Door slam

3.4K 110 21
                                    

אז אני אתחיל בסליחה
אני לא התכוונתי להיעלם ככה פשוט הייתי מוצפת עד מעל הראש, עשיתי קורס מתיש והתחלתי עבודה חדשה בקיצור, ממש מתנצלת.
ואני גם אגיד לכן תודה על התגובות על הסיפור והצפיות הייתי בהלם מהכמות כשנכנסתי אז תודה תודה וסליחה סליחה
ותהנו אני מקווה שהתגעגעתן ❤️

~בת׳~

פקחתי את עיניי ונבהלתי כשראיתי את כול האחים שלי ואת זאק נמצאים פה איתי בחדר וכמו סרט שרץ במהירות שיא כול האירועים חזרו לי בבת אחת, דמעה אחר דמעה מבלי שאני ארצה אפילו.
כולם היו רדומים אבל תזוזה אחת קטנה שלי העירה אותם ישר.
מחקתי את הדמעות שלי מהר לא רציתי שייראו אותי ככה חלשה, אני מכירה אותם זה ישבור אותם.
״התעוררת! אל תזוזי אני אקרא לאחות!״ זאק הראשון שדיבר כול השאר בהו בי, הנהנתי לעברו והוא יצא מהחדר.
״אני בסדר.״ נעזרתי בקול הכי נורמלי שיכל לצאת לי והחיוך הכי סביר רק כדי לא להעציב אותם.
רוב הראשון שקם והתקדם אליי הוא הניח נשיקה על ראשי ושהה שם זמן מה עד שהרגשתי דמעה חמימה נוחתת לי על הראש תפסתי את היד שלו וחיבקתי אותה בחיים לא ראיתי אותו בוכה לא רציתי שזה יהיה בגללי,
כריס התיישב בכיסא לידי והחזיק לי את היד.
״אל תהיו עצובים, אני בס... אני אהיה בסדר, באמת, אני יודעת שאתם לא אוהבים אותי אבל תחייכו, קצת...״
״את יודעת שאנחנו צוחקים נכון?״ כריס מיד אמר, הנהנתי וחייכתי, אד לא הסתכל עליי אפילו, כאב לי אבל לא יכולתי לדעת מה עובר עליו בפנים, אני מסתירה בשבילם אני בטוחה שהם מנסים לא לצער אותי גם.
התכוונתי לקרוא לו אבל אז האחות נכנסה וביקשה לבדוק אותי, הוא היה הראשון שיצא מהחדר מבלי להסתכל עליי ולפני שהאחות ביקשה מהם לצאת בכלל.

״את תישארי פה למעקב גם הלילה, תצטרכי להיפרד מהם, רק אחד יוכל להישאר איתך.״ הנהנתי אלייה והיא השאירה לי אוכל לידי.
לא יכולתי להסתכל על זה אפילו, רק רציתי להתכסות בשמיכה ולבכות לא רציתי להיזכר בכלום אבל זה כול הזמן הופיע, איך מוחקים את זה לעזאזל.
יצאתי מהבהייה שלי שהאחות יצאה מהחדר והבנים נכנסו, חוץ מאד.
״לילה טוב, אנחנו נחזור מחר בסדר? זאק ישאר איתך.״ כריס נשק לי בראש ואמר לי.
״אנחנו לא ניתן שיפגעו בך יותר, אנחנו אוהבים אותך. ואני אדבר עם אד אל תדאגי.״ רוב ישב לידי וראה שהמבט שלי על הדלת וידע שזה מה שרציתי יותר מכול, שאד יהיה פה איתי ולא יסבול ככה לבד.
הבנים יצאו ונשארתי לבד עם זאק. ראיתי עליו שהוא לא יודע איך להתנהג איתי עכשיו במיוחד מהמרחק שהוא יושב ממני.
״בבקשה אל תתרחק ממני עכשיו.״ לקח לו שנייה לקום ולהיות לידי.
״בחיים לא.״ הוא החזיק לי את כף היד חזק ונשק לי אותה והכול צף לי הדמעות והבכי לא איחרו להגיע,
״הוא משלם עכשיו על כול מה שהוא עשה לך החלאה הזה. בבקשה תישארי חזקה, אני פה בשבילך, אני לא אתן לך ליפול.״ הוא קם והתיישב לידי כשכול הדמעות שלי כבר מרוחות לו על החולצה.
......

No sexWhere stories live. Discover now