השילוב המושלם

פרק 6: החלאה

אזהרת טריגר: פגיעה מינית. 





"למה אתן מתחפשות בליל כל הקדושים?" אריאנה שאלה בחיוך מתרגש כאשר התיישבנו באחד השולחנות בקפיטריה.
"יש עוד.. חודש." ציינתי כאשר חישבתי בראשי את הזמן עד החג. אבריל מיד העבירה את מבטה אליי, ממקדת את עיניי השקד שלה על פניי. "בל, תמיד מתחילים לארגן מעכשיו."
"חוץ מזה, בקולג', ליל כל הקדושים זה לא העניין של להתחפש יותר - אלא להתלבש פחות." היא חייכה בשובבות, ושלפה מתוך הצלחת שלה צ'יפס לתוך פיה. גיחכתי ונענעתי את ראשי למשמע דבריה. עיניי נדדו אל עבר מדרגות הקפיטריה, בהן עמד ריידר עמד ושוחח עם ויקטוריה. אני לא אשקר, כעסתי כל כך על העבודה שהוא מוכן לדבר איתה ולא איתי.
אך נזכרתי בשיחה שלנו הבוקר לאחר שהוא נגע לי במגירת התחתונים, ועל כך שציין שלא אכפת לו ממני, מה שגרם לי להסיט את מבטי מהם במהירות.
"בל!" יד התנופפה מול פניי, גורמת לי לנער את ראשי. אבריל בחנה אותי במבט מבולבל, וסובבה את ראשה אחורה לכיוון בו הבטתי.
היא החזירה את פניה לכיווני, כשפיה פעור ועיניה גדלו. "בל, את הרגע -"
"לא אני לא." קטעתי אותה בהפגנתיות בדיוק כשידעתי מה תגיד, ולקחתי מן הצלחת שלה צ'יפס.
"את הרגע בדקת אותו." היא הצביעה עם אגודליה לאחור, כשחיוך מגוחך עלה על שפתיה. "אבריל, מספיק." לחשתי וסימנתי לה להפסיק להצביע עליו. "ואני לא." עיקמתי את שפתיי לחיוך קטן.
"בל. בבקשה תגידי לי שאת לא -"
"אני לא."
"אוקיי, א' - תפסיקי לקטוע אותי! איך את יודעת מה אני הולכת להגיד? זה כאילו את קוראת לי את המחשבות." אבריל כיווצה את גבותיה בבלבול, והניפה את ידיה באוויר.
"אני מכירה אותך מגיל שלוש, אייב'."  הוספתי מיד בגיחוך קטן לפני שדיברה שוב. "וב' - את כן! את כל כך מקנאה." אבריל פתחה את עיניה יותר, מעבירה מבט משועשע באריאנה.
"אני-" נאנחתי, "אני לא מקנאה, בכלל לא. פשוט, זה מציק לי שהוא לא מוכן לדבר עם אף אחד או אחת, אבל הוא מדבר איתה!"
"אז את מקנאה."
נאנחתי בייאוש, מניחה את ראשי על השולחן. אני ממש לא מקנאה בבחורה בלונדינית מושלמת שמדברת עם השותף שלי (שהבוקר נגע לי בחפצים האישיים) ולא מוכן לשוחח עם אף אחד. מה פתאום.
שמעתי את צחוקה המתוק של אריאנה כאשר חבטתי עם ראשי בשולחן פעם נוספת. "אני מקווה מאוד שלא, בל." אבריל דיברה, גורמת לי להרים את ראשי באטיות לעברה. כבר ידעתי בדיוק למה היא מתכוונת - היא לא רוצה שאני אפגע, כמו שהיא תמיד מזכירה לי.
"חוץ מזה שיש לך את ראיין.. ועם בחורים כמו ריידר עדיף לא להתעסק." היא הבזיקה לעברי מבט, לפני שהכניסה לפיה צ'יפס נוסף.
"ומה עם בחור כמוני?" טיילר הגיח מאחוריה ונשק לראשה לפני שהתיישב לצידה. חיוך עלה על שפתיה מיד, והיא רכנה אליו בכדיי לנשק את שפתיו, "אתה בסדר."
חייכתי על כמה הם מושלמים יחד, והנחתי את ראשי בחזרה על השולחן. ולחשוב שאם בעבר מישהו היה אומר לי שהם יהיו זוג - הייתי מתה מצחוק.
בזמן שאבריל וטיילר היו עסוקים בלהתמזמז, ואריאנה הסתמסה עם מישהו, חשבתי על מילותיה של אבריל.
חוץ מזה שיש לך את ראיין. צלצל בראשי. הוא לא שלי, אנחנו לא ביחד.
כלומר, אני אשמח להיות איתו, אבל אנחנו עדיין לא -
"היי יפה," שפתיים חמות הוצמדו אל ראשי ונישקו אותי, קוטעות את מחשבותיי. הרמתי את מבטי מעלה, פוגשת ברעמת השיער הקטנה והבלונדינית של ראיין. הסמקתי מידית. הוא התקדם לכיסא הפנוי שלידי, והניח את כפות ידיו על השולחן.
"אני חייב ללכת לשיעור, אז אני אעשה את זה מהר." על שפתיו הוורודות עלה חיוכו המקסים, שאותו חייך אליי. "מסיבה. הלילה. באחד הבתים הגדולים בקמפוס. אי אפשר לפספס אותו. אתם תבואו?" הוא העביר את חיוכו גם אל הבנות וטיילר, שהנהנו מיד בראשם.
קולג' קולג' קולג'... כל יום יש פה מסיבה. אני בכלל לא טיפוס של מסיבות.  
"אני לא יכולה-"
"ברור! אנחנו נבוא." אבריל קטעה אותי מיד לפני שהייתה לי את ההזדמנות לסיים את דבריי. "נהדר! נתראה שם." הוא קרץ אליי בחיוכו הממיס, הוריד את ידיו מן השולחן והתרחק מאיתנו.
"אבריל," מלמלתי בייאוש והעברתי את ידי על מצחי. אני התכוונתי לוותר כיוון שיש לנו מבחן תחילת שנה במתמטיקה, מחר על הבוקר, ואני רוצה להצליח בו מן הסתם.
"בל, זה בסדר, עברנו מספיק על החומר היום בשיעור." אבריל ניסתה לנחם אותי בחיוך קטן, והעבירה את מבטה הצידה לטיילר, מסמנת לו לגבות אותה.
"כן, היא צודקת, איזבל." הוא הסכים איתה מיד.
כיווצתי את עיניי אליו במבט מאיים, "אתה יודע שאני שונאת שקוראים לי ככה." משום מה, מאז ומתמיד אנשים חשבו שבגלל ששמי הוא בל, אז הוא בעצם כינוי לשם - איזבל. אני שונאת את זה. קוראים לי בל, זהו זה. בלי תוספות ובלי קיצורים. אבריל וטיילר תמיד השתמשו בשם 'איזבל' בשביל לעצבן אותי או לגרום לי לעשות משהו בניגוד לרצוני, מגיל קטן.