My stepbrother||Taekook

פרק 37

אוקיי, אז ממש חשוב לי להגיד שהפרק הזה מכיל טריגרים ודיכאון, אז כל מי שחושב שזה ישפיע עליו לרעה, בבקשה בבקשה שלא יקרא את זה🙏

והפרק מוקדש (לבקשתה והיא מודעת לתוכן) להולי שלי איילוביו ואני אכתוב פרק יותר שמח ואקדיש לך גם אותו🥺💕
holy_taekook

(גוצ׳י אם את ממש רוצה קחי זכויות יוצרים על חצי מהשיחה פה)

~~~~~~~

נקודת מבט כללית

סוקג'ין עלה לחדרו של ג'ונגקוק ושם את הכביסה בחדרו. כשהבוגר שם לב לצעיר ששכב במיטתו, הוא ניגש אליו בכדי לראות אם הוא ישן ואז רק שם לב למצבו. הוא שכב על מיטתו כשידיו חבושות בתחבושות שהיו מלאות דם, לידו היה מונח סכין ודמעות יבשות היו מרוחות על פניו. ג'ין הזדעזע מן המראה שראה, הוא התאפק וניסה לשמור על קור רוח, אך ללא הצלחה. "ג'ונגקוק!" הוא קרא בבהלה "ג'ונגקוק! קום!" הוא צעק וניער את הצעיר שפקח את עיניו בבילבול ומעט לחץ.

"ג'ין..." מלמל הצעיר והתיישב, כך גם ג'ין לידו. "מה קרה יפה שלי?" שאל הבוגר וליטף את פניו של בנו. "למה טאהיונג לא אוהב אותי בחזרה? למה כואב לי כל כך? מה עשיתי שזה מגיע לי?" שאל הקטן את אביו ודמעותיו החלו לזלוג שוב. "מה? טאהיונג? בגללו פגעת בעצמך? בגלל שהוא לא אוהב אותך?" ג'ין שאל בכעס ועצב והצעיר הנהן והשפיל את ראשו. "אל תעשה את זה יותר, לך לישון ילד שלי" אמר ג'ין וליטף את ראשו של הצעיר שהנהן ונשכב חזרה על מיטתו. "לילה טוב היונג" אמר הקטן והבוגר נשק לראשו ויצא מחדרו.

-

"קים טאה-פאקינג-היונג! יש לך שלוש שניות להגיע לכאן!" צעק ג'ין ונכנס לחדרו של טאהיונג, מפריע לצעיר להסתכל על ציוריו של הצעיר ולסדר במוחו את מה שבאקהיון סיפר לו. "מה אמרת לג'ונגקוק?" ג'ין צעק על הצעיר בכעס. "תרגע, לא רק לו כואב אתה יודע..." אמר טאהיונג בקול נטול רגש.

"מה קרה בניכם? ביקשתי מכם דבר אחד פשוט, להיות אחים ולהסתדר זה עם זה" אמר ג'ין. "זה שני דברים" אמר טאהיונג בזלזול "ואני יודע" אמר באותו טון. "אז למה לעזאזל אני צריך למצוא את הבן שלי שבור לגמרי ובוכה בגללך?" שאל ג'ין כמצפה מטאהיונג לפתור את כל בעיות העולם.

"קודם כל, זה לא בגללי, אלא בגללך" טאהיונג החל לומר "בגללי?" שאל ג'ין בפליאה. "כן, בגללך. בגלל שאתה אמרת לי להיות אחיו הגדול, אבל אני אוהב אותו ג'ין... להגיד לו שאנחנו לא יכולים להיות ביחד היה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיים שלי!" אמר טאהיונג וכמעט צעק את זה.

"אתה מה?!" ג'ין היה המום. "אני אוהב אותו... ג'ין... אני אוהב אותו כל כך..." החל הצעיר לבכות. "ר- רגע, א- אז אתה אמרת לו שאתם לא יכולים להיות ביחד, רק כי א- אני אמרתי לך שלא? ו- ובגלל זה הוא פגע בעצמו? ב- בגללי?" התחיל ג'ין לומר, אך נתקף הלם. "מה? פגע בעצמו?!" טאהיונג שאל בהלם ורץ לחדרו של הצעיר במהירות.