"יש!" קפצתי ממקומי כמו שאר האנשים כשקבוצת הכדורסל של הקולג' שלנו קלעה סל. התיישבתי חזרה, לא מורידה את עיניי מהמגרש.
"למה אני פה בכלל?" שמעתי את אבריל מתייאשת כשהתיישבה על טיילר, שישב לצידי. "כי, כדורסל זה ה-משחק." עניתי בחיוך ושיחקתי באצבעותיי במהירות כשצפיתי בשחקנים מעבירים אחד לשני את הכדור בזריזות.
"היא צודקת." טיילר הסכים איתי, ולא הסית את מבטו מהמגרש. "אני לא מבינה מה אתם מוצאים במשחק הזה.." אבריל מלמלה, מניפה את ידיה לצדדים.
טיילר ואני תמיד אהבנו כדורסל מגיל קטן. לעומת זאת, אבריל שנאה(ושונאת) כל סוג אפשרי של ספורט.
"מה פספסתי?" שמעתי את קולו המוכר של ראיין מאחוריי. סובבתי את ראשי, צופה בו קופץ שורה קדימה ומתיישב בכיסא לידי. "לא הרבה," חייכתי, "אנחנו מובילים בעשר נקודות כך שזה טוב."
הוא הנהן בראשו, והציע לי מדלי הפופקורן שהיה בידו. סירבתי בחיוך קטן, לעומת אבריל וטיילר שמיד לקחו חופן בידם וזללו. צחקתי וסובבתי את ראשי בחזרה אל המשחק.
"לא!" אני, טיילר וראיין צעקנו יחד עם שאר האנשים בצד שלנו כשהקבוצה היריבה קלעה שני סלים. "עוד שש נקודות ואנחנו נהייה בתיקו!" טיילר הניח את שתי ידיו על ראשו בחשש. "אוי לא," אבריל גיחכה בציניות ולעסה את הפופקורן.
כששילבתי את אצבעותיי והמשכתי לצפות במשחק בעיניי הכחולות, שמתי לב שראיין נעץ בי מבטים מן הצד. כשלא יכולתי להתעלם, סובבתי את פניי אליו. "מה?" חייכתי.
"מי ידע שאת אוהבת כדורסל." הוא חייך וזרק פופקורן לאוויר, תופס אותו בפיו. הרחבתי את חיוכי, "אני ואבא שלי תמיד היינו צופים במשחקים יחד. הוא זה שגרם לי לאהוב את זה מגיל קטן." סובבתי את ראשי חזרה אל המשחק.
כולם קפצו ממקומם כשהשופט שרק לקבוצה של הקולג' שלנו, וסימן עבירת תוקף. הכדור עבר אל הקבוצה השנייה. "מה?!" טיילר קם ממקומו מהר לא לפני שהרים את אבריל ממנו.
"מה זה החרא הזה?!" "הוא בכלל לא נגע בו!" נשמעו עוד משפטים בסגנון הזה מהאזור שלנו, שהופנו אל השופט.
"שופט מפגר!" רקעתי ברגלי בזעם, לוקחת חופן בידי מדלי הפופקורן של ראיין ולאחר מכן זורקת את הכול מטה. כמה אנשים שהפופקורן פגע בהם סובבו את ראשם בכעס אליי, אך לא הגיבו ורק העבירו בי מבט.
"על מה אתם מסתכלים?!" סיננתי בארסיות. עיניי נדדו מטה, אל קבוצת המעודדות של הקולג', שעמדה וקפצה בפונפונים בצבעים אדום וצהוב.
זיהיתי את שיערה הבלונדיני והגלי של ויקטוריה, שפגשה במבטי וחייכה חיוך ממזרי וקטן. גלגלתי את עיניי ולאחר מכן זרקתי את עצמי על הכיסא בשילוב ידיים, גורמת לשיערי הארוך להתעופף. "שופט מטומטם." מלמלתי בכעס, מתעלמת ממבטה של 'ויק'.
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Novela Juvenil*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החד...
