No sex

strange

הודעה חשובה!
אני אוהבת כול אחת ואחד מכם ושאף פעם לא תחשבו אחרת!!!
וזהו תהנו מהפרק.
ומועדים לשמחה אהובים שלי❤️
זהו סיימתי לחפור.

~בת׳~
״אופ אתם כאלה בנים!״ ארבעתם ישבו מול הטלוויזיה בחדר של אד ושיחקו בפלייסטיישן,
הם אפילו לא התייחסו אליי, סגרתי את הדלת וירדתי לסלון למטה.
הכנתי להם מגש עם המשקאות שהם אוהבים וחטיפים והעלתי להם לחדר.
״מישהו יכול לפתוח את הדלת?!״ צעקתי להם ובעטתי בדלת כי הידיים שלי היו תפוסות.
״מלכה, אחות מלכה!״ כריס לקח ממני את המגש ונישק לי את הלחי חזק כשאני מצחקקת ומסתכלת על זאק מפסיד לאד הוא ממש גרוע אם הוא מצליח לנצח אותו שהוא עם גבס על היד.
רוב וכריס פשוט עודדו כמו שתיי ילדים קטנים.
״לא לא! אני לא מאמין!!״ הרמתי את הראש מהפאלפון וקמתי מהמיטה במהירות ששמעתי שזאק הפסיד לאד.
״יש אתה בא איתי! להתראות מכורים!״ תפסתי לו את היד וגררתי אותו מהחדר שאחים שלי מתלוננים וגם זאק בשיא חוצפתו.
״בת׳ אני מתחנן משחק אחרון! אני חייב להציל את הכבוד שלי! אחריי זה אני כולי שלך! בבקשה...?״ גילגלתי לו עיניים ועצרתי אותו מלהתחנן כמו ילדה קטנה.
״אתה חייב לי בגדול!״ הוא תפס לי את שתיי הלחיים ונתן לי נשיקה חטופה.
״יש יש! מלכה!״ הוא צעק לי ונכנס לחדר חזרה מבלי להסתכל אחורה כדי שאני לא אתחרט.
מתתי משיעמום, ההורים שלי עמוסים בעבודה האחים שלי שקועים במשחק למעלה עם הבן זוג הנוטש שלי לפחות לוקו הכלב הנאמן שלי עדיין רוצה לשחק איתי.
״לך תביא!״ זרקתי לו את הכדור והוא רץ אחרייו, הוצאתי את הפאלפון וראיתי את התגובות על הסטורי שהעלתי עם הבנים.

״בת׳?״ הרמתי את הראש והופתעתי לראות אותו.
״מייקל?״ נשאר בדיוק כמו שאני זוכרת אותו רק עם תווי פנים בוגרים יותר, אין ספק שהשנים עשו לו רק טוב, ציחקקתי שזיכרונות מהעבר צצו לי.
מייקל הוא חבר טוב של רוב שכמו רוב לא נתן לאף אחד לפגוע בי ואף בן להתקרב אליי, אם פעם היופי שלו וההתנהגות ״האבירית״ שלו עשתה לי משהו היום הוא לגמריי לא, פעם הייתי ילדה קטנה ותמימה שכול גבר חתיך שרק אמר לה שלום בעינייה היה גבר החלומות שלה. אבל היום אני יודעת מי זה מייקל וכמה האגו שלו בשמיים ושהוא אוהב את עצמו יותר מכול דבר אחר.
״וואוו אותך לא ראיתי שנים. השתנת.״ הוא התנהג דיי מוזר, הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש עם מבט שהציף בי טיפה צמרמורת מוזרה.
בעיניי לא השתנתי יותר מידיי אבל כנראה שאחריי שלא נפגשנו יותר מחמש שנים הוא רואה יותר ממני, איך לא עם הרנטגן שהוא העביר עליי עכשיו.
״ביקור או שחזרתם?״ התפקסתי ושאלתי.
״חזרנו, לא התגעגעת אליי? לא תביאי לי חיבוק?״ הוא צימצם את המרחק שהיה בינינו וחיבק אותי, כשבדיוק הדלת של הבית נפתחה וגרמה לנו להיפרד באי נוחות.
״בוא זאק בוא תכיר עוד בן משפחה פה.״ זאק התקדם אלינו והכרתי בין השניים וכבר ראיתי שאהבה לא תצמח פה.
״כנראה שהאחים מאשרים אם אתה עדיין נושם בכוחות עצמך.״ מייקל אמר לזאק שלגמריי נשאר פוקר פייס מולו.
״האישור שלה הוא היחיד שאני צריך.״ הוא התכופף ללטף את לוקו שקפץ עליו ועדיין נשאר עם המבט הרציני הזה למול מייקל, כשאני רק מחייכת כמו סתומה והבטן מתהפכת לי ממנו והוא אפילו לא שם לב אליי מרוב שהוא עסוק במייקל.
״אם אתה אומר. אז... שיהיה לכם בהצלחה. בת׳ תמיד כיף לראות אותך, אני אעלה אליו...״ הוא אמר לזאק ואז התקדם אליי לעוד חיבוק, הינהנתי לו והוא עקף את זאק ונכנס לבית. לגמריי הסיטואציה הכי הזוייה שהייתי בה.

