הודעה חשובה!
טוב, אני חושבת לעצור את הסיפור ולמחוק אותו אין לו צפיות ותגובות כמו שחשבתי, למרות שהוא בנוי לי כבר עד הסוף והעלילה רק מסתבכת אבל כנראה שאתן לא אוהבות את הסיפור כמוני, וזה בסדר.
אני אתן הזדמנות אחרונה והציב מטרה
5 תגובות ו10 הצבעות~בת׳~
פתחתי את הדלת בעדינות וראיתי אותו שוכב על המיטה שהבגדים עדיין עליו וריח של בושם ואלכוהול נשפך ממנו.
הלב שלי הצטמק שראיתי אותו, בחיים לא הרגשתי ככה.
התיישבתי לידו וליטפתי את ראשו, לא יכולתי לעצור את הדמעות.
״איה... הראש...״ ניגבתי מהר את הדמעות שלי וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי.
״בת׳...? גם אם אני אהיה תתרן הריח שלך ימצא דרך להתריע לי שזאת את...״ הוא מילמל שהעיניים שלו חצי פקוחות והחזיק לי את היד, כשהיד שלו הרפתה ממני לאט לאט הבנתי שהוא נרדם בחזרה והדמעות שלי זלגו שוב לא הצלחתי לעצור אותם.
הורדתי ממנו את הנעליים וכיסיתי אותו בשמיכה.
נתתי לו נשיקה במצח ולא יכולתי להישאר שם לעוד רגע מבלי להרגיש מאוכזבת מעצמי.
״אני אוהבת אותך...״
............~זאק~
עשיתי מקלחת קרה ולקחתי שתיי כדורים נגד כאב ראש, ירדתי למטה והבית לא היה נראה כאילו היו פה אלף איש אתמול הכול היה כרגיל.
״בוקר טוב רוזה...״ אמרתי לה ולקחתי קוראסון מהצלחת שהיא הניחה עכשיו על השולחן אוכל.
״בוקר טוב, איפה בת׳? לא תחכה לאכול איתה?״
כשהיא שאלה אותי את זה לא הבנתי למה היא מתכוונת, אתמול הייתי שפוך מאלכוהול אבל אם היא הייתה הייתי זוכר, לא?
״היא לא פה רוזה, למה חשבת שהיא איתי?״
״אתמול מאוחר בלילה היא הגיעה לפה חשבתי שהיא תישאר לישון.״ היא הייתה פה אתמול?!
למה היא לא נשארה? למה היא נעלמה לי לכול היום, ולא ענתה לי לפאלפון? מה קורה שאני לא מבין?
שתיתי את התפוזים שהיא מזגה לי ויצאתי מהבית.
בדקתי את הפאלפון בדרך למכללה ולא הופיעה לי שום שיחה ממנה, זה הטריף אותי עוד יותר.כול היום לא ראיתי אותה וגם לא חיפשתי, מי שצריך לתת לי תשובות זו היא לא ההיפך.
״איתך אני צריכה לדבר.״ דניאל הופיעה לידי שהייתי בדרך לרכב.
״מה עכשיו?״ המשכתי ללכת שהיא לצידי.
״אדוני הצעיר אתה תעצור שאני מדברת איתך!״ היא תפסה את היד שלי ועצרה אותי.
״מה קורה בינך לבין בת׳? ולמה אני אמורה לגלות את זה כשאתה מציע לי חברות בעודך שיכור?״ היא התאפקה לא לצחוק ושילבה ידיים, ביום אחר הייתי מתפלא אבל לא היה לי כוח אפילו לחשוב או לעשות מזה עיניין המוח שלי היה עמוס, גם לא הייתי המום אתמול הייתי בין חיים למוות עם הכמות אלכוהול ששתיתי ודניאל תמיד שם בשבילי.
״הייתי ממש שיכור הא? אני מצטער, ואין לי מושג מה קורה כנראה שאני גם לא אדע.״ חיבקתי אותה ונישקתי את ראשה כשהיא מצחקקת לי בחזה.
