בחורה יצאה מחדר הרופא ולבי החסיר פעימה, זקפתי את גבותיי ובהיתי בחדר עד שהרופא יצא וסימן לי לבוא. לבי פעם בחוזקה מלחץ, קמתי ממקומי ונכנסתי לחדרו השקט. התיישבתי מולו והוא עשה כמה דברים במחשב לפני שפנה אליי.
״לואי טומלינסון, נכון ?״ שאל, מסתכל לעיניי עם זוג עיניים בהירות, שיערו חום ומסורק לאחור, הוא היה יפה. ״לואי ?״
״ה-הו, כן, כן זה אני״ אמרתי מיד, חש את לחיי מאדימות במהירות, אני מוכרח להתעשת על עצמי.
״נהדר״ פלט בשקט ולחץ משהו במחשב, אני תוהה מה הוא עושה שם. ״אז מה הבעיה ?״
״אני לא מרגיש טוב כבר כמה ימים. החום עולה ויורד, יש לי כאבי בטן נוראים ואני לא מפסיק להקיא״ סיפרתי ובלעתי רוק, אני מקווה שהוא יידע מה זה.
״מה לגבי עייפות ?״ שאל
״כן, אני ישן כמעט כל היום״ אמרתי ומשום מה הוא גיחך, אך לא שיתף אותי בבדיחה שעלתה בראשו.
״אכלת משהו משונה לאחרונה ?״ שאל והסתכל לעיניי.
״אני לא חושב, לפני כשבוע אכלתי אוכל סיני אבל אני תמיד אוכל את זה״ משכתי בכתפיי, מנסה לחשוב תוך כדי על משהו שהכנסתי לפי לאחרונה.
״אני אתן לך מרשם לכדורים״ הוא נאנח, משום מה הרגשתי שהוא לא כלכך לקח אותי ברצינות. נשכתי את שפתיי וחיכיתי למרשם, מביט בו בנתיים. הוא הושיט לי את הדף וקם ממקומו ״תרגיש טוב יותר.״
״תודה״ אמרתי בחיוך קטן ״עולה בראשך אולי מה יש לי ?״
״אם היית אישה הייתי אומר שאתה בהיריון״ אמר כבדיחה ואז טפח על כתפי. ״אבל אני מניח שסתם אכלת משהו מקולקל.״
גופי קפא במקומו ודמי פעם מבעד לגופי, שפתי נשמטה ולבי נחת אל הקרקע הפגומה.
ר-רגע...
יצאתי מחדרו במהירות לא מתנצל על גסות הרוח שברחתי כך. לא חשבתי על זה... אין מצב, נכון ? אני גבר. אני לא מקבל מחזור ואין לי איברי אישה, אני לא יכול פאקינג להיכנס להיריון, זה לא אפשרי. מיהרתי לבית המרקחת, מרגיש את החום עולה לי ואת גופי רועד מלחץ, בלעתי רוק והלכתי לעמדת התרופות, מקמט את המרשם שאחזתי בידי.
״איפה יש פה בדיקות היריון ?״ שאלתי, מתנשם כשעצרתי. הבחור הסתכל עליי באדישות, לקח לעצמו כמה שניות לחשוב עד שהצביע לעבר שורה שש. הלכתי לשם במהירות וראיתי את בדיקת ההיריון במדף מולי. הדם נזל מפניי והרגשתי שאני מחוויר, אני באמת מתכוון להיות אידיוט ולקנות את זה ? הטלפון שלי צלצל והקפיץ אותי, נשימותיי מבוהלות וכשבאתי להוציא את הטלפון מכיסי כף ידי רעדה. דרק. ל-לא.
״הלו״ עניתי בשקט, נושך את שפתיי ומסתובב לצד השני
״סיימת ?״ שאל, הוא אמור לאסוף אותי.
״לא, אמרתי שאתקשר שאסיים״ אמרתי בטיפת כעס ואז עצמתי את עיניי בתסכול.
״בסדר. הכל בסדר שם ?״ שאל בדאגה
״כן דרק, אחזור אליך״ אמרתי בתוקפנות וניתקתי, משחרר נשימה ומסתובב אל בדיקות ההיריון. לקחתי אחד והתכוונתי ללכת אך חזרתי לאחור לקחת עוד אחד ואז הלכתי לקופה.
״רק זה ?״ שאלה והנהנתי בחוסר סבלנות, מבחין בשוקולד מאחוריה שפתח לי את התיאבון בשנייה.
״רגע, גם השוקולד מאחורייך״ הצבעתי, היא הוסיפה אותו לסל הקניות המצומצם שלי ואני הבאתי לה את כרטיס האשראי, מתעלם מהמבט של הבחורה הצעירה שלידה שבטח חושבת לעצמה שהכנסתי אישה להיריון ובגלל זה אני קונה בדיקת היריון.
״תודה״ אמרתי חוטף את האשראי מידה והולך במהירות החוצה, אני לא יכול לעשות את זה פה. לעזעזל ! שלפתי את הטלפון מכיסי וחייגתי לליאם, אני מקווה שיענה לי.
״מה...״ קולו נשמע מהקו השני.
״הערתי אותך ?״ שאלתי בדאגה.
״לא, מה אתה רוצה ?״ שאל ונשמתי בהקלה.
״הייתי אצל הרופא, ל-ליאם מה אם...״ בלעתי רוק לחוץ, נשענתי כנגד הקיר ברחוב. ״מה אם אני בהיריון ?״
שקט נשמע מהקו השני, נשכתי את שפתיי במתח וחיכיתי שיגיד משהו.
״ליאם ?״ קראתי, שומע שהוא נאנח.
״תפסיק לדבר שטויות...״ הוא מלמל.
״לעזעזל, אתה ישן״ אמרתי לעצמי בעיקר, ניתקתי את השיחה ופלטתי נשימה, שומע צפצופים מרכב והרמתי את מבטי, חש את לבי נוחת. דרק ? מה הוא עושה פה ?! אמרתי לו שאתקשר אליו בשביל שיאסוף אותי. בלעתי רוק והלכתי לרכב שלו, מתיישב במושב שלו ושם חגורה, מבחין בזה שכמו תמיד הוא עדיין בלי חגורה. הסתכלתי לעיניו החומות ומיד הסטתי את מבטי, מרגיש את לבי הולם בלחץ.
״זה נראה כאילו הרופא לא הביא בשורות טובות״ דרק אמר והחל לנסוע, בלעתי רוק והסתכלתי דרך החלון, נמנע מליצור איתו שיחה כלשהיא או קשר עין מסויים. ״מה הוא אמר ?״
״כמו שחשבתי, אכלתי משהו מקולקל״ אמרתי בפשטות.
״מה יש לך בשקית ?״ דרק שאל ולבי נחת
״כדורים״ אמרתי במהירות
״זה נראה יותר מכדורים-״ שלפתי במהירות את השוקולד, לא נותן לו לסיים את דבריו.
״רוצה ?״ שאלתי בנימוס והוא הניד בראשו לשלילה, הוא שונא שוקולד.
״איך אתה מרגיש עכשיו ?״ שאל ולבי נחת, הסתכלתי על פניו ובלעתי רוק, מפוחד מעט. הוא מחכה לשמוע אותי אומר שאני בסדר, הוא מחכה להמשיך את הניסוי איתי.
״רע, קח אותי הביתה בשביל שאנוח״ אמרתי והוא הנהן.
הנסיעה חלפה לה בשקט, לא דיברנו בינינו. כל הנסיעה חשבתי על הסיכויים שבאמת הניסוי הזה עבד, ואז שללתי את זה כי זה פשוט לא הגיוני. הוא עצר את הרכב שלו ממול הבית והסתכל לעיניי, הוא מחכה לנשיקת פרידה ?
״תודה״ אמרתי בשקט והנהנתי, מהדק את שפתיי לפני שהתקרבתי לנשק נשיקה קטנה לשפתיו. ״אתה לא מפחד להיות גם חולה ?״
״יש דברים ששווים את הסיכון״ אמר. גיחכתי וגלגלתי את עיניי, הורדתי את חגורת הבטיחות וירדתי מהרכב, הלכתי אל הבית ונכנסתי פנימה, סוגר את הדלת ורץ אל השירותים.
״לואי זה אתה ?״ שמעתי את ליאם מחדרו.
״כן, תחזור לישון !״ צעקתי, סוגר את דלת השירותים ומסתכל על הקופסא. איך לעזעזל בודקים עם זה ? בלעתי רוק ולבי הלם בחוזקה, כפות ידיי רעדו והקשו עליי לאחוז בבדיקה ההיריון הזו. פתחתי את זה והוצאתי את הפלסטיק, אני אמור להשתין על זה פשוט ? פתחתי את כפתור הג׳ינס שלי והורדתי מעט בשביל לחשוף את איבר מיני, ניסיתי להשתין על הקצה של חתיכת הפלסטיק הזו ואז הסתכלתי על זה, לא קורה דבר. קודם כל סגרתי את הג׳ינס בחזרה ופלטתי קללה בדרך, לקחתי את דף ההוראות והיה כתוב שאני צריך להניח לזה דקה.
״אתה מקיא ?״ קולו של ליאם מחוץ לדלת הקפיץ אותי מבהלה, לעזעזל !
״לא, תלך !״ צעקתי
״אתה עושה ביד ? אני צריך לחרבן, קדימה״ הוא אמר, עצמתי את עיניי בתסכול ופתחתי את הדלת, מסתכל לעיניו הנפוחות כאילו והרגע קם משינה, בלעתי רוק ועקפתי אותו בשביל לעבור ״שכחת משהו״
״מ-מה ?״ גמגמתי ומיהרתי לחזור, בידו הפלסטיק שבודק אם אני בהיריון. בלעתי רוק בלחץ ״תן לי את זה״
״לואי מה אתה עושה ?״ שאל בקול שקט יותר והסתכל עליי כאילו איבדתי את זה, הנדתי בראשי והעברתי את אצבעותיי בשיערי בלחץ. ״בדיקת היריון ?״
״מה אם זה יכול להיות ?״ שאלתי כמעט ללא קול
״זה לא.״ ליאם אמר, מסתכל לעיניי כמה שניות שבהן ניסה להחדיר למוחי היגיון שלא חדר. הוא הושיט לי את זה ונכנס לשירותים. בלעתי רוק והלכתי לחדר שלי, עמדתי ממול המראה והסתכלתי על הבטן שלי, היא נראית אותו הדבר כמו תמיד.
נשמתי עמוק לפני שהסתכלתי לבדיקת ההיריון, מרגיש שפניי מחווירות ושדמי פועם בעורקיי, התיישבתי במיטה בחוסר אונים ושפתיי נפרדו בהלם. הקרקע היציבה שמטה מתחתיי וגופי קרס, כתוב ׳בהיריון׳.