"על מה אתה חושב?"
"על אחי הקטן"
"ומה אתה חושב עליו?"
"שהוא שלי"
⚠אזהרות⚠
*תהיה הזהרה על כמעט כל דבר בפרק*
*לא להומופובים!
*סמאט
*אלימות (רצח, דם, מכות, קללות(?))
*דיכאון ומחשבות אובדניות
*אונס
(אם יהיה עוד אני אוסיף)
"ג'ונגקוק!" צעק טאהיונג על הצעיר ממנו "תשחרר אותי כבר!" צעק הבוגר ודחף את ג'ונגקוק ממנו על הקיר בקצה השני של שירותי הבנים ויצא משם לא מביט לאחור לעבר הצעיר.
הצלצול נשמע וטאהיונג התקדם לכיוון כיתתו. הוא ניגב את דמעותיו ונכנס לכיתה, מתיישב במקומו. המורה נכנס לכיתה והקריא שמות "מישהו יודע איפה ג'ונגקוק?" שאל המורה.
"יש לנו ג'ונגקוק בכיתה?"
"מי זה ג'ונגקוק?"
"זה לא החבר הזה של ג'ימין וצ'אניול?"
"כן זה הילד השקט ההוא"
"רגע הוא שקט בגלל שהוא לא רוצה שיראו אותו נכון?"
ילדים שאלו ושוחחו בניהם על התלמיד הלא מוכר גורמים לטאהיונג לגחח 'מדהים עד כמה לא מכירים אותך ג'ונגקוק' חשב לעצמו וחייך משועשע מעט. ג'ימין, צ'אניול נראו מודאגים וגם יונגי אך הוא לא הראה את זה ושמר על קור רוח ועל הבעתו חסרת הרגש. "שקט בכיתה!" צעק המורה וכולם השתתקו "מישהו יודע איפה ג'ונגקוק?" שאל בדאגה מעטה שיכלו לשמוע בקולו.
טאהיונג ישב בכיסאו והביט במקומו הריק של אחיו הקטן, הוא לא יודה בזה אבל הילד הזה חשוב לו והוא דאג, ממש דאג. הוא ישב בשקט בכיסאו ואז הוא נזכר שהוא וג'ונגקוק היו בשירותי הבנים וג'ונגקוק עף לאחור מדחיפתו ומאז לא ראה או שמע את ג'ונגקוק.
'אולי דחפתי אותו חזק מידי?' חשב לעצמו טאהיונג ואז הבין מה עשה והיכן ג'ונגקוק נמצא. "ג'ונגקוק!" צעק טאהיונג והבהיל חצי מהתלמידים בכיתה וגם את המורה מעט "טאהיונג לאן זה?" שאל המורה וטאהיונג התעלם ממנו ורץ אל מחוץ לכיתה ואל שירותי הבים באולם הספורט שם השאיר את ג'ונגקוק "טאהיונג! חזור הנה מיד!" צעק המורה אבל טאהיונג דאג לג'ונגקוק יותר מידי ולא עניינו אותו צעקות המורה באותו הרגע.
נקודת מבט ג'ונגקוק
ראיתי את טאהיונג בוכה וכאב לי, כאב לי? למה? אני מכיר אותו רק יום אחד... למה כואב לי? זה בטח כי הוא אחי הגדול עכשיו... אבל לא רציתי להכאיב לו, לא רציתי שהוא יבכה בגללי. ניסיתי לגרום לו לספר לי מה הוא רצה להגיד לי מקודם, רציתי לבקש סליחה על ההתנהגות שלי בבוקר ועל ההתנהגת שלי עכשיו, אבל הוא רק צעק עליי ולפני שהספקתי להתנצל בפניו הוא דחף אותי על הקיר והלך, ניסיתי לקרוא לו אבל שום קול לא יצא מפי, ניסיתי לקום אבל ראיתי מטושטש והרגשתי סחרחורת. אחרי כמה שניות הרגשתי נוזל חם על ידיי ועל עורפי- דם. לאט לאט עיניי נעצמו, ניסיתי להשאיר אותן פקוחות אבל לא הצלחתי, בסופו של דבר ראיתי שחור.
חכו קצת וכמו שאמרתי, או שלא אמרתי (אין לי כוח לעלות למעלה לבדוק) אני אעלה עוד פרק היום.
אז... מקווה שנהנתם ואני כבר אומר שהפרקים הבאים יכולים להיות ממש קשים לקריאה (אני כל כך הולך לבכות שאני אכתוב אותם) ובדיוק בגלל זה אני מקווה להעלות אותם מהר.
טוב מה אני חופר לכם? קחו תמונה של ג'ימין ואני אעזוב אתכם בשקט.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