״מישהו פה צריך איזה משחק סנוקר טוב ושיחה עם הבסטית הלסבית שלו? אני אאסוף אותך עוד מעט?״ היא יצאה מהחיבוק שהיא מדגישה את המילה לסבית מצביעה על עצמה ומנידה את העפעפיים מהר כאילו מזכירה לי שהיא הבסטי שלי, דיי הזנחתי אותה בזמן האחרון.
״לא יזיק לי, רעיון טוב.״ היא חיבקה אותי שוב עם מבט מנחם כאילו קראה את התיסכול שמתחולל לי בפנים ונכנסה בחזרה למכללה.
הוצאתי את הפאלפון שלי כהרגל ובדקתי אם היא התקשרה, אבל היא לא.
הרמתי את הראש ושם היא הייתה.
העיניים שלנו נתקעו אחד על השני אין לי מושג כמה זמן חיכיתי שהיא תגיד משהו שהיא תסביר לי לאן היא נעלמה לי אבל כלום. עצמתי את העיניים כדי להפסיק להסתכל על שלה והוצאתי את המפתחות מהכיס.
״חכה. אני יודעת שאתה רוצה תשובות, אבל אני צריכה שתבוא איתי...״ היא לקחה את המפתחות מידי ואמרה לי.
״מה...״ התחלתי להגיד והיא עצרה אותי.
״בבקשה? אני אסביר לך שנגיע.״ לא היה לי כוח להתווכח ידעתי שהיא תנצח אותי בכול מקרה וכול כך רציתי ממנה תשובות.
ניגשתי לרכב שלה והתיישבתי במושב לידה ופשוט שתקנו כול הדרך אף אחד מאיתנו לא פצה פה רק הרדיו שבר את השקט המלחיץ ששרר שם. הרגיש לי כול כך מעצבן שהיא פה לידי ואפילו נשיקה בלחי ניראת הזוייה, אלוהים אני שונא לריב.
אנחנו כבר נוסעים יותר משעה הספקתי להירדם ולקום ושנייה לפני שנשברתי ושאלתי אותה לאן אנחנו נוסעים הגענו לשער גדול שבת׳ נופפה לשלום לשומר והוא פתח לה את השער, היא ראתה שהסימני שאלה בראש שלי מתפוצצים.
כשעברנו את השער הגענו לבית הכי ענק שראיתי מימיי, מה לעזאזל אנחנו עושים פה?
יצאתי מהרכב שהיא הגיעה לכניסה ומיד הגיע בן אדם שבירך את בת׳ לשלום ולקח את הרכב לחנייה.
אפילו לא שמתי לב שאני בוהה כשבת׳ לקחה אותי למין חצר מקורה והושיבה אותי על הספסל.
״מה זה המקום הזה בת׳? מה אנחנו עושים פה?״ שאלתי עדיין בהלם מהארמון הזה שנכנסנו אליו.
״ברוך הבא לבית שלי.״ אוקיי שהיא אמרה שהמשפחה שלה עשירה היא שכחה להדגיש את העשירה. אבל אם כמה שהתרשמתי מהבית לא הבנתי למה אנחנו פה ואיך זה קשור לתשובות שהיא צריכה לתת לי?
״אני לא מבין, מה אנחנו עושים פה? איך זה קשור לאתמול בת׳?״ שאלתי חסר סבלנות.
״זאק... אני אתמול התכוונתי לבוא להיות איתך,
אני יודעת כמה היה חשוב לך שאני יהיה שם איתך אבל...״ היא העבירה יד בשיער שלה והתעסקה עם הצמיד שלה, התחמקה מהמבט שלי.
״אבל?״ קטעתי אותה ושאלתי כי כבר רציתי לדעת!
פחדתי, לעזאזל דמיינתי את הגרוע מכול.
״כבר הייתי כמעט בדרך החוצה אבל אבא שלי התקשר אליי והודיע לי שאחי התאום עשה תאונה.״ שהיא סיימה לדבר רציתי להרוג את עצמי והתפללתי שהוא בסדר והדרמה הזאת של הבן זוג החסר ביטחון הזאת הייתה כול כך חסרת פרופורציות, לעזאזל איתי!
״איזה טיפש אני! הוא בסדר?״ החזקתי לה את הידיים והבטתי בעינייה המנצנצות שהיא מהנהנת לי עם החיוך הכי סביר שיצא לה, אני כול כך אידיוט.
״אני מצטער, אבל למה לא סיפרת לי? דאגתי לך כבר חשבתי שקרה לך משהו או שהברחתי אותך ממני ושאיבדתי אותך...״ שמחתי שהמוח שלי סתם הלחיץ אותי ושאח שלה בסדר.
״אני מצטערת ניסיתי לתפוס אותך ומרוב הלחץ שכחתי את הפאלפון בדירה.״ קירבתי אותה אליי וחיבקתי אותה חזק. הרגשתי מלא שוב, מאושר,
כבר לא חשבתי שאת החיבוק הזה אני אקבל היום.
״רוזה סיפרה לי שבאת אתמול.״ ניזכרתי בהיום בבוקר.
״כשראיתי שאחי בסדר התקשרתי אלייך ממנו והיית ממש שיכור אבל דיברת מהלב... והרגשתי שממש פגעתי בו ואני הבטחתי לך שאני לא אפגע בו...״ הפסקתי לחבק אותה ויישרתי אלייה מבט ששמעתי שהקול שלה רועד והרגשתי דמעה על החולצה.
״זו לא את שפגעה בו, ואני יודע שדניאל סיפרה לך על... זאת שהביאה אותי לעולם ובגללה אני כזה דפוק אבל זה לא בגללך אני מבטיח לך.״ מחקתי לה את הדמעות ונשקתי למצחה. היא לא אשמה שיש לי אימא דפוקה שמסוגלת לבגוד בבעלה ובמשפחה שלה כשבעלה שוכב בבית חולים מחוסר הכרה.פתאום נכנסה מישהי ואמרה לבת׳ שהארוחה מוכנה וכולם מחכים לנו ובת׳ ענתה לה שאנחנו כבר באים.
״ארוחה?״ שאלתי אותה והיא מיד החזיקה לי את הידיים.
״הפגישה עם ההורים שלי ואחים שלי אתמול גרמה לי להבין שהם עדיין לא מכירים אותך וכדאי שזה יקרה מהר כי ממש לא בא לי להסתיר את הגבר הראשון שנכנס לי לחיים... ובמיוחד ללב.
ושהוא עדיין לא יודע כמה שאני...״ לא יכול להסביר אפילו את ההרגשה שלי בגוף הלב שלי טס בחיים לא חשבתי שאני ארגיש ככה הייתי חייב להגיד לה את זה ראשון כי מהרגע הראשון ידעתי שזה זה.
״אני אוהב אותך. אני לא אתן לך לגנוב לי את זה, אני כול היום הזה הסתובבתי עם מועקה בלב והרגשה שאיבדתי אותך עוד לפני שאמרתי לך כמה אני אוהב אותך, אני אוהב אותך בת׳ את היחידה שהצליחה להיכנס לי ללב ואני שמח שמצאתי אותך.״ שמחתי שאלו דמעות שמחה והצמדתי את מצחה לשלי שחיוך של אושר גדל על שנינו.
״אני אוהבת אותך.״
YOU ARE READING
No sex
Romanceאז כן אני בתולה. וטוב לי עם זה... ניראה לי, כאילו כן? טוב זה מסובך. זה לא שאני מפלצת ואף אחד לא רוצה להתקרב אליי, אפילו ההיפך, וזה לא כיף זה לפעמים מעצבן להיות כלי משחק של הגברים רק כדי שיוכלו להתקרב אלייך ולעשות ״שח מט״, ״להבקיע גול״, ״לתקוע בחצוצ...