פרק 25: האמת

14.4K 737 244
                                    



מופתעת מידיי בכדיי לזוז, הבטתי באבריל בהפתעה. עיניה רצו ביני ובין ריידר מספר פעמים, ופנייה היו חתומות בכעס והפתעה.

"אייב'," אמרתי, מתרוממת מן הספסל לאחר ששחררתי את ידו של ריידר ממני. לסתה התהדקה בשקט, והיא מיהרה להסתובב ולהתרחק מאיתנו.

אני לא מאמינה שזה קורה.

מבלי לחשוב, רצתי אחריה כשאני קוראת בשמה. היא המשיכה להתרחק עד שהשגתי אותה ונעמדתי מולה.

"אייב' תקשיבי, אני יכולה להסביר," נשפתי במהירות, מתכופפת מעט ומניחה את ידיי על ירכיי. עיניה הגדולות והמיוחדות הביטו מלמעלה בקרירות, וידייה השתלבו על החזה.

"אני חושבת שכבר הבנתי לבד." היא אמרה, מרימה את גבותיה הכהות.

נשמתי עמוק. "זה לא כמו שזה נראה.. כלומר, זה כן, אבל-"

"אבל מה? לא שיקרת לי על זה בפנים בכל פעם שאמרת ששום דבר לא קורה בינכם?" אבריל קטעה אותי בגסות, לא מראה שום רחמים על פנייה העזות. נאנחתי בשקט, מיישרת את גבי ומניחה את ידיי על מותניי. לא ציפיתי שננהל את השיחה הזו ככה, ושהיא בכלל תגלה ככה.

"כן, כן שיקרתי," הודתי בלחישה, "אבל לא התכוונתי שזה יקרה בינינו. זה פשוט... קרה. כלומר-"

"זה בדיוק מה שאמרת בפעם הקודמת." אבריל אמרה בשקט, גורמת לי ליישר את מבטי מהרצפה אליה. הרמתי גבה בבלבול, "מה?"

"אלוהים," היא פלטה צחוק מריר, "את אפילו לא רואה את זה, הא?"

ע-על מה היא מדברת?

בבלבול מוחלט, העברתי את ידיי דרך שיערי, לא מורידה את עיניי ממנה. "רואה את מה?" שאלתי לבסוף.

"זה שוב פעם חוזר על עצמו! מערכות יחסים הפגומות שלך!" אייב' זרקה את ידיה באוויר, פולטת עוד צחוק. כאשר הבנתי למה התכוונה, נענעתי את ראשי מצד לצד במרץ.

"ריידר הוא לא כמו..." לא יכולתי לומר את שמו. במקום, בלעתי את רוקי, חוזרת להביט בחברה הכי טובה שלי בזהירות.

"לא כמו איאן?" אבריל פלטה, "בל, הוא בדיוק כמוהו!" היא זרקה את ידיה שוב, מרימה את קולה מעט.

קפצתי במקום, בוהה בה בהפתעה. "הוא לא." מחיתי.

"לא רק ששיקרת לי על הכול, את גם מגנה עליו? אלוהים בל," אבריל כיווצה את גבותיה יחד בייאוש.

נאנחתי בכאב. "אני מצטערת ששיקרתי, אבל אני לא מבינה למה את כועסת כל כך." שיחקתי עם אצבעותיי, לא מעזה להביט בעיניה הקרות.

"את צוחקת עליי נכון?" היא שאלה, חלק ועמוק. "אני החברה הכי טובה שלך! אכפת לי ממך, ואני לא רוצה שתפגעי, זה למה אני כועסת!" אייב' כמעט וצעקה.

כיווצתי את שפתיי יחד, מנסה לעצור את הדמעות שאיימו להתגלגל במורד לחיי. הרמתי את ראשי מעלה, פוגשת במבטה הזועם.

השילוב המושלםWhere stories live. Discover now