״מי זה היה?״ זאק שאל אותי והתרומם לאחר שליטף את לוקו. רציתי לבדוק מי שלח לי הודעה אבל הוא לקח את הפאלפון שלי והכניס לכיס האחורי של הג׳ינס שלי וקירב אותי אליו שהיד השנייה שלו בכיס השני. אני בטוחה שאני אדומה.
״חבר ילדות של רוב, למה?״ התאפקתי לא לחייך ראיתי על הפרצוף שלו שיש שם משהו, שמשהו מטריד אותו.
״יש איזשהו חוק בזוגיות שאוסר עליי לקנא לחברה שלי?״ כשהוא סיים הוא צבט לי את האף.
״אין לך במה זאת הייתה נשיקה לפניי איזה מיליון שנה.״ השתחררתי ממנו ואמרתי לו מבלי להסתכל עליו ונכנסתי עם לוקו לבית שהוא מאחוריינו, זרקתי פצצה אבל מבחינתי זאת פצצה ריקה זאת הייתה נשיקה של ילדה קטנה ומטומטמת שהיה לה כיף שגבר שהוא לא אחד מהאחים שלה שומר עלייה ומגן עלייה ובכלל מתעניין בה, אבל התבגרתי.

״נשארים פה הלילה? אם אתה רוצה ללכת אני יכולה לבקש מאחד הנהגים שלנו שיחזיר אותך. זאק?״ מזגתי ללוקו מים לקערה שלו ודיברתי אל זאק ששקע במחשבות ובהה באוויר, כול הסיטואציה הזאת הצחיקה אותי.
הנחתי את הראש על החזה שלו וחיבקתי אותו.
״אני יכולה לסדר לך את חדר האורחים הכי טוב בבית, או שפשוט תישאר לישון איתי, בחדר שלי?״
ידעתי שזה יקנה את התשומת לב שלו וישכיח ממנו קצת את מייקל, לא ישנו ביחד אף פעם ואני מרגישה שאני מספיק סומכת על עצמי כבר.
״אני אקח את החדר אורחים.״ הרמתי את המבט אליו שאני טיפה בהלם והוא חייך אליי.
״צוחק צוחק, את לא צריכה לבקש ממני פעמיים.״ הוא הוריד את הפנים אליי כשהאפים שלנו נוגעים אחד בשני ולאחר מכן השפתיים לנשיקה רכה שהופסקה בגלל הצעקות של רוב.
לעזאזל איתך רוברט!
״אלי! בואי לפה!״ רק הוא קורא לי ככה, מאז שאני זוכרת את עצמי כולם קראו לי בת׳ כי התעקשתי אבל רק הוא התעקש לקרוא לי אלי, הוא אמר לי שבתור אחותו הקטנה והיחידה שאני אדע תמיד שהוא שם בשבילי ומי שרק יעז לקרוא לי כמוהו או להתקרב אליי יהיה לו עסק איתו, ככה שאני תמיד אשמע עוף מוזר שפתאום יקרא לי אלי ומיד אדע שזה הוא, האח הגדול והמשוגע שלי שאני כול כך אוהבת.
״היא פה!״ קברתי את הפרצוף שלי בחזה של זאק שהוא עוטף אותי סביבו חזק והוא הסגיר אותי לרוב, יצאתי מהחיבוק ונתתי לו מכה על החזה, מלשן.
״בואי תגידי ביי אני הולך.״ התחבאתי לרוב וקפצתי לו על הגב שהוא נכנס למטבח.
״לא! לאן? רוב עד שאני בבית! מייקל אתה לא לוקח אותו!״ ירדתי ממנו ואמרתי לו ושמתי לב שמייקל לידו.
״אני יודע אבל עוד מעט את חוזרת הביתה אז אפצה אותך מבטיח קרצייה.״ חיבקתי אותו והוא נשק לראשי.
״שמור עלייה היא הכי נורמלית במשפחה שלהם.״ מייקל אמר לזאק תוך כדי שהוא פורע לי את השיער בדיוק כמו שהוא היה עושה לי שהייתי קטנה, הוזזתי את ידו וסידרתי את השיער, גדלתי אם הוא לא שם לב.
רוב חיבק את זאק ונפרד ממנו, אני שמחה שהם מסתדרים, רוב לגמריי אישר אותו.
״אל תדאג, היא בידיים טובות.״ זאק ומייקל אמרו שלום אחד לשני, שהם מפגישים אגרוף לאגרוף תהרגו אותי אבל אם העיניים של זאק היו יכולות להוציא אש זה היה קורה עכשיו, לא הסברתי לו כבר שאין לו במה לקנא? אופ! בנים!