"על מה אתה חושב?"
"על אחי הקטן"
"ומה אתה חושב עליו?"
"שהוא שלי"
⚠אזהרות⚠
*תהיה הזהרה על כמעט כל דבר בפרק*
*לא להומופובים!
*סמאט
*אלימות (רצח, דם, מכות, קללות(?))
*דיכאון ומחשבות אובדניות
*אונס
(אם יהיה עוד אני אוסיף)
"טאהיונג" אמר התחיל יונגי להגיד "בוא אחרי" הורה לו יונגי וסימן לג'ין ולנאמג'ון להתקדם לכיוון היציאה.
טאהיונג עקב אחרי יונגי, ג'ין ונאמג'ון "מה אתם עושים? מה עם ג'ונגקוק? הוא פצוע בבית החולים ואני אפילו לא יודע אם הוא אי פעם יחזור אליי ואתם הולכים?" שאל טאהיונג מחזיק את דמעותיו ונהפך מבולבל יותר מרגע לרגע.
"כנס לאוטו ונסביר לך" אמר נאמג׳ון ונכנס לרכב, אחריו ג׳ין ויונגי שסימן לנער המבולבל להיכנס.
"טאהיונג, תקשיב" התחיל יונגי לומר והחזיק בידיו את כף ידו של השני "גונגקוק הוא..." אמר ונשם עמוק, מביט בטאהיונג שדמעות הצטברו בעיניו "הוא לא שרד" אמר יונגי והשפיל את ראשו.
באותו רגע טאהיונג לא הצליח להחזיק מעמד יותר "א- אני- אני ה- הרג- תי או- ת?!" הוא ייבב "א- ני הרגתי- א- ת קו- קי ש- שלי?" הוא גמגם מנסה לעקל את מה שהוא שמע באותו הרגע.
הם הגיעו לביתם וטאהיונג רץ לחדרו, נועל אותה ויושב על מיטתו, מחבק את אחת הכריות שלו ומייבב. החלונות סגורים וכך גם התריסים, האור כבוי ושקט. רק יללותיו וייבבותיו של טאהיונג נשמעו בתוך החלל האפל והשקט.
לאט לאט ככל שעבר הזמן נעשה קר יותר ויותר, בתוך כל השקט נשמע קול של הודעה ובאותה שנייה נפסקו יללותיו של הנער.
טאהיונג הביט בטלפון שלו ופתח את המסך: הודעה אחת שלא נקראה מ... ג׳ונגקוק!
הוא מיהר לפתוח את הטלפון ולהיכנס לצ׳אט
קוקי שלי🐰💕: טאהיונג
את/ה: ג׳ונגקוק?
קוקי שלי🐰💕: אתה באמת חושב שאני האידיוט הזה?
את/ה: עוד פעם אחת אתה קורא לו אידיוט ואתה מת!
קוקי שלי🐰💕: כן בטח...
את/ה: מי אתה בכלל?!
קוקי שלי🐰💕:הבן אדם שהרג את אחיך
את/ה: מה?
קוקי שלי🐰💕: מה ששמעת
את/ה: אין לי אח
קוקי שלי🐰💕: אז אם אני אגיד לך שהרגתי את אחיך מה תעשה לי?
את/ה: אין. לי. אח.
קוקי שלי🐰💕:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(לא היה לי כוח לחפש אחת יותר טובה שקט)
אז זה לא אחיך? טוב... כנראה שטעיתי באדם...
את/ה: איך? מה? מי אתה?
קוקי שלי🐰💕: באנג צ׳אן❤
Seen
~~~~~~~~~~~~~~
אז חיכיתי לפרק של osnatagnyhou ואז מת לי הטלפון ונמחק לי הפרק אז הייתי צריך לכתוב אותו שוב.
