החיים הדפוקים שלי

הטעם המר של אחריי .12.

-״בוקר טוב לוזרית״ דניאל צעק ברגע שנכנסתי לכיתה
״בוקר טוב גם לךasshole״ מלמלתי בקור רוח והתיישבתי במקומי הקפוא.
״בוקר טוב תלמידים,היום רחל תעביר לנו שיעור בנושא בריונות והפרעות נפשיות.דניאל,לך לכיתתך״ מיכל המחנכת הכריזה וסימנה לתומר להדליק את המחשב.
״שלום,לשם התחלה,מי כאן חווה בריונות?״ רחל שאלה אחרי שתיקה ממושכת של כ5 דקות
השאלה הדהדה ברחבי הכיתה,אף אחד לא הצביע,אף אחד לא רצה להתבכיין על הקושי שלו בחיים,החלטתי להרים את ידי המצולקת.
-״כן..אמ..רוצה לספר על זה?״ רחל שאלה בקול רך ועדין
-״בריונות?זה בשגרה שלי.״ אמרתי מבלי לחשוב
-״רוצה לפרט על זה?״ רחל ניסתה לחקור עם חיוך רחב על פניה
-״הרבה סבל וכאב יומיומי.אני מתעוררת בבוקר בידיעה שזה יכול להיות היום האחרון שלי..מי יודע,אולי אני אתאבד..עוד פעם.כבר חוויתי הכל,מכות,קללות,כדורים,סכינים..הכל... ואיכשהו אני עדיין בחיים.״ אמרתי
הייתה דממה בכיתה,רחל לא ידעה איך להגיב למה שאמרתי,תומר ציחקק מאחוריי ואמילי הסתכלה עליי בדאגה.
-״איך קוראים לך?״ רחל שאלה והוציאה עט שחור
״ליה,ליה גספרוב.״ מלמלתי
״אההמ״ ענתה וכתבה את שמי
לא הייתי מפוקסת בשיעור,חשבתי על אבא שלי,הוא הופיע לי בחלום,הוא ציווה עליי להישאר בחיים ולא להיכנע לכאב.
אחרי שיחה של שעתיים עם רחל ומריה היועצת,השתחררתי לביתי.
•
קראתי למאי שתבוא אליי,היא הגיע עם בקבוק יין אדום ובגד ים,ישבנו אחת מול השנייה במים החמים של הג׳קוזי וצחקנו משתיית יתר
-״אז הזדיינת פעם?״ שאלתי את מאי אחרי שיחה עמוקה על מוות
-״נראה לך..מי יגע בילדה דכאונית כמוני..?״ מאי ענתה וצחקה מהאמת המרה
-״אני,בשמחה״ היין שבתוכי גרם לי להגיד
-״ליה תסתמי,את סתם שיכורה״ מאי מלמלה ומצמצה במהירות ממבוכה
הייתה דממה,הסתכלנו אחת על השנייה בזמן שמאי התקרבה אליי,יכלתי לשמוע את פעימות ליבה שגברו מפעם לפעם,
״היא כל כך יפה,העיניים החומות שלה והשפתיים הבשרניות שלה..ואוו.״ חשבתי לעצמי תוך כדי שהתמקדתי בה..
התנשקנו,זה היה אלוהי..העדינות שלה ככ הפתיעה אותי,לא רציתי שהרגע הזה יפסק.
-״שמעת את זה?״ קטעתי את הנשיקה והסתכלתי לצדדים
-״את מה?את פעימות ליבך?״ מאי צחקקה ותפסה את פניי לעוד נשיקה
-״נראה לי שצילמו אותנו..שמעתי את הצליל של המצלמה״ קמתי מהמים בכוונה לחפש אחר אותו אחד.
-״ליה..סתם דמיינת את זה,הכל בסדר.״ מאי תפסה את ידי ומשכה אותי אחורה.
נשענתי על הגדר של ביתנו אבל לא הרחוב היה ריק מאדם.לא היה שם אף אחד,אפילו לא בפארק.
-״רואה,אמרתי לך שדמיינת את זה״ מאי מעדה וצחקה.
-״כן..אמ...נעלה לחדר?״ שאלתי
-״ואוו..הכרנו אתמול ועכשיו את רוצה להזדיין איתי?״ מאי הופתעה.
-״מאי,לא.אני רוצה להתקלח״ אמרתי בקור רוח.

עמדתי מול הדוש כחצי שעה,חשבתי על כל האנשים שאני מכירה שיכלו לעשות את זה..ואולי באמת דמיינתי את זה..?
-״מה זה?״ מאי צעקה מחדרי
-״מה זה מה?״ צעקתי בחזרה
-״יומן כלשהו,אני יכולה לפתוח?״ מאי שאלה
-״לא!אל תגעי,אני יוצאת עוד דקה״ צעקתי ועצרתי את זרם המים.לא רציתי שמאי תדע את כל מה שחוויתי.
-״נו..חזרת למצבך הנורמלי?״ מאי שאלה ברגע שיצאתי.
-״כן..כן..אמ..אני בסדר״ מלמלתי ולקחתי ממנה את היומן.
-״הנשיקה..זה היה אלוהי״ מאי מלמלה אחרי שתיקה מביכה
-״כן..היה נחמד״ אמרתי וסידרתי את המגבת השחורה שלי
-״את נורא חמודה,אני שמחה שהכרתי אותך״ ואי אמרה וקולה הדהד ברחבי חדרי
-״אני חרא בן אדם,תזהרי ממני,אני כמו רימון.״ צחקתי מהאמת
-״אם כך..אני נשארת.״ מאי נאנחה.
-״את חותכת?״ מאי שאלה בזמן שהתלבשתי
-״מה הקשר?״ כיווצתי את פני
-״הרגל שלך..מלאה בצלקות..״ מאי הצביעה על רגלי המצולקת
-״כשהייתי קטנה..דחפו אותי לתוך גדר חשמלית כזאת ובגלל שהעור שלי היה רגיש...זה נשאר עד היום.״ שיקרתי לה ולבשתי את המכנס האפור שלקחתי מאבא שהיה גדול עליי בשתי מידות.
-״הא,אוקיי..נראה לי אני אלך.״ מאי מלמלה וקמה ממיטתי
-״אוקי..אמא שלי צריכה להגיע עכשיו,היא תיקח אותך״ אמרתי והסתכלתי על השעון
-״לא..זה בסדר,אני אסע באוטובוס״ 
ירדנו וליוויתי אותה עד לתחנה.אחרי שחזרתי הביתה ישבתי לאכול קורנפלקס בחלב סויה,הטלפון שלי התפוצץ בהודעות.. ׳מה זאת התמונה הזאת?׳ ׳את לסבית?׳ ׳חירמנת אותי עם התמונה׳ ׳אמא יודעת?😏׳ ׳פאק ליה,תברחי׳
נכנסתי לווצאפ ומכולם קיבלתי את אותה התמונה,התמונה שלי ושל מאי מתנשקות בג׳קוזי,לא ידעתי מה לעשות,למה לעזאזל אני בחיים?

//////
פרק ללא פואנטה.כתבתי את זה בנובי גוד.😐