרם יחד איתי והניח את ידו הפנויה מסביב למותניי.
כשידו ירדה במורד גבי וגרמה לצמרמורות נעימות בגופי, התנתקתי ממנו.
"אמ.." כחכחתי בגרוני והורדתי את ידיי מפניו, "אני מצטערת," גיחכתי ושיחקתי באצבעותיי במבוכה, מציצה בעיניי אל עבר אבריל, שנתנה כיף לאריאנה ולוקי.
"לא לא, זה בסדר גמור" ראיין אמר מיד כשחיוך גדול על פניו, "אני - "
"מכות!" צעקה גדולה קטעה את ראיין מיד, גורמת לכולנו לסובב את ראשינו אל עבר הבחור שצעק וסימן עם ידיו לבוא אחריו. בשנייה כולם כבר היו מחוץ לבית, עומדים במעגל גדול ועמוס בחצר, כשבאמצע היה מאבק בין בנים. אבריל מיד התקדמה אליי, תפסה בידי ומשכה אותי יחד איתה דרך האנשים, בשביל לראות מי הבחורים.
לא הופתעתי כשראיתי את ריידר מכניס כמה אגרופים לבחור שדימם על הרצפה, ונראה חסר הכרה. הנחתי במהירות את ידיי על שפתיי בהפתעה ובפחד, בוהה בכמות הדם שנזלה על הדשא. "ריידר! ריידר!" קייל דחף כמה אנשים, נכנס לתוך המעגל ותפס בידיו את ריידר במהירות, מקבל עזרה מעוד כמה בחורים.
"תירגע!" הוא צעק ודחף אותו החוצה מבין כולם. נעמדתי במקומי המומה במשך כמה שניות והסתכלתי על כמה בחורים שמיד התקדמו אל הנער הפצוע. אבריל היא זו שגרמה לי לזוז לבסוף, ומשכה את ידיי החוצה מן המעגל של האנשים.
"אלוהים, הבחור הזה משוגע." אבריל אמרה בהפתעה כאשר שילבה את זרועה עם שלי, פותחת את עיניי השקד שלה בתדהמה. "היי, מה קרה פה?" אריאנה שאלה בהתנשפות כאשר התקדמה אלינו במהירות, גורמת לחצאית הלבנה והקטנה שלה לקפץ יחד עם תלתליה. 
"ריידר קרה." אמרתי בנשימה עמוקה, כאשר התחלנו להתקדם ברחבי הקמפוס.
"הו." נזכרתי לפתע ונתתי לאבריל מכה בכתף, ולאחר מכן לאריאנה. שתיהן הביטו בי בהפתעה, ומיששו את כתפן. "אאוץ'." אריאנה מלמלה. "למה עשית את זה?" אבריל אמרה והניפה את שיערה השחור מאחורי כתפה.
"זה על מה שעשיתן מקודם!" הרמתי את קולי והנחתי יד על מצחי באנחה. חיוך ענקי עלה על שפתיה האדומות של אבריל, כשנזכרה. "אומייגאד! נישקת אותו! ידעתי שזה יצליח ביניכם." היא קראה בהתרגשות.
"נישקתי אותו רק כי הוא היה שנייה אחת מלראות אתכן ואת לוקי." נאנחתי וגלגלתי עיניים.  "אל תכחישי, את צריכה להודות לנו. ראיתי איך הוא הניח את היד שלו על הגב שלך." אבריל קרצה לעברי, ואריאנה צחקקה.

כשהגענו אל מבנה החדרים ונעמדנו במסדרון, שתיהן גרמו לי להבטיח להן שברגע שריידר מפחיד אותי, אפילו מעט, לבוא ולישון יחד איתן.
אחרי שחיבקתי את שתיהן לשלום, התקדמתי לחדרי והנחתי את ידי על הידית. לאחר שנשמתי עמוק, פתחתי אותה בעדינות ונכנסתי לתוך החדר, סוגרת את הדלת אחריי.
הבזקתי מבט אל עבר ריידר שנשכב על הגב במיטתו, לבוש במכנס טרנינג שחור בלבד. כאשר ששמע שנכנסתי, הוא סיבב את ראשו מהתקרה אליי, גורם לי להסיט את מבטי ממנו במהירות. התקדמתי אל עבר מיטתי ושלפתי את העקבים השחורים מרגליי, מניחה אותם על אחד המדפים. רעדתי מהעובדה שאני נמצאת בחדר עם בחור אלים(מאוד) שכרגע הכה נער עד למצב של חוסר הכרה. התקדמתי באטיות אל הארון ושלפתי משם גופיה לבנה פשוטה ושורט פיג'מה ורוד. כשהסתובבתי, ריידר עדיין בחן אותי עם עיניו. מבלי לומר דבר, במהירות התקדמתי עם בגדיי אל עבר חדר המקלחת, ונכנסתי לתוכו.
שלפתי את הסקיני ג'ינס מרגליי, והכנסתי את השורט הוורוד. את הקרדיגן השחור וחולצתי הלבנה החלפתי בגופיה הפשוטה. סובבתי את גופי אל עבר המראה, זורקת את שיערי הארוך לגולגול מבולגן ואדמוני. הנחתי את בגדיי בידיי, ויצאתי מתוך חדר המקלחת. בזריזות התקדמתי אל ארוני והכנסתי את הבגדים לתוכו, סוגרת אותו ומסתובבת אל עבר המיטה.
ריידר עדיין הביט בי עם עיניו, גורם לכל איבר בגופי לרעוד. הרמתי את השמיכה הדקה ונכנסתי לתוך המיטה, מתכרבלת לתוך כדור.
"בל."
קולו העמוק של ריידר גרם לי לעצור את עיניי שעמדו להיסגר. באטיות התרוממתי משכיבה למצב ישיבה, בשביל שאוכל לפגוש במבטו. הוא עדיין היה באותה תנוחה.. עם אותו מבט עמוק ורציני.
"המ..?" שאלתי ללא קול, משחקת עם אצבעותיי. "מי.. מי היה הבחור הזה מקודם?" הוא שאל, כאילו נאבק במילים שלו. הרמתי את מבטי אליו, בוחנת אותו בהפתעה. "מי? ראיין? סתם מישהו נחמד שהכרתי.." מלמלתי בשקט ומשכתי בכתפיי.
"למה אכפת לך? חשבתי שאתה לא אוהב לדבר." הוספתי בעדינות בגיחוך קטן. ריידר נאנח, "לא אכפת לי."  הוא סיבב את ראשו בחזרה לתקרה, מניח את שתי ידיו מאחורי עורפו. הנהנתי בראשי לאט, והזזתי את גופי אחורה במטרה לשכב בחזרה על המיטה.
"את מפחדת?"
קולו גרם לי להתיישר פעם נוספת, ולהעביר את עיניי הכחולות אליו. לפני שיכולתי להגיב, ריידר דיבר. "ממני." הוא הוסיף וסיבב את ראשו מן התקרה אליי. מבטו היה רציני כל כך, ועיניו לא ירדו ממני.
"אמ.. אני לא חושבת.." גמגמתי ומשכתי בכתפיי פעם נוספת, מיישרת את מבטי אליו. הוא גיחך ונענע את ראשו מצד לצד בחזרה אל התקרה, "אני לא מאמין לך."
כיווצתי את גבותיי אליו, בוחנת כל תנועה שלו כאשר הוא שחרר את ידיו והניח אותם על בטנו. לפני שחזרתי לשכב על המיטה, פתחתי את פי. "רוצה את האמת?" נאנחתי והבטתי בו, כאשר הוא סיבב את ראשו אליי באטיות פעם נוספת.
"אני לא מפחדת ממך. אני פשוט.. מפחדת מההתנהגות שלך.. אבל אני מאמינה שזה יכול להשתנות." אמרתי בשקט בחיוך קטן, מתמקדת בעיניי על החתך הטרי והאדום שהיה על שפתו התחתונה. מבלי לומר מילה נוספת, הוא סיבב את ראשו הצידה והפנה את גבו אליי. נאנחתי בשקט, מניחה את ראשי בחזרה על הכרית ומתכרבלת בתוך השמיכה כמו כדור.

הוא פשוט לא מוכן להיפתח אל אף אחד.