השילוב המושלם

פרק 31: ההתחמקות

  
היום היה בהחלט יום הלימודים הכי גרוע שהיה לי. ניסיתי להתחמק מראיין כמה שיכולתי, לא נותנת לו אפשרות לשוחח איתי על אתמול. זה אולי נורא, אבל אני רוצה שהוא יעבור הלאה, ואז אולי נחזור להיות ידידים בדיוק כמו שהיינו. וכשאני אומרת ידידים, אני מתכוונת לזה. לא ל- 'הוא אוהב אותי ואני לא אותו' ידידים.
אני לא רוצה שהוא יבזבז את הזמן שלו עליי... אני כבר אוהבת מישהו אחר, ריידר, והוא יודע את זה.
"בל!" קולה החד והכעסני של אבריל נשמע. מיהרתי לנער את ראשי ולהעביר את מבטי אליה ואל אריאנה שבחנו אותי בקפידות.
"קראנו לך כמה פעמים, מה יש?" אריאנה שאלה בקולה המודאג. בלעתי את רוקי ונענעתי את ראשי במרץ.
"שום דבר, אני בסדר.. תזכירו לי על מה דיברנו?"
"על הקיץ," אבריל ענתה והתרוממה מן מיטתה. היא פנתה אל ארון הבגדים שלה והחלה לשלוף מספר שמלות.
"נכון... נכון," אמרתי והנהנתי.
נזכרתי על השיחה שלנו מקודם, לפני ששקעתי במחשבות על ראיין, שדיברנו על תכניות לקיץ שהולך להגיע בעוד חודשיים.
חשבנו על לשכור דירה לשלושתנו בבוסטון; ששם גם נחפש עבודות קיץ קלילות ונבלה כמה שיותר בלילות. אבריל גם חשבה שדירה תהייה מושלמת לקיץ, כיוון שיום ההולדת שלי הוא בחודש הראשון של הקיץ. היא כמובן אמרה שתזמין את כל מי שאנחנו מכירות מהקולג'; ובמקרה שלה זה את כולם, לדירה, ליום ההולדת תשעה עשרה שלי.
בזמן המשכתי לטבוע במחשבותיי, אריאנה התרוממה מן המיטה גם כן ופנתה אל עבר ארונה.
"בל, את לובשת את זה." אייב' קבעה וזרקה לעברי שמלה בצבע סגול כהה. החזקתי את השמלה בשתי ידיי ובחנתי אותה; היא הייתה בעלת שרוולים ארוכים, צמודה, דיי קצרה והיה לה גב פתוח.
"לאן הולכים?" שאלתי והתרוממתי על רגליי. אבריל ואריאנה הסתכלו עליי פעם נוספת, מבולבלות.
"דיברנו על זה מקודם.. על זה שיוצאים היום יחד עם קייל, ריידר ולוקי..?" אריאנה הרימה גבה ובחנה אותי כמו אייב'. הו, נכון, באמת דיברנו על זה. מה קורה למוח שלי היום?
"נכון, צודקות, מצטערת." גיחכתי במבוכה ומיהרתי להיכנס לחדר המקלחת לפני שהן יציפו אותי בשאלות ויוציאו ממני את האמת לגבי מה אני חושבת כל היום.

לאחר שסיימתי להתארגן וגם אבריל וארי, יצאנו יחד אל עבר חניית הקמפוס, שם חיכו לנו הבחורים. היה חשוך, והשעה הייתה בסביבות עשר וחצי. אבריל וקייל מקודם בחרו את המקום שאליו נלך, וכמובן שהם בחרו במועדון לילה מפגר.
חייכתי כאשר ראיתי את ריידר נשען על הרכב שלו ומחייך אליי חיוך מושך.
ליבי כמעט נפל אל הרצפה כאשר התחלנו להתקדם והבחנתי בראיין נעמד ליד לוקי, בצד של רכב אחר. נעצרתי על עקביי במהירות ומשכתי את אבריל בידה בשביל לעצור אותה גם כן.
"למה ראיין פה?!" לחשתי בעיניים גדולות.
"למה לא? אני הזמנתי אותו," היא גיחכה מעט והתכוונה להתקדם שוב, אך לא נתתי לה לצעוד אליהם עדיין.
"בל, מה יש?" אבריל הביטה בי וכיווצה את גבותיה הכהות. שחררתי את אחיזתי ממנה בעדינות ונאנחתי. חשבתי על לספר לה עכשיו על המקרה המביך עם ראיין, אבל זה לא יעזור בכלום וסתם יגרום לדרמות. כרגע, אני אעזוב את זה.
"כלום, שכחתי." משכתי בכתפיי וזייפתי חיוך קטן. מיהרתי להתקדם במהירות אל ריידר ולהתרחק מאבריל לפני שהיא הייתה מושכת אותי בחזרה כפי שעשיתי לה, ומנסה להוציא ממני את האמת.
"היי," חייכתי אל ריידר כשהגעתי אליו ונשקתי לשפתיו.
"היי, את נראית טוב." הוא לחש באוזני כאשר חיבקתי אותו ויכולתי לשמוע את החיוך הטיפשי בקולו. גלגלתי עיניים בצחקוק והוא כתגובה נתן לי עוד נשיקה בצוואר.
"אוקיי זוג יונים, הולכים." שמעתי את קייל עושה קולות הקאה מאחורינו. ריידר ואני התרחקנו אחד מהשנייה והבטנו בו במבטי אימה.
הוא רק צחק ונכנס אל הרכב שלו, יחד עם אבריל, אריאנה ולוקי. ראיין עדיין נעמד לצד הרכב והביט בי ובידו של ריידר שהייתה בשלי. בלעתי את רוקי ומיהרתי להסיט את פניי ממבטיו. זה כואב לי בדיוק כמו שזה כואב לו, ועד כמה שאני שונאת את העובדה שהוא סיפר לי על רגשותיו, אני גם מלאת הקלה; כי עכשיו אני יודעת שאני צריכה להתרחק ממנו יותר ולתת לו זמן לעבור הלאה.
וזה בדיוק למה התחמקתי ממנו ולמה התחרפנתי כשגיליתי שהוא בא איתנו.
"אני אסע איתכם." קולו של ראיין נשמע.
מיהרתי להרים את ראשי, מגלה שהוא דיבר אליי ואל ריידר.
לא, לא, בבקשה לא.
יכולתי להרגיש את ידו של ריידר מחזקת את האחיזה בנינו. הוא לא מרוצה מהעניין.
"בסדר," ריידר סינן והתקדם יחד איתי אל רכבו. ציפיתי שריידר יסרב ויגיד לו לנסוע עם קייל, כי זה דיי ברור שהוא לא מחבב אותו, אך להפתעתי הוא הסכים. אני דיי בטוחה שזה בגללי. הוא כנראה חשב לעצמו שאני אתעצבן אם הוא יהיה חצוף אליו.
ריידר פתח את הדלת עבורי ואני נכנסתי פנימה. ראיין נכנס למושב האחורי, וכשריידר נכנס גם הוא וחגרנו חגורות התחלנו לנסוע ולעקוב אחר מכוניתו של קייל שנסעה מקדימה.