פרק 29

1.1K 78 29
                                    


נקודת מבט כללית

"מה? איפה אני?" שאל הבוגר את עצמו והביט בחלל הריק. "קוקי? מה אתה עושה פה?" הוא קרא והסתובב למשמע קולו של הצעיר. "קו- קוקי!" הוא רץ לעברו של ג'ונגקוק שהתרחק ממנו. "מ- מה?" מלמל טאהיונג בבילבול. "צ'אן?" הבוגר הרגיש מבולבל אף יותר, כאשר ראה את באנג צ'אן לפתע, עומד ליד ג'ונגקוק.

"מה קורה פה?" שאל טאהיונג בבלבול והביט בג'ונגקוק. "קוקי, מה קורה פה? למה אתה-" החל הנער לשאול, אך נקטע על ידי הצעיר. "מה? למה שיהיה לך אכפת?" שאל ג'ונגקוק בזלזול "אתה בעצמך אמרת שאני אחיך הקטן" הוא גלגל את עיניו, גורם לטאהיונג להיות מבולבל אפילו יותר ממקודם, אם זה בכלל אפשרי...

"על מה אתה מדבר?" שאל טאהיונג וצ'אן חייך. "אתה באמת לא מקשיב למה שאומרים לך?" צ'אן שאל והעביר את ידו סביב מותניו של ג'ונגקוק אשר כרך את ידיו סביב צווארו של צ'אן. "ג'ונגקוק, הולך להיות שלי".

-

טאהיונג התעורר באמצע הליילה, מתנשף ומזיע. כמובן שג'ונגקוק התעורר מיד אחריו. "היונג, מה קרה?" הצעיר שאל בדאגה. "ק- קו- קוקי" אמר הבוגר בגמגום והביט בשני. "א- אתה פה" הוא חיבק את הצעיר חזק, כאילו היה מישהו שעמד ללכת ולא לחזור יותר לעולם. "ב- ברור שאני פה, לאן אני כבר יכול ללכת?" שאל ג'ונגקוק בבילבול.

"קוקי" מלמל טאהיונג לאחר כמה דקות של שקט. "מממ?" המהם השני בשאלה. "תבטיח לי שלא תעזוב אותי" הבוגר מלמל ודמעות צצו בעיניו העצומות, כשהניח את ראשו על יריכיו של הצעיר. "קוקי, תבטיח לי... בבקשה..." התחנן הבוגר וקולו עמד להישבר. "אני מבטיח, היונג. אני אשאר לצידך, תמיד" ג'ונגקוק אמר בעודו מעביר את ידיו בשיער ראשו של טאהיונג.

"לך לישון היונג" אמר הצעיר. "אתה לא מרגיש טוב, אתה צריך לנוח" הוא הוסיף, ממשיך ללטף את ראשו של טאהיונג. "לך לישון כדי שמחר תרגיש טוב" הוא אמר בשקט. "אני אוהב אותך, היונג" הוא מלמל, בעיקר לעצמו. הצעיר עצם את עיניו ונשכב לאחור, נותן לעייפות להשתלט עליו ונרדם.

-

ג'ונגקוק פקח את עיניוף כאשר אור השמש חדר מבעד לחלון, מסנוור אותו ומפריע לשנתו. הצעיר שפשף את עיניו והתמתח בעודו מפהק. רק עכשיו הוא שם לב שטאהיונג והוא נשארו באותה תנוחה מאז שהם נרדמו. הוא חשב מעט על הדרך בה הוא יצליח לקום מן המיטה, מבלי להעיר את טאהיונג.

הצעיר זז ממקומו, מנסה להשתחל אל מחוץ למיטה. לאחר כמה דקות כאלו, הצליח סוף כל סוף להשתחרר ולצאת מהמיטהץ ג'ונגקוק הביט בבוגר הישן בשקט ובפליאה הוא נראה כל כך עדין ויפה. לאחר שהביט בו לזמן לא קצר, ג'ונגקוק קלט מה הוא עושה וחזר למציאות. הצעיר התכופף לכיוונו של טאהיונג, נושק למצחו. "בוקר טוב, היונג, אני אוהב אותך" מלמל הצעיר בשקט, מסמיק מעט. ג'ונגקוק קם ויצא מחדרו של טאהיונג, הולך לחדרו ומתארגן לבית הספר.

My stepbrother||TaekookWhere stories live. Discover now