"אריאנה!" קראתי לעברה כאשר מיהרתי לרוץ בעקבותיה לעבר המון האנשים והאוהלים. אני לא מאמינה שכל זה קרה; אני לא מאמינה שריידר נישק אותי ואני לא מאמינה שאריאנה ראתה אותנו.
היא נעצרה והסתובבה אליי, חיוך ענקי על שפתיה הוורודות. "כן, בל?" חיוכה התרחב.
"ל-למה את... מסתכלת עליי ככה?" קמטתי את מצחי, מתנשפת מעט מן הריצה. "כי אני פשוט ידעתי! אני ידעתי שזה מה שיקרה בינכם!" היא שילבה את ידיה יחד בהתרגשות וכמעט צעקה.
"אוקיי אוקיי שקט!" הזהרתי מיד כאשר היא הרימה את קולה. אני לא רוצה שמישהו ישמע אותנו בטעות. "וזה היה שום דבר..." הוספתי במהירות, מנסה לשמור על קולי שקט.
"השפתיים שלכם לא במקרה נפגשו בל," היא צחקה קלות ויכולתי להרגיש את לחיי מאדימות פעם נוספת. לא היה לי מה לומר, מה שגרם לחיוך ניצחון להופיע על פניה.
"זה היה ברור! מהרגע הראשון ידעתי ששניכם פשוט מושלמים יחד!" קולה הגבוה והמתלהב נשמע שוב. הגדלתי את עיניי והבטתי סביב, מסמנת לה להיות בשקט בפעם השנייה. היא רק גיחכה והתנצלה.
"ז-זו הייתה בסך הכול נשיקה..." מלמלתי בשקט. מיקדתי את עיניי ברצפה, לא מעזה להביט באריאנה שבטח בוחנת אותי במבט של 'אל תשקרי לי'.
"רק נשיקה? אם לא הייתי נכנסת בטח הוא היה מספיק לקרוע ממך את השמלה ואת היית מעיפה ממנו את החולצה ו-"
"אוקיי זה הספיק לי!" הנחתי את ידיי במהירות על פניי, גורמת לאריאנה לצחוק. "זה בסדר להודות שזה היה יותר מזה... כבר אמרתי לך שאני מאמינה שאת יכולה לשנות אותו." היא אמרה ברכות.
"את אמרת שמישהי צריכה לשנות אותו, לא אמרת שאני." הדגשתי והזכרתי לה את דבריה. היא רואה אותו בתור בחור אלים שיכול להשתנות בזכות מישהי, אבל הבעיה היא שארי לא יודעת במה הוא עוסק. אני גם מאמינה שהוא יכול להשתנות, אמרתי לו את זה בלילה הראשון שישנו בחדר שלנו, אבל... הוא לא ישתנה כל עוד הוא עדיין עובד אצל בנג'מין.
"את יודעת שהתכוונתי אלייך מן הסתם. אז... יש לך רגשות אליו?"
הרמתי את ראשי מעלה, מציצה מתוך אצבעותיי אל אריאנה שעדיין עמדה מולי עם אותו חיוך רחב. נאנחתי קלות והורדתי את ידיי מפניי. אין לי ברירה אלא לדבר כי היא לא תניח לזה עד שאני אתוודה.
"כן." אמרתי לבסוף, נותנת לכל אוויר אפשרי לצאת מראותיי. "אני יודעת." היא אמרה לפתע.
"הא?" פתחתי את עיניי בהפתעה. "זה היה ברור, כי בכל פעם שאמרתי משהו עליו את ישר הסמקת וגמגמת, אבל בסך הכול רציתי לשמוע אותך אומרת את זה." היא צחקה קלות.
כתפיי נפלו ויישרתי את מבטי אליה באימה. "חה חה." מלמלתי ושילבתי את ידיי יחד. זה רק גרם לה לצחוק שוב. "דילן בטח מחכה לי אז אני אלך... ותודיעי לי מתי השפתיים שלך ושל ריידר יקבעו פגישה נוספת." אריאנה קרצה בשובבות ומיהרה להתרחק.
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Teen Fiction*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החד...
