אתם חיים? אני לא. מתתי הרגע. בעצם... אתם תהרגו אותי שוב בסוף הפרק...
אניווי, פרק אחרון לעונהההה אמאל'ה
הישר מעבדכם הנאמן והמאוד חולה (רציני שאין לי מושג מה יש לי אבל אני יודע שאני מרגיש ממש לא טוב) אבל למרות זאת היה לי חשוב להעלות את הפרק כמה שיותר מהר.
בכל מקרה, תהנו (שיט אין לי לבבות אז תדמיינו)
~~~~~~
נקודת מבט כללית
"טאהיונג! ג׳ונגקוק! קומו בבקשה!" צעק ג׳ין מלמטה ולאחר כמה דקות שהם לא קמו הוא החליט לעלות לחדרו של ג׳ונגקוק ולהעיר אותם "קומו! כבר בוקר! אתם תאחרו ללימודים!" צעק ג׳ין והוריד מהם את השמיכה מעט. הוא נאנח והרים כרית, זורק אותה על טאהיונג שהעמיד פנים שהוא עדיין ישן בתקווה שג׳ין יאמין לזה ויתן לו לישון אך ללא הצלחה רבה...
"טוב טוב! אני קם!" אמר טאהיונג והתרומם לחצי ישיבה על המיטה, לוקח גם הוא כרית בידו ומאיים לזרוק על הבוגר ששלח לו מבט מזהיר "יופי, ג׳ונגקוק, גם אתה, קום! וטאהיונג למה אתה בלי חולצה?!" ג׳ין צעק בעצבים, מזכיר בחורה במחזור שלא קיבלה שוקולד כשהיא ביקשה "היה לי חם, מה נסגר עם העצבים על הבוקר? לא ככה עושים את זה" טאהיונג צחקק במשפט האחרון וחיבק את ג׳ונגקוק "קוקי, קוקי שלי, קום" לחש טאהיונג לאוזנו ונשק לשפתיו של ג׳ונגקוק "היונג... אני עייף, דיי..." אמר ג׳ונגקוק והמשיך לעצום את עיניו.
"יש בית ספר קוקי, צריך לקום" טאהיונג אמר וג׳ונגקוק נאנח ופקח את עיניו בעייפות "תתארגנו ורדו לאכול, הכנתי לכם פנקייקים עם חמאה ומייפל" אמר ג'ין וטאהיונג רץ לחדרו, נכנס לחדר האמבטיה ומצחצח שיניים במהירות, מנסה להתארגן הכי מהר שאפשר "ג׳ונגקוק, קדימה, קום גם אתה" אמר ג׳ין לנער העייף "אוף... טוב..." מלמל ג׳ונגקוק וניסה לקום מהמיטה, אך חזר להתיישב עלייה כהרגיש כאב עז בישבנו.
"אהה!" צעק הצעיר בכאב, קולו הדהד ברחבי הבית "מה קרה? מה קרה? הכל בסדר ילד שלי?" ג׳ין שאל בבהלה "קוקי, הכל בסדר? מה קרה?" טאהיונג רץ במהירות חזרה לחדרו של ג׳ונגקוק כדי לבדוק שהצעיר בסדר "ה- היונג..." מלמל הצעיר בשקט והבוגר הביט בו בשקט "ממש כואב לי" הצעיר אמר ודמעות החלו לרדת על פניו והבוגר שתק, מביט בקטן שבכה כאילו היה זה מסדר עינויים במטרה לקרוע את ליבו וזה היה העינוי הראשון "היונג... כואב לי..." בכה הצעיר וטאהיונג הרגיש את ליבו מתכווץ מהמראה של הצעיר בוכה, מכיוון שידע בדיוק למה כואב לו. "אני מצטער קוקי שלי... בוא, אני ארים אותך, בוא נלך לאכול" אמר טאהיונג והרים את הצעיר למטבח, מושיב אותו על כיסא ומתיישב לידו.
"טאהיונג בוא רגע" ביקש ג'ין וטאהיונג ניגש אליו "אתה וג׳ונגקוק, אתמול, אתם עשיתם את זה?" הבוגר שאל "עשינו מה?" טאהיונג שאל בחוסר הבנה מחכה שהגלגלים במוח שלו יתחילו לפעול ואז הוא יהיה מסוגל לקשר בין דברים "נו... אתה יודע..." ג'ין אמר וטאהיונג הבין סוף כל סוף למה ג'ין התכוון "ג'ין, אני ממש אוהב אותך, אבל אני חייב לומר לך את האמת, אתה זקן חסר טאקט וכן, עשינו את זה, למה?" טאהיונג שאל וג׳ין לא נראה מרוצה במיוחד.
YOU ARE READING
My stepbrother||Taekook
Random"על מה אתה חושב?" "על אחי הקטן" "ומה אתה חושב עליו?" "שהוא שלי" ⚠אזהרות⚠ *תהיה הזהרה על כמעט כל דבר בפרק* *לא להומופובים! *סמאט *אלימות (רצח, דם, מכות, קללות(?)) *דיכאון ומחשבות אובדניות *אונס (אם יהיה עוד אני אוסיף)
