My stepbrother||Taekook

פרק 34

פרק זה מוקדש לחמדל'ה המזכירה האהובה שלי.
תודה לך על כל המאמצים שאת עושה בשבילי ובשביל כולם, תודה לך על הכל, באמת.⁦❤️⁩
אז הנה הפרק מקווה שתאהבו🐾

~~~~~~~

נקודת מבט כללית

"אני אוהב אותך!" צעק הצעיר ליונגי שנעצר במקומו. ג׳ימין רץ אליו וחיבק אותו מאחור "אני אוהב אותך... אני אוהב אותך, היונג" אמר ג׳ימין והשני לא העז להסתובב ולהביט בו. "באמת?" שאל יונגי ולחייו נהפכו לורודות מעט "כן היונג" אמר הצעיר שכעת עמד מולו והביט בו. "אני אוהב אותך עוד מאז שהייתי בן עשר, אני אוהב אותך מאז ובחיים לא הפסקתי לאהוב, כשהתנשקנו בגיל 13 כל כך שמחתי שגם אם אתה לא באