No sex

?Is that how love feels

~בת'~

״היי אבא? איך הוא?״ התקדמתי אליו שהדמעות כבר מציפות לי את הלחיים והחיבוק שלו גרם לאספקה חדשה לזרום החוצה.
״הוא יהיה בסדר הוא נפצע רק ביד, הרופאים אומרים שהתרופה החדשה כנראה גרמה לו לעייפות ובגלל זה הוא עשה תאונה, יש לו מזל.״ הוא הושיב אותי על אחד הכיסאות המתנה וסיפר לי.
כול כך שמחתי שהוא בסדר, נסעתי לפה כמו מטורפת, נסיעה של שעה עשיתי אולי בפחות מחצי.
ברגע שאבא ואימא התקשרו אליי וסיפרו לי שאד אחי התאום עבר תאונה ראיתי רק אותו וידעתי שההרגשה המוזרה הזאת בבטן כול היום לא הייתה סתם, אני לגמריי מאמינה בכוח של תאומים והוא הנפש התאומה שלי ואם לו כואב אז גם לי.
אד מתמודד עם בעיה בריאות וכמו שאבא אמר כנראה שהתרופות החדשות הקשו עליו.
״אני יכולה להיכנס אליו?״ שאלתי שטון של לחץ ירד ממני.
״אימא שם, הרופא ביקש לא להעמיס אליו ולהיכנס אחד אחד.״ ברגע שאבא סיים את המשפט אימא יצאה מהחדר וישירות שיחררתי את הידיים של אבא וקמתי לחבק אותה, היא הייתה נראת רגועה יחסית למישהי שהרגע יצאה מהחדר בית חולים של הבן שלה אז ידעתי שהוא בסדר ואבא לא עבד עליי כדי להרגיע אותי.
״ילדה יפה שלי, התגעגעתי אלייך... הוא מחכה לראות אותך.״ היא ניגבה לי את הדמעות ואמרה לי נתתי לה נשיקה ופניתי לדלת.
״אני שונאת אותך!״ הייתה לו תחבושת על צד שמאל של המצח וגבס ביד וחוץ מזה הוא אותו הדבר, אותן גומות אותו רעמה מטופשת בשיער אותן עיניים כחולות כמו שלי ואותו האח התאום והדביל שלי!
״ואני מחוייב לאהוב אותך רק כי אנחנו אחים ואין לי שום דרך להתחמק מזה, בואי תביאי חיבוק.״ עמדתי שם עם ידיים משולבות ולא התכוונתי להביא לו חיבוק אבל רק הדביל הזה יכול לגרום לי לצחוק ולבכות בו זמנית ולשבור לעצמי את המילה, עצרתי אותו מלנסות לקום ועליתי למיטה ונשכבתי לידו שהוא מחבק אותי.
״אני מצטער שהבהלתי אותך ככה.״ יצאתי מהחיבוק שלו וישבתי מולו.
״תגיד לי את האמת, עישנת משהו? שתית משהו?״ הוא סימן לי קצת עם היד ושפתחתי עליו עיניים בכעס הוא צחק והעביר את היד שלו בשיער.
״סתם צוחק, הייתי נורא עייף מהעבודה בדרך לבית והתרופות החדשות האלה החמירו לי את המצב ניסיתי להילחם בזה כמו מטומטם אבל הדבר האחרון שאני זוכר זה שהתעוררתי פה.״ אני יודעת מתי אחי משקר והוא לא, העיקר שהדביל הזה בסדר. הוא סיים את התואר שלו לפניי וכבר התחיל לעבוד.
״עוד פחות מחודש את מצטרפת אליינו את כבר תראי מה מחכה לך.״ לא להאמין שעוד שנייה וחצי אני מסיימת את הלימודים, למשפחה שלי יש חברה ענקית של עורכי דין החברה הזאת כבר עוברת דורות במשפחה שלנו ואם זה לא מספיק אבא שלי הוא ראש העיר המשפחה הכי מכובדת בעיר ולא ניראה לי שאי פעם פלטתי את זה לזאק לא רציתי להלחיץ אותו.
״אתה אמור להרגיע אותי לא להלחיץ אותי מטומטם!״ נתתי לו מכה ברגל וצחקתי.
״איפה השאר?״ שאמרתי השאר התכוונתי לשתיי האחים הגדולים שלנו הם לא תאומים, יש את רוב או יותר נכון רוברט בן ה26 ויש את כריס, כריסטיאן בן ה25 כבר אמרתי שאימא שלי חולה על השמות הישנים והחלודים האלה? אין לנו מה לעשות אלא רק להתמודד איתם.
״הבנתי מאבא שהם מחפים עליו בפגישה בחוץ לארץ בגללי, ומדברים על החמורים...״ הוא אמר לי ושלח את היד שלו לשידה שהייתה לצד המיטה שלו וטפח על המיטה לידו שאני אחזור לשבת לידו.
״סידרתי לכם חופשה הא?״ הוא ענה לשיחת וידאו מהם ועדיין לא אראה אותי.
״אנחנו נתחשבן כבר שנחזור, נו איך אתה?״ שמעתי את הקול של רוב אחי הגדול.
״אני בסדר אבל יש לי הפתעה...״ הוא סובב את המסך אליי והוצאתי להם לשון.
״אני לא מאמין היא חיה!״ כריס צעק למסך כאילו לא ראה אותי שנים, כולה חודשיים.
״התגעגעתם אליי?״
״איך אפשר שלא, שכחת שאנחנו קיימים? מזל שאד עשה תאונה.״ רוב אחי הגדול ענה.
״רוב איך אתה מדבר?! אני הייתי עסוקה בלימודים אתם יודעים את זה, ואני גם התגעגעתי אלייכם קופים.״ שלחתי להם נשיקות, באמת התגעגעתי.
״הבנתי מאבא שמעבירים את אד לנוח בבית ואת נשארת אנחנו נחזור בטיסה האחרונה אחריי הישיבה אנחנו רוצים לראות אותך ותשכחי מלהגיד לא! ייאלה ביי אוהבים אותכם!״ הם ניתקו ולא נתנו לנו להגיב בכלל. הנחתי את הראש על אד והוא כיסה אותי בשמיכה.
״לאן התכוונת ללכת ככה?״ שכחתי לגמריי שאני עם שמלה ועקבים ואיפור מרוח מבכי ובמוח שלי הפרצוף המודאג של זאק שלא מבין איפה אני.
״לא עיניינך.״ עניתי לו. בחיים לא דיברתי עם אד על עיניינים כאלה חוץ מחפירות שלו שאם יש לי מישהו או אין לי, אני לא אוהבת לדבר על זה כי לא קרה כלום עד היום כלומר עד זאק.
״אליזבת׳ רוס יש לך מישהו!״ אני לא טיפשה ידעתי שהוא יעלה עליי.
״אני לא מאמין, נו ועשית את זה כבר?״ נתתי לו מכה בחזה והוא התייפח מכאבים, מגיע לו.
״אדוארד רוס זה לא עיניינך!״ ידעתי שזה יגיע לזה הוא כזה צפוי!
״כמה פעמים אני צריך להגיד לך שאין שום דבר רע בלעשות סקס תפסיקי למנוע את זה מעצמך.״ אני בחיים לא הודה בזה אבל הוא צודק.
אד הוא נפש חופשייה יותר ממני הוא העז לעשות את זה כבר מגיל צעיר הוא כבש אותן עם היופי שלו אין ספק שזה גרם לי לנורה אדומה והפחיד אותי יותר נכון הלחיץ אותי אבל מאז ומתמיד זה היה הנושא הכי חשוב לי.
״אני עוד פעם אגיד שזה לא עיניינך, זאת החלטה שלי.״ אני בטוחה שלא משנה מה אני אגיד הוא יחשוב שזה שטויות וביום שזה יקרה הוא יחגוג בשבילי.
״מה שתגידי קרצייה, כמה זמן אתם ביחד?״ נשענתי עם הראש על הכתף שלו ועלה לי חיוך שנזכרתי בחודש האחרון עם זאק שהרגיש לי לגמריי שנים.
״היום... חודש, מה שמזכיר לי שאני אמורה להיות איתו עכשיו ונעלמתי לו והפאלפון שלי לא עליי.״ אני לא זוכרת את המספר שלו בעל פה מה אני אמורה לעשות?
נכון מלני! חייב להיות לו את המספר שלה!
״יש לך עדיין את המספר של מלני?״ לקחתי לו את הפאלפון ופתחתי אותו הוא לא משנה סיסמא בחיים, מצאתי את המספר שלה ושלחתי לה הודעה בשמי שתשלח לי את המספר של זאק.
״אני חייב להחליף סיסמא.״ קמתי מהמיטה שלו צוחקת ויצאתי מהחדר שחייגתי למספר שמלני שלחה לי.
ראיתי את אימא ואבא מדברים עם הרופא ויצאתי לאחת מפינות העישון שבנו בקומה הזאת.
״הלו? זאק זאת בת׳...״ הפאלפון הראה לי שהוא ענה לשיחה אבל לא שמעתי כלום בצד השני.
״יש לכן קטע כזה... לתת לי לסמוך עלייכן ו...
לנטוש אותי ברגע שאני הכי צריך אתכן,
כנראה שככה זה לאהוב הא?״ השיחה התנתקה וסימני השאלה שעפו לי בראש גרמו לי לקפוא במקום.