התבוננתי במנורה שמעליי ועיניי נעצמו בכאב כשדרק הזריק לבטן שלי את החומר שלא ידעתי מהו. פלטתי אנקה שקטה ואחזתי בבטן שלי, בולע רוק ונושם נשימות עמוקות. ״אני יודע שזה כואב בייב, אבל-״ ״תשתוק״ קטעתי אותו חש את הדמעות בעיניי ואת שפתיי רועדות, הסתכלתי לעיניו והכעס בער בי. ״פשוט תשתוק״ ״לואי תירגע״ אמר והסתכל לעיניי כאילו מנסה לחנך אותי בעזרת ההבעה המאיימת שעל פניו, הסטתי את מבטי ממנו ואחזתי בבטן שלי בזמן שהתיישבתי באיטיות, נאנק מהכאב החד. זרועותיי רעדו והרגשתי חלש, אני לא מסוגל יותר. הרמתי את מבטי באיטיות ולפתע הוא מחה את הדמעה שלי עם אגודלו, הרגשתי משותק. משותק מלדבר ומלזוז, והאבן שישבה בבית החזה שלי רק גדלה. ״מה יש ?״ שאל בקול רגוע שכבר לא הכרתי, הרגשתי שזה מאולץ מצידו להתייחס אליי כך. הסתכלתי לעיניו ומשכתי באפי, מניד בראשי וקם מהמיטה הזו. ״אני מאחר לעבודה.״ אמרתי ומיהרתי לצאת, מתעלם מהמבטים של כולם עליי כאילו אני מופע פרטי. לחצתי על הכפתור שמזמין את המעלית פעמים רצופות עד שחבטתי בכפתור בכעס, מעביר את אצבעותיי בשיערי ונושם עמוק נשימה רועדת. כשדלתות המעלית נפתחו נכנסתי אליה ולחצתי לרדת לקומת הקרקע, מסתכל על עצמי במראה ומרים קצת את החולצה, מבחין בסימן הכחול שבצד הבטן מהזריקות. העברתי את האצבע שלי בעדינות על זה ונשימה חנוקה נפלטה מגרוני, זה כאב כלכך. מה הוא מזריק לי בכל בוקר ? המעלית נפתחה ויצאתי במהירות, רוצה לצעוק אל העולם החירש. שלפתי את הטלפון מכיסי וחייגתי לליאם, הרגשתי שכל גופי רעד מכאב. ״אתה לא חושב שמוקדם בשביל שיחת ט-״ ״נמאס לי מזה״ קטעתי את דבריו ויבבה חנוקה נפלטה מגרוני ״לעזעזל ליאם אני לא יכול, אני לא יכול !״ ״היי, לואי מה קרה ?״ הוא שאל בקול ערני יותר ״איפה אתה ?״ ״איפה אני יכול להיות ?״ גלגלתי את עיניי ומחיתי את דמעותיי עם הזרוע שלי, נושך את שפתיי בכעס. ״בוא קח אותי״ ״אני במיטה לא לבוש בכלל״ הוא אמר מבולבל ״לואי תנשום, לך לעבודה ותבוא לדבר איתי כשאתה רגוע.״ ״מה ?״ שאלתי מצמצם את גבותיי, בן זונה. ״זה יועיל ל-״ ניתקתי את הטלפון בכעס והסתכלתי על האוטובוס שעצר בתחנה הסמוכה, האוטובוס מגיע לקרבת הבר איפה שראיתי את הארי אם אני לא טועה. אין מצב, לא אמצא בו נחמה כמו בחור זנותי ומסכן. ביטלתי לעצמי את האפשרות לחפש אחר הארי. ואז הסתכלתי על האוטובוס שוב, חש את לבי מחסיר פעימה ורגליי פשוט צועדות לשם בלי לחשוב יותר מדי. שילמתי לנהג והתיישבתי במושב ריק, מסתכל מהחלון ולא טורח לחשוב על זה שאפסיד יום עבודה. לאחר נסיעה של עשר דקות האוטובוס עצר בתחנה קרובה לבר וירדתי שם. הסיכוי שהוא יהיה שם בשעה כלכך מוקדמת שואפת לאפס, הוא נראה טיפוס שחי בלילות בעיקר. נכנסתי לבר שהיה כמעט ריק וניגשתי אל הברמן שסידר את המקום, הוא מכיר את הארי. ״היי״ קראתי לקבל את תשומת לבו והצלחתי כשהוא הרים את מבטו אליי, נאנח כשזיהה אותי והמשיך בעיסוקיו. ״רגע, אתה יודע איפה הארי ?״ ״אל תיכנס לזה...״ הוא פלט. ״מ-מה ?״ שאלתי מבולבל וצעדתי לעברו באיטיות ״אתה מכיר אותו, איפה הוא ?״ ״הבר סגור, תסתלק !״ הוא צעק אליי בגסות רוח שהכעיסה אותי, חתיכת בן זונה. הסתכלתי מסביב בקושי מזהה אדם בקרבת המקום ולקחתי מספר צעדים לאחור, פולט נשימה בתסכול ומתחרט שהגעתי הנה בכלל. הלכתי לעבר הכביש והושטתי את היד למונית שבדיוק באה הנה, הוא עצר ופתח את החלון. ״לאן אתה צריך ?״ שאל, אמרתי לו את שם הרחוב של הארי ונכנסתי למונית, יושב חגור ומרגיש אידיוט אמיתי, מרגיש מבוייש שאני בכלל הולך אליו, אבל שם אמצא שקט. חוץ מזה, אני לא מוצא אדם נוסף לפנות אליו. לאחר דקות נסיעה הוא עצר באיזור הבניינים הגדולים שבאותו לילה נראו פחות מפוארים מאיך שנראים עכשיו, שילמתי לו והודיתי לו לפני שיצאתי מהמונית. הבחנתי בביתו של הארי, נראה שקט וריק. צעדתי באיטיות ונכנסתי דרך השער, צועד אל הדלת ובוחן הכל מסביבי. כשהושטתי את ידי אל הידית של הדלת לבי החסיר פעימה כשהטלפון שלי צלצל, הוצאתי אותו מכיסי וזה היה דרק. ניתקתי בגלגול עיניים ופתחתי את הדלת שלמעשה הייתה פתוחה, כמה שזה חוצפה מצידך לואי, אמרתי לעצמי. נכנסתי באיטיות והיה שקט. מסודר ונקי אך ממש שקט. צעדתי למטבח והסתכלתי על המקרר שעליו לא היה שום מגנט, אני רגיל שהמקרר בביתי מלא מגנטים מטופשים שלי ושל ליאם. מאיפה להארי הזה יש כסף ? א-אני מתכוון, הוא נראה קצת מפוקפק. ״ידעתי ששמעתי משהו״ קול צרוד נשמע וגרם לי להסתכל על הדמות הגבוהה והמושכת שלו. לבי הלם בחוזקה ואיבריי התכווצו במכה אחת, הוא לבש על גופו רק בוקסר דק. ״באיזה חוצפה נכנסת לבית שלי לואי ?״ שאל ועצר מולי. ״אני מרגיש חרא״ פלטתי וצמצמתי את עיניי, מרים את מבטי באיטיות וחש חסר נשימה, עיניו הירוקות הסתכלו עליי בכעס, אבל לעזעזל זה גרם לו להיראות כלכך מושך. החלקתי את האצבע שלי במורד הבטן שלו ותפסתי בגומי של הבוקסר שלו, מקריב אותו אליי עד שהוא נשען עם ידיו כנגד השיש שמאחוריי. ״תשפר את זה.״ ״זה מוצא חן בעיניי״ לחש בחצי חיוך ובחן את מבטי ברעב, ואני הייתי כנוע ומסכן מולו. ״אני מתחיל להתרגל אלייך״ ״זה רע ?״ שאלתי בלחש. שפתיו התפוחות היו פרודות עד שנשך את שפתו התחתונה לשנייה מהירה. הוא בחן אותי כאילו מנסה לקרוא אותי, להבין למה אני פה. והאמת היא שגם אני לא בטוח, יכולתי למצוא נחמה בסיפוק שהוא נתן לי כששכבנו, אז באתי הנה. העליתי את היד שלי לפניו ועמדתי על קצות אצבעותיי לנשק את שפתיו הרכות, חש את לבי הולם בחוזקה ודמי מתפרע בעורקיי, הלשון שלו פילסה את דרכה בין שפתיי במהירות לנשיקה רטובה וסוחפת שגרמה לי לקרוס מבפנים, היד שלו החליקה לישבן שלי וסחט אותה, פלטתי נשימה כנגד שפתיו וגופי הרגיש כאילו הוא בוער באש. שפתיו ירדו לזרם נשיקות בצוואר שלי, נשיקות אגרסיביות שגרמו לזקפה שלי להופיע במהירות ולנשימותיי להישאר לא יציבות. ״הארי״ נשמתי. ״תסתובב״ אמר ועיניו סרקו אותי ברעב, נשכתי את שפתיי והסתובבתי, נשען עם ידיי על השיש בזמן שהוא הוריד את מכנסיי יחד עם הבוקסר שלי, לפתע בעט בכף רגלי שאפשק את רגליי, נשמתי עמוק חסר סבלנות, במיוחד כשידו ליטפה את הרגל שלי והוא נצמד עם גופו אך לא באמת עשה משהו חוץ מלנשק את הצוואר שלי בעדינות, והייתי נואש לחוש בו כבר. ״תזיין אותי...״ לחשתי, לא מאמין שהמילים הללו יוצאות מפי. פישקתי את רגליי ונשענתי קדימה, הסתכלתי לאחור להביט בו מוריד את הבוקסר ואוחז באגני ״כרצונך.״ לחש לפני שחדר אליי במכה מענה ומענגת. פ-פאק. עצמתי את עיניי בחולשה וגנחתי בעונג, חש את לבי דוהר ודמי מתפרץ בעורקיי. גופו נע בזריזות כנגד שלי והתאים בצורה מושלמת ומענגת, נשכתי את שפתיי כה חזק וכפות ידיי רעדו. ״אתה מלא אומץ...״ לחש לאוזן שלי, חודר לתוכי בחוזקה גורם לי לגנוח בכאב אך בו זמנית בהנאה ״שבאת הנה.״ ״בבקשה...״ התחננתי לא מודע למילותיי כרגע, הוא כופף קצת יותר את גבי ואחז באגני דוהר בתוכי במהירות, נשכתי חזק את שפתיי וגנחתי בשקט ובחולשה, כועס על עצמי שאני פה ובו זמנית שמח. ידו החליקה לאיבר מיני וגניחה לא רצויה נפלטה מפי כשהוא אחז בחוזקה ושפשף במהירות. קרסתי ורעדתי, גונח ומתענג על כך. ״כן הארי...״ ״ילד רע״ לחש ודהר בתוכי בחוזה, גורם ללבי להתכווץ אך לא שנאתי את זה, הרגשתי באמת רע איתו. אף שאני לא מכיר אותו הוא יודע לענג אותי בדיוק בדרך שאני אוהב, בדרך שלא הכרתי אפילו. ״אתה לא מחזיק יום אחד...״ הוא נשם לאוזני וגנח בשקט, נע בתוכי ולא מצליח לדבר ברור. בטני התכווצה והתהפכה כאגרוף מייסר, צמצמתי את עיניי בעונג ונשכתי חזק את שפתיי, מרגיש כמה רטוב הוא בתוכי ורוצה להרגיש שהוא גומר. ״הארי״ גנחתי בשקט מרגיש לפי תנועותיו כמה זה מדליק אותו ששמו נפלט בין גניחותיי. פישקתי את רגליי יותר וגנחתי בחולשה ״הארי״ גנחתי, כמעט מתחנן בפניו שלא יפסיק. היד שלו ליטפה את איבר המין שלי לפני שהמשיך לשפשף בחוזקה, בלעתי רוק ונשימותיי לא יציבות, רק גניחותינו נשמעו בכל הבית הזה. בטני התכווצה ונשימותיי היו חדות, הרגשתי את איבריי מתכווצים במכה מענה לפני שהנוזל הלבן נפלט ממני בחולשה, זה הגיע מהר. נשענתי עם זרועותיי רועדות כנגד השיש, מתענג על תנועותיו בתוכי עד שאחז בישבן שלי ונע בקצב איטי יותר, יכולתי לחוש את הנוזל החם שלו בתוכי ועצמתי את עיניי, מנסה להכיל אותו בשלמות. ״פאק״ הוא נשם. גופי מזיע וחלש עד שלא ידעתי איך אמצא את דרכי חזרה מכן. הוא גמר בתוכי ואז יצא ממני באיטיות, משאיר אותי חסר אונים כנגד השיש הארור שלו. נשימותיי כבדות התערבבו עם שלו, סיבבתי את מבטי באיטיות מבחין בו בוחן אותי בעיניים תקיפות, כאילו לא שכבנו הרגע וזה עדיין יכול למשוך אותו הפוזה הזאת. עמדתי זקוף, רגליי רועדות והרגשתי שבכל רגע אאבד את שיווי המשקל ואפול, אך החזקתי את עצמי יציב. הסתכלתי עליו כפי שהסתכל עליי ולא היה בזה מבוכה ששתינו עירומים. גופו הגדול היה מרשים ומושך, הוא נראה טוב מכל אחד אחר שאי פעם פגשתי. לבי הלם בחוזקה ודעתי השתבשה במהירות, הנדתי בראשי והשפלתי את מבטי, חושב על מה שעשיתי הרגע ולא בהיגיון, כי לא הרגשתי מלא דאגות. ״על הבוקר ?״ שאל מתנשם וזה גרם לי לצחוק, לבחון את החיוך שעלה על שפתיו התפוחות. הנהנתי מתנשם וחש בלחיי אדומות. ״שלא אעשה זאת יותר ?״ שאלתי בתמימות מזוייפת. ״אל תיכנס לבית שלי בלי לדפוק״ אמר במבט קר ומאיים שהרתיע אותי, אך הוא צדק, זו הייתה חוצפה מצדי. ״תדפוק פעם הבאה״ ״פעם הבאה ?״ גיחכתי ״אל תעמיד פנים שאתה לא חושב שתהיה פעם הבאה שאזיין את הצורה ממך לואי״ אמר וגופי הצטמרר למילותיו שגירו אותי מעט, בלעתי רוק מביט בו וחש חלש. ״למה אינך בעבודה ?״ ״אני מעדיף שלא...״ מלמלתי בלי ליצור קשר עין ״זה יום שלא התחיל טוב״ ״אל תצפה שאשפר לך אותו יותר מדי״ אמר והסתובב להרתיח מים. ״קפה ?״ ״ל-לא״ פלטתי נבוך. נשכתי את שפתיי בזמן שבחנתי אותו. ״אוכל להישאר ?״ ״בשום פנים ואופן לא.״ אמר בקול רגוע אך אחיד. למה לא ? לא הבנתי אותו... הרמתי את תחתון הבוקסר שלי מהרצפה ולבשתי אותו בשביל לא להישאר עירום בסביבתו, בלעתי רוק והסתובבתי במטבח שלו הלוך ושוב. ״אני לא מתכוון לחזור לביתי״ אמרתי כעובדה והוא מיד הסתכל עליי עם עיניו הירוקות והחשוכות שהעיפו אותי מהבית בעזרת בעיטה דמיונית. ״לא אעשה דבר, לא אגע בכלום״ ״אין מצב לואי״ הוא גיחך ״זה שאתה נותן לי לזיין אותך לא נותן לך אישור שהייה כאן.״ ״ה-הארי...״ פלטתי חסר אונים, למה זה מפריע לו ? ״אסיע אותך חזרה לביתך״ אמר והסתובב ללכת לחדרו שבתוך המסדרון. הלכתי אחריו מסקרנות שלעולם לא ראיתי את החדר שלו, הצצתי פנימה וזה היה חדר צנוע אך יפה במראו. מיטה גדולה אך מבולגנת, החלון סגור והשידה מלאה בדברים כמו שקית עוגיות או צלחת מלוכלכת. גיחכתי ונשכתי את שפתיי, כל הבית מסודר אך החדר שלו נראה זוועה אחת גדולה, ידעתי שחייבת להיות בעיה פה. הוא התלבש והתעלם מקיומי כרגע, אך לא ציפיתי למשהו אחר, לא חיפשתי אצלו את תשומת הלב, ידעתי שאם אני בא אליו זה רק לסקס וזהו. לא סיכמנו זאת בינינו, אבל זה טיב היחסים שלנו פחות או יותר. הוא נמנע מלדבר, בקושי מקשיב. רק כשמדובר בגופי הוא מעוניין, ומשום מה אני אוהב את זה. מה אני צריך יותר מזה כרגע ?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
