My stepbrother||Taekook

פרק 27

נקודת מבט כללית
"באקי! באקי! באקי!" טאהיונג צעק ורץ לעבר חברו. "טיי טיי! מה קורה?" הוא שאל וכרך את ידו סביב צווארו של השני שחייך. "נחש מה" הצעיר אמר בהתלהבות וחיוכו התרחב. "מה קרה? אתה וקוקי השלמתם?" הוא שאל והצעיר עיוות את פניו בכעס. "רק. אני. קורא. לו. קוקי." הוא אמר משלב את ידיו בכעס "סליחה סליחה, אני מצטער, שכחתי..." צחקק באקהיון וליטף את ראשו של הצעיר ששמר על הבעת פניו העצבנית אך עם זאת חמודה בצורה יוצאת דופן.

"אתה חמוד כשאתה כועס" הבוגר אמר והשני התאפק לא לצחוק בטעות "שקט!" הוא אמר בקול ילדותי, אך עצבני. "אני מנסה לכעוס עליך" הוא הוסיף גורם לשני לגחך. "טיי טיי, אתה יודע שאתה לא יכול לכעוס עליי, אל תנסה" הוא צחק ופרע את שיערו של טאהיונג. "שקט, תן לי לפחות להעמיד פנים שאני כועס" הוא אמר והשני הנהן.

"נו? אז השלמתם או לא? אני במתח" באקהיון שאל "האם הזוג טאהקוק השלימו? האם הם חזרו לדבר? ומתי תהיה החתונה של השניים? לפרטים נוספים ותשובות חייגו למספר אפס, חמש, ארבע, שלו-" החל לומר וטאהיונג כיסה את פיו בעזרת ידו והכה בכתפו עם היד השנייה. "תהיה בשקט כבר! אנחנו לא זוג..." אמר הצעיר במבוכה.

"הו כן אתם כן, אתם פשוט לא יודעים את זה עדיין" צחקק הבוגר. "אנחנו לא... לעומת זאת, אתה וצ׳אניול זוג מושלם" החזיר לו טאהיונג. "מה זה?!" שאל הבוגר בפליאה "בוא הנה, אני אתן לך מכות!" אמר באקהיון והחל לרוץ אחרי טאהיונג שרץ ועשה לו פרצופים.

"טאהיונג תיזהר!" הוא צעק לנער שרץ בלי להסתכל. ולפני שטאהיונג הספיק להסתכל לאן הוא רץ, הוא כבר נתקע באחד הילדים, נופל ביחד איתו על הדשא. "ס- סליחה, זה היה בטעות לא שמתי לב ו- ג׳ונגקוק?! אומייגאד סליחה!" מיהר טאהיונג לומר לשני שהביט בו ולאחר כמה רגעים התפקע מצחוק.

"מה מצחיק?!" הוא צעק והשני ניסה להסדיר את הנשימה שלו ולהפסיק לצחוק "ה- הפנים ש- שלך" הוא אמר מגמגם עדיין בגלל צחוקו שלא נרגע לגמריי "היית צריך לראות אותו כשהבנת שזה אני" הוא התפקע מצחוק וטאהיונג קם ממנו.

"זה לא מצחיק..." הוא אמר והתיישב ישיבה מזרחית על הדשא, משלב את ידיו ושוב מעוות את פניו להבעת כעס מזויף. "היונג אתה כל כך חמוד ככה!" קרא ג׳ונגקוק והתקרב לשני, צובט את לחיו. "ג׳ו- קוקי! דיי עם זה! אני לא חמוד..." הוא אמר בצעקה ומלמל את החלק האחרון.

"אתה הכי חמוד בעולם" אמר השני, גורם לטאהיונג להסמיק מבלי לרצות. "איך משהו חמוד כזה יכול להיות פלייבוי?" ג׳ונגקוק מלמל מבלי לשים לב. "אווץ׳" אמר באקהיון שבדיוק הגיע והתיישב לידם על הדשא. "מה?" ג׳ונגקוק שאל ובאקהיון גיחך "קראת לאחיך פלייבוי הרגע" הוא צחק וג׳ונגקוק כיסה את פיו.

"אמרתי את זה בקול? אופסי..." אמר ג׳ונגקוק וטאהיונג מעט נעלב. "מאיפה הבאת את זה שאני פלייבוי?" טאהיונג שאל וג׳ונגקוק חשב על התשובה שהוא הולך לענות. "ג׳ימין" הוא אמר במהירות והשני נאנח. "ברור ששמעת את זה מג׳ימין..." הוא אמר בשקט "אני לא פלייבוי..." הוא הוסיף בעצב. "אני יודע שלא" ג׳ונגקוק חייך והביט בטאהיונג ולאחר מכן בבאקהיון.