No sex

Wedding day

~בת׳~

״אתה בטוח שזה בסדר שאני אבוא? אני מרגישה לא קשורה.״ הצמדתי את הפאלפון שלי לאוזן בזמן ששמתי עגיל על השנייה. כמעט הייתי מאורגנת רק הייתי צריכה לגרום לעצמי באמת ללכת.
״נואל הזמינה אותך בעצמה וביקשה שאני אדאג שתגיעי אז אני לא רוצה להתעסק איתה וחוץ מזה אני חייב אותך איתי.״ יש לו דרך לשלוט בלב שלי, בכול פעם שהוא רק אומר דברים כאלה הוא מתחיל להשתגע לו ואני באמת לא רוצה לאכזב אותו.
הוא לא מדבר על זה אבל ממה שהבנתי מדניאל אימא שלו הולכת להיות שם ואם יש משהו שהוא שונא זה אותה, אני יודעת שהנוכחות שלי שם תעזור לו, כי כמו שהוא יודע להרגיע אותי כך ההפך.
״את יכולה להביא את הבנות אם את רוצה, אני בטוח שדניאל ושון וכול השאר ישמחו אם הן יגיעו.״ זה נחמד שהוא הציע אבל דיי חשבתי על זה לפניו אבל אף אחת מהן לא פנויה.
״אני מחכה לך יפה שלי.״ הלב שלי החסיר פעימה כמו בכול פעם והחיוך לא איחר להופיע.
״חנפן, אוקיי אני אגיע, מחכה לראות אותך בטוקסידו.״

~זאק~

״חודש הא?״ ביקשתי בירה מהברמן בבר שהציבו פה בחצר האחורית שלנו לכבוד החתונה של נואל.
״מי היה מאמין.״ עניתי לשון והסתובבתי חזרה כשהבירה בידי.
אין ספק שאני מרגיש כאילו אני מכיר אותה כבר נצח, היא הכניסה לי אור לחיים, היא שינתה לי אותם מקצה לקצה מבלי שאני ארצה להיזכר איך הייתי לפניי שהכרתי אותה.
״שמע בחיים לא ראיתי אותך מאושר ככה, אני גאה בעצמי.״
״גאה בעצמך? איך אתה בדיוק קשור?״ שאלתי אותו כשעל הפרצוף שלו חיוך מלא בביטחון.
״אתה יודע טוב מאוד שאם לא הייתי מתנהג כמו אימא שלך וחופר לך להפסיק להתנהג כמו זונה ממין זכר לא היית מוכן לשמוע על בת׳ בכלל.״ שהוא צודק הוא צודק, הייתי כול כך שקוע בחיים האלה שזה הפך להרגל רע ואם הוא לא היה מנער אותי כול יום עד שזה היה מחלחל בתוכי לא הייתי נותן לזה צ׳אנס.
״תודה לאל שהוא ברא אותך נודניק.״ הפגשנו בין שתיי הבירות והבטנו קדימה על כול האנשים שכבר החלו לתפוס מקומות בחופה שבנו בחצר.
״מה איתה באמת? היא אמורה להגיע?״ החיוך ירד לי בשנייה שהבנתי שהוא מדבר על ״אימא״ שלי.
ה״אימא״ שכול כך אהבתי.
ה״אימא״ שאיחלתי לכול חבר וחבר שלי שהייתי קטן.
אותה ״אימא״ שניפצה לי את הבועה שחייתי בה כול כך הרבה שנים, שהרסה לנו את המשפחה, שנטשה אותנו ואת אבא שלי שהוא היה הכי זקוק לה.
ה״אימא״ שבגללה הלב שלי היה קר כמו קרח ולא נתן לי להאמין באהבה.
״נואל נתנה לי אזהרה מראש, ולעזאזל לא בא לי שבת׳ תכיר אותה.״ לא דיברתי עלייה עם בת׳, היא אף פעם לא שאלה עלייה וזה רק הקל עליי, היום היא תראה אותה וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה.
״חבל שלא דיברנו על מיליון דולר. נראה לי שהגיע הזמן.״ שון אמר לי והסתכל לימיני, סובבתי את מבטי לשם ולא האמנתי שהיא עוד מעזה לבוא לכיווני.

שון השאיר אותי לבד, הסתובבתי אל הבר וביקשתי דאבל ויסקי, ידעתי שבירה לא תעזור לשרוד את היום הזה איתה ואלוהים עדי שאם זאת לא הייתה החתונה של נואל האישה הזאת לא הייתה דורכת בבית הזה. אני לא שופט את נואל שהיא עדיין מדברת איתה אבל אני בחיים לא אסלח לאישה הזאת.
״לא תגיד לי שלום?״ הקול שלה לא עשה לי טוב, הרגשתי את העצבים מדגדגים לי בכול הגוף.
״תתרחקי ממני, אני לא אתן לך לגרום לי להרוס לנואל את היום שלה.״ אמרתי לה מבלי להסתכל עלייה ושתיתי את הכוס שלי בשלוק מתרחק ממנה ומהאנרגיות הרעות שהיא מכניסה אותי אלייהן.
״עצור זאק! אני עדיין אימא שלך אתה מוכן בבקשה להתבגר כבר ולשכוח מזה? כמה זמן אתה רוצה למשוך את השטות הזאת?״ היא הלכה אחריי שהיא אומרת את הזבל הזה שיוצא לה מהפה ולא יכולתי שלא להגיב.
״שטות? את הרסת את המשפחה שלנו!
את הלכת והזדיינת עם אנשים אחרים בזמן שאבא שכול כל אהב אותך היה צריך אותך אחריי התאונה הארורה שהוא עבר. את הרסת אותי...
את מבינה כמה חולנית את שאת חושבת שאני ״אשכח״ מזה?!
תתרחקי ממני, לתמיד.״ תפסתי את ידה שנייה לפני שהטיחה אותה בי על האמירה שלי עלייה והמשכתי לשפוך עלייה את כול האמת בפרצוף ולא עניין אותי כלום מסביב, שחררתי את ידה שסיימתי והלכתי רחוק ממנה.
הוצאתי את הפאלפון שלי וראיתי שתיי שיחות שלא נענו מבת׳, התקשרתי אלייה בחזרה ולקחתי משקה מאחד המגשים של המלצרים שמסתובבים פה.
היא לא ענתה לי והיא ממזמן הייתה צריכה להיות פה כבר, הטקס עומד להתחיל והייתי צריך אותה לידי, היא היחידה שיכולה להרגיע אותי באמת.
״בת׳ איפה את אני מתחיל לדאוג, גם אם התחרטת הכול טוב, רק תגידי לי שאת בסדר, תחזרי אליי. אני צריך אותך...״ השארתי לה הודעה אחריי השיחה השלישית שהיא לא ענתה לי.
״דוד זאק אני יכולה לשבת לידך וליד בת׳?״ הכנסתי את הפאלפון לכיס והרמתי את זואי שרצה אליי כשאחרייה היו ברנדון אחי ואישתו לורה.
״הכול בסדר? איפה בת׳?״ ברנדון שאל אותי.
״אין לי מושג היא לא עונה לי.״
״בטח עדיין מתארגנת או שהיא בדרך, אל תדאג היא תגיע.״ לורה ניסתה להרגיע אותי ללא הצלחה הנהנתי לעברה מסתיר את כול מה שמתחולל לי בראש והתקדמנו אל הכיסאות.
הטקס עומד להתחיל התיישבנו והשארתי לה מקום לידי שאני לא מפסיק לנסות לתפוס אותה בפאלפון אבל היא לא עונה, זה התחיל להלחיץ אותי אולי קרה לה משהו?
הכנסתי את הפאלפון לכיס שהשיר כניסה של נואל התחיל, כולם סובבו את המבט אלייה ומחאו לה כפיים. היא הייתה כול כך יפה ומאושרת, מגיע לה.
כול כך שמחתי שהיא נכנסה רק עם אבא לידה, לא הגיע לאישה הזאת להוביל אותה שתגיד תודה שהיא הסכימה שהיא תגיע לחתונה.

הטקס היה יפה, למרות שלא הפסקתי להסתכל על הכיסא הריק לידי. אולי לא הייתי צריך ללחוץ עלייה לבוא?

״וואו זאק אם הייתי סטרייטית...״ דניאל התיישבה לידי בבר שהיא מתחילה עם השטויות שלה.
״מה יש? אתה לא נראה כזה מאושר פתאום, משהו עם בת'?״ היא הורידה הילוך שהבינה שאין לי מצב רוח לזה והבינה אותי כשראתה שהכוס ויסקי שלי לא הייתה כוס אלא בקבוק, כבר הלכתי לאיבוד במחשבות המפגש עם האישה הזאת שעדיין מעזה לקרוא לעצמה ״אימא״ שלי עירער אותי לגמריי וגרם לקרקע מתחתיי לרעוד, וזה שבת׳ לא לצידי עכשיו הוסיף לסרטים שלי במוח ובלב לגדול.

״איך זה שלא קרה בינינו כלום באמת? דווקא יכולנו להיות אחלה זוג. את בחיים לא תשברי לי את הלב נכון?״ המילים פשוט נשפכו מהפה והראייה נהייתה כפולה ומטושטשת.