מצמצתי בעיניי כמה פעמים לפני שפתחתי אותן לגמרי. זרקתי את ידי אל פינת האיפור שלי ועצרתי את שעון המעורר מן הפלאפון שלי. התמתחתי על הכיסא, שבאופן מפתיע, מרגיש דיי נוח לאחר שמתרגלים אליו.
סובבתי את ראשי לכיוון מיטתי בשביל לבדוק מה עם אבריל. כאשר הבחנתי שהיא לא במיטה, קפצתי מן הכיסא בבהלה, גורמת לשמיכה שמעליי לעוף אל הקרקע.
התכוונתי לצאת מיד לחדרה ולבדוק אם היא שם, אבל נעצרתי כשזיהיתי כתב מוכר על השידה שלצד מיטתי.
"אל תתחרפני, חזרתי לחדר. - אייב'"
נשפתי בהקלה כשהכתב התברר כשל אבריל וצחקתי קלות; היא כנראה הייתה עייפה מידיי מכדיי לשים לב שהיא כתבה את המסר עם אודם אדום על מחברת ביולוגיה שלי.
עיניי נדדו הצידה אל מיטתו של ריידר, והופתעתי לגלות שהוא לא נמצא שם. לחץ אדיר עבר בגופי, ומיהרתי לשקשק אותו.
לאחר שניקיתי את הכתב האדום עם מגבון ועשיתי את ארגוני הבוקר, כל מה שנותר היה לנעול נעליים וללכת לבדוק מה עם אבריל שבחדרה.
שלפתי מן המדף נעלי בובה שחורות ונעלתי אותן לרגליי. כאשר התרוממתי מעלה והתקדמתי אל התיק שלי שהיה תלוי במשענת הכיסא המרופד, דלת החדר נפתחה.
סובבתי את ראשי לגלות שריידר נכנס. הוא נראה עייף, וברגע שהיה הכי קרוב למיטתו נפל עליה בהתנשפות. הוא מלמל קללה בכאב והתהפך על גבו, כנראה חש את פצעיו בבטנו שלא החלימו עדיין.
"אמ.. אתה בסדר?" שאלתי בשקט, מרימה את התיק ומניחה את הרצועות על כתפיי. "כן, רק עייף." הוא ענה וסיבב את פניו לכיווני.
כשהוא הבחין במבטי המודאג הוא נאנח קלות. "אם את חושבת לעצמך מה עשיתי אתמול בלילה, אז לא; לא 'טיפלתי' בשום בן אדם."
דבריו בהחלט הרגיעו אותי, וגרמו לי להנהן את ראשי לאט. בזמן שהוא התרומם מן המיטה והתקדם אל חדר המקלחת, אני התקרבתי אל דלת החדר ופתחתי אותה.
"ר-ראיין," עיניי נפתחו כאשר צפיתי בו מולי. חיוך גדול עלה על שפתיו הארוכות, ושיערו הבלונדיני קפצץ על מצחו.
"היי." הצלחתי לומר לבסוף בחיוך. "היי, את-"
"מה?" קולו של ריידר נשמע מאחוריי. סובבתי את ראשי, לגלות שהוא נשען על דלת חדר המקלחת בשילוב ידיים, וצופה בראיין בעיניים מאיימות.
נאנחתי קלות ועצמתי את עיניי. לריידר אין מושג על כך שסלחתי לראיין, ואני בטוחה שהוא לא ישמח מכך.
"הוא לא יודע שסלחתי לך.." לחשתי לעבר ראיין, מסבירה לו את המצב. "ובכן, עכשיו הוא כן." ראיין ציין, ונראה שהוא לא מאויים מהמבט הקודר של ריידר.
יכולתי להרגיש את עיניו הכחולות של ריידר נעוצות בנו. "כמעט שכחתי שאת בחדר עם הבחור הזה..." ראיין מלמל בזלזול וגיחך. יישרתי את מבטי אליו ברצינות; לא מרוצה מדבריו.
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Jugendliteratur*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החד...
