״ואז היא התלוננה על זה שהסל כביסה מלא בבגדים מלוכלכים״ אמרתי להארי בטלפון, נושך את קצה העט ונאנח ״היא לא סובלת אותי.״
״כן...״ הוא מלמל
״אני לא עשיתי לה דבר, אני גם בקושי מדבר איתה, אני לא מבין את זה״ אמרתי בתסכול, שומע את הארי מהנהן עם קולו וזה גרם לי לגלגל את עיניי. ״אני צודק ?״
״כן ברור״ מלמל בעייפות.
״ואז אחותך נכנסה לחדר והכניסה אותי להיריון, זה לא מטורף ?״ שאלתי באותו טון דיבור.
״כן...״ הוא מלמל וזה גרם לי לצחקק, חתיכת בן זונה.
״בחייך, אם זה לא על סקס זה לא מעניין אותך ?״ שאלתי ושמעתי את הנשימה העמוקה שלקח.
״מישהו פה אמר סקס ?״ שאל כאילו והתעורר ״אני פה, מקשיב לך״
״לך להזדיין הארי״ אמרתי בתסכול ונשמתי עמוק
״זה נשמע נהדר״ אמר. חייכתי ועצמתי את עיניי ״אני צוחק. זה די לגיטימי שהג׳ניפר הזאת לא תרצה אותך בסביבה.״
״כן אבל זה חוצפה, גרתי עם ליאם לפניה״ אמרתי.
״אל תתווכח עכשיו כמו ילד קטן של מי זה היה קודם, אין פה מנצח״ אמר. ״חוץ מזה אתה לא נמצא כלכך הרבה בבית שלך לאחרונה״
״בגלל שאני ישן אצלך ? תעשה לי טובה, אתה רוצה אותי רק ללילה״ אמרתי בציפייה לשמוע אחרת, אך מוכן לזה שלא.
״אני לא זוכר ששכבנו לפני יומיים״ אמר, זה גרם לי לצחוק ולעצום את עיניי. ״זה לא רק.״
״אתה מפחיד אותי״ פלטתי בלי לשלוט בעצמי ומיד התחרטתי על כך. אבל אני מפחד, אני נופל בשבילו מהר מדי. הוא זה שאמר שהוא לא מאמין במערכות יחסים והוא זה שאמר את כל מה שלא רציתי לשמוע, ואז הפך להיות ההיפך מהמילים שיצאו לו מהפה בכלכך ביטחון.
״מאיזו סיבה ?״ שאל בקול עמוק וצרוד.
״איך אתה רואה אותי ?״ שאלתי בסקרנות, חש נבוך אך הייתי חייב להתעמת עם זה כבר. יושב במשרד שלי ומדבר איתו בטלפון זה נהיה כבר שגרתי אצלי.
״בתחתוני תחרה שמבליטים לך את התחת״ מלמל בקול שקט שגרם ללבי להחסיר פעימה. צחקתי ועצמתי את עיניי, הוא אדם מצחיק, לא חשבתי שהוא כזה. ״אל תחפש ממני תווית, אתה לא תקבל אחת.״
בלעתי רוק ולבי נחת, אך לא יכולתי להיעלב, ידעתי מה הוא רוצה. אך לא ידעתי למה הוא התכוון, זה כלכך בלבל אותי. לפתע דלת המשרד שלי נפתחה ודרק עמד שם, גורם לי לפקוח את עיניי בבהלה, מה הוא עושה פה ?
״דרק ?״ שאלתי מבולבל
״יותר בכיוון של הארי״ שמעתי את הארי מהטלפון ומיד בלעתי רוק והתאפסתי על עצמי.
״אתקשר אליך אחר כך.״ אמרתי וניתקתי, מכחכח בגרוני וקם מהכיסא.
״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי, מסתכל עליו ועל המבט החודרני שהיה לו, שהביט בי כרגע.
״רציתי לבדוק מה שלומך.״ אמר, נראה כלכך רגוע. לא ראיתי אותו חודש, מאז שבא לביתי חבול בפניו והאשים אותי ששלחתי אליו את הארי.
״הנבדק בסדר״ אמרתי בעוקצנות והוא גלגל את עיניו, הוא הסתובב לסגור את דלת המשרד ואז הסתכל עליי ולבי הלם בלחץ, קיוויתי שהוא לא יעשה משהו מטופש.
״אני רק רוצה לדבר״ אמר, מבחין במבט המבוהל שעל פניי. התיישבתי בכיסא שלי והוא עמד ממולי מאחורי השולחן, מרים את התמונה שעל השידה, התמונה שלי ושלו ואז חייך חיוך שירד במהרה. בלעתי רוק והסטתי את מבטי, הייתי צריך להיפטר מהתמונה הזו. ״הדברים יצאו מכלל שליטה.״ אמר והניח את התמונה, מביט בי. ״המלחמה הזו שלא פוסקת בינינו, מישהו חייב לשים לזה סוף״
״ולהיכנע ?״ שאלתי בזלזול ״לתת לך אותי כאילו והייתי רכוש ? את הבן שלי ?״
״לא נותר עוד הרבה זמן לואי-״
״כן אני יודע.״ קטעתי אותו, בולע רוק שצרב בגרוני. לא רציתי שיזכיר לי את זה. בעוד חודש וחצי בערך אני אמור ללדת, הכאבים מחמירים והחרדה רק גוברת, אני נעשה חלש ואני מפחד.
״אני לא רציתי להתחרט על דברים שלא אמרתי לך״ אמר בקול חלש והשפיל את מבטו, לא יכולתי להסתכל עליו. הוא מדבר עליי כאילו אני עומד למות בוודאות, והוא זה שיודע יותר ממני על הניסוי כך שזה הבהיל אותי יותר. ״לא היינו אמורים להגיע למצב הזה״
״לא הייתי מאושר בכל מקרה״ אמרתי
״ואם לא הניסוי ?״ שאל, הסתכלתי עליו מבולבל מהסס אם לענות לו.
״בלי הניסוי יכל להיות טוב יותר אני מניח״ קולי דעך ״אתה מתחרט ?״
״לא״ השיב בלי רגש, מסתכל לעיניי וגורם לעמוד השדרה שלי לעקצץ בכעס, רציתי לסלק אותו מפה. ״ואתה ?״
אני מתחרט על ניסוי ?
כמה מפגר זה לא להתחרט על התקופה הגרועה בחייך בגלל דבר אחד קטן שמסב אושר רב. שתי דברים... התינוק, דמיינתי אותו יום וליל, איך ייראה ואם יהיה דומה לי, אם גורלו יהיה מר או לא. חשבתי על כך בכל יום ארור. והדבר השני זה הארי, אני לא הייתי פוגש אותו אם לא בדרך הזו.
״לא״ אמרתי.
״אז למה אתה כלכך שונא את הניסוי הזה ?״ שאל. קמתי ממקומי והסתובבתי לחלון בכעס, לוקח נשימה עמוקה לפני שהסתכלתי עליו.
״למה אתה לא היית זה שנכנס להיריון ? למה לא ניסית על עצמך את הניסוי המזויין הזה ?!״ שאלתי בכעס והוא לא השיב לי. ״בדיוק, כי אכפת לך מעצמך.״
״זה לא כך-״
״תצא מהמשרד שלי״ אמרתי, מביט בו בכעס ומנסה להישאר מאופק, לאחר שניות מורטות עצבים שהוא מביט בי ואני בו הוא קם ויצא, משאיר אותי לבד. פלטתי נשימה והשפלתי את מבטי, מלטף את בטני הגדולה ונושך את שפתיי, למה הוא בא ?! הוא שם עין על התינוק שלי ? על הניסוי המחורבן שלו ? שייצא מחיי ויניח לי.
״לא אתן לו לפגוע בך.״ לחשתי לבטן וליטפתי, חש את הדמעות עומדות בעיניי וגרוני מתכווץ, והחזקתי את עצמי כלכך חזק לא להישבר.
