נשארתי עוד כמה זמן בחדר, מתיישבת על השיש ומנדנדת את רגליי בקצב אחיד. הייתי שקועה במחשבות של עצמי, והדבר האחרון שרציתי לעשות הוא לצאת ולפגוש בויקטוריה, למרות שאמרתי לאבריל.
תקתוק נוסף נשמע, מה שגרם לי לנשום עמוק. "אייב', אני-"
"זה אני, ראיין." קולו קטע אותי. הוא לא נשמע כועס כמו מקודם. "הו." זה כל מה שאמרתי, והרמתי את מבטי מן הרצפה.
"אני יכול להיכנס?" הקול שלו היה עדין. נשארתי בשקט לכמה שניות, ממשיכה לנדנד את רגליי. "בבקשה?" הוא הוסיף לאחר שלא הגבתי.
גיחכתי קלות. "אוקיי..." קפצתי מן השיש והתקדמתי אל הדלת, פותחת אותה באטיות. פניו המודאגות התגלו לפניי.
ראיין לא אמר מילה ונכנס, סוגר את הדלת אחריו. בזמן שאני חזרתי להתיישב על השיש, הוא נשען על הדלת וטחב את ידיו לתוך כיסיו.
"את בסדר?" הוא דיבר לבסוף. "אני אהיה..." חייכתי קלות ומשכתי בכתפיי. ראיין הנהן את ראשו לאט.
"את.. את רוצה לדבר על זה?" הוא היסס ועיניו פגשו את שלי. הבנתי בדיוק למה התכוון.
"אמ.. א-אני אף לא דיברתי על זה עם אף אחד חוץ מאבריל וטיילר..." התחלתי.
"זה בסדר, אם את לא מרגישה בנוח אז לא תגידי כלום." שפתיו התעקמו לחיוך רך. הנהנתי, נושמת עמוק ומביטה שוב ברצפה. ראיין הוא ידיד טוב שלי, ואני מרגישה שאני יכולה לספר לו... אפילו שזה קשה.
לקח לי זמן עד שפתחתי את פי, אך לבסוף עשיתי זאת. "בפעם האחרונה שהייתי במערכת יחסים זה לא נגמר טוב." התחלתי את דבריי.
עיניו הירוקות של ראיין פגשו את שלי שוב, והוא הנהן, מחכה למוצא פי.
"קוראים לו איאן. נפגשנו בניו יורק במסעדה אחת שבה הייתי עם אבי. ברגע שראיתי אותו ידעתי שאני רוצה להכיר אותו עוד, ונראה שגם הוא התעניין בי. ניצלתי את השהייה שלי בניו יורק והייתי מבקרת אותו כל פעם באותה מסעדה. הוא היה גדול ממני בשנתיים, אבל זה לא הרתיע אותי, להפך; זה משך אותי יותר.
דיברנו יותר ויותר עד שהתחלנו לצאת. היינו זוג מדהים. אפילו אבריל אהבה אותו למרות השמרנות שלה כלפיי. הייתי מאוהבת בו כל כך. יכולתי להשתגע אפילו אם לא הייתי מדברת איתו יום." פלטתי גיחוך, לוקחת נשימה עמוקה וארוכה לפני שהמשכתי את סיפורי.
"וזו הייתה הבעיה. הייתי תמימה מידיי, טיפשה מידיי, מאוהבת מידיי... והאמנתי לכל נשיקה שלו, לכל מגע, להכול. הוא גרם לי להרגיש שאני מיוחדת ושהוא אוהב אותי.. רק כדיי שהוא יוכל-"
לא יכולתי להמשיך לדבר מבלי לפרוץ בבכי. ראיין מיד קפץ מן הדלת, מתקדם לעברי ועוטף את ידיו מסביבי. "זה בסדר.. זה בסדר..." לחש וניסה להרגיע אותי בזמן שדמעותיי הרטיבו את חולצתו.
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Teen Fiction*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החד...
