No sex

Its not for me

~בת׳~

״אני אוהבת אותו.״
״את מי?!״
״את הבן אדם הגאוני הזה שהמציא את הגלידת ריבת חלב הזאת!״ אמרתי למלני ולקחתי עוד כפית לפי שעל הפרצוף שלה יש מבט מוזר.
״חשבת שאני מתכוונת לזאק? מלני אני מכירה אותו רק שלושה ימים.״ אמרתי לה וראיתי עלייה שזה לא זה.
״בת׳ אני חייבת לספר לך משהו אבל תבטיחי לא לכעוס עליי!״ מה היא כבר יכולה לספר לי שיגרום לי לכעוס עלייה, היא סתם מגזימה, כרגיל.
״דברי מלני אני לא אוכל אותך.״ היא הניחה את הכוס שלה על השולחן והחזיקה לי היד, טוב היא התחילה להלחיץ אותי.
״זאת הייתה רק נשיקה וזה היה הרבה לפניי שהייתם ביחד, חד פעמי מבטיחה לך.״ כבר הבנתי שהיא מדברת על זאק, אני כבר יודעת על העבר שלו אבל איכשהו לשמוע שזה קרה עם חברה טובה שלי דיי צבט לי, אבל זה לא מה שיגרום לי לכעוס עלייה.
״מטומטמת חשבתי כבר שקרה משהו רציני, אני לא כועסת על זה תירגעי אני יודעת מי הוא היה.״ ומקווה שהוא לא יחזור להיות מי שהוא היה.
״באמת בת׳?! איזה הקלה אלוהים.״ היא קפצה עליי בחיבוק כמעט ושברה לי את הצוואר.
״מדברים על החמור..״ הוא שלח לי הודעה ושאל אם הוא יכול לבוא להזמין אותי לדייט הערב ומלני חטפה לי את הפלאפון ורשמה לו שכן.
״יכולתי להגיד לו את זה לבד מל.״
״איתך אי אפשר לדעת.״ היא אמרה לי ולקחה לי כפית מהגלידה.

~זאק~

״יש הצלחת!״ היא קפצה מאושר שזכיתי בדוכן בדובי הגדול והורוד שהיא רצתה, היא הייתה כרוכה סביבי עם הפנים כלפיי מעלה, עם החיוך שבזמן האחרון נהיה לי כמו סם שלא נדבר על השפתיים האלה שכול פעם שזה מתחיל אני לא רוצה שזה ייגמר.
כולם אומרים לי שזה רק ההתחלה של הזוגיות ובהמשך אני כבר לא אתרגש מזה אבל לא נראה לי שזה יקרה.
הוצאתי את הפאלפון שלי וצילמתי אותנו ביחד עם הדובי. מי שמכיר אותי יודע שאני בחיים לא מעלה תמונות עם בנות זה תמיד הן מצלמות ומעלות אצלן אבל הפעם רציתי להפיץ את זה לכולן שזאת רק היא.
״זה הדובי הכי מושלם שאי פעם קיבלתי, תודה.״ היא תפסה לדובי את הידיים והסתובבה איתו ביחד במעגל, תפסתי אותה שנייה לפניי שהסחרחורת הפילה אותה וחיבקתי אותה מאחוריי הגב.
״לא הספיקו לך סחרחורות ליום אחד?״
״שהייתי קטנה זה היה הרבה יותר כיף...״ לקחתי את הדובי והחזקתי לה אותו שהזרועות שלנו משולבות ביחד והראש שלה מונח על הזרוע שלי.
הפאלפון שלה הוצף בהודעות והיא פתחה אותו ממה שיכולתי לראות הצילום מסך של התמונה שהעלתי הופיעה באחת ההודעות שהיא פתחה והיא לפתע נעצרה.
״קרה משהו?״ פחדתי שהיא תגיד שהתקדמתי מהר מידיי ולא הייתי אמור לעשות את זה, עוד פעם הרסתי?
״כלום... כלום, אפשר שנחתוך? הראש שלי כואב.״ היא לא חיכתה שאני אגיב והכניסה את הפלאפון שלה לתיק והתקדמה לכיוון היציאה.
״בת׳ בבקשה תסבירי לי מה קרה!״ היא נעצרה והוציאה את הפאלפון שלה והביאה לי אותו, לא הבנתי מה אני אמור לראות עד שראיתי את ההודעה ממישל.
״בת׳ היא מחקה את הסיבה לזה שאנחנו נפגשים, אני בסה״כ רוצה להוריד אותה מהגב שלי, היא לא כול כך מבינה את הסינונים שלי אז רציתי להגיד לה את זה פנים מול פנים! אני מבטיח שאין מצב שאני אעשה את זה כדי לבגוד בך את חייבת להאמין.״
היא נעצרה והתיישבה על הספסל הקרוב והפרצוף שלה קבור בתוך הכפות ידיים שלה.
הנחתי את הדובי על הספסל לידה וכרעתי ברך מולה והורדתי את הידיים מהפנים שלה כדי שתביט בי.
״כול פעם שטוב לנו יש משהו שמחזיר אותנו למציאות, לא יודעת אולי זה...״ הסתכלתי לה עמוק בעיניים ובתוכי התפללתי שהיא לא תגיד את זה, אני יודע שזה לא נכון, הלב שלי יודע.
״בת׳ אל תתני לזה להרוס בבקשה.״ התחננתי אלייה ראיתי בעיניים שלה שהיא מבולבלת.
״זאק... אני עדיין לא מוכנה, אתה מדהים אבל זאת אני זה יותר מידיי בישבילי, אני מצטערת.״
פשוט קפאתי, לא ידעתי מה להגיד לא ידעתי מה אומרים לא ידעתי איך אני נותן לה ללכת ממני.
התרוממתי והיא קמה איתי עדיין מחזיקה לי את שתיי הידיים. אני מרגיש כול כך הרבה דברים אבל לא מצליח לדבר, לא מצליח לומר אותם.
״בבקשה אל תלכי, תסיימי איתי את הערב?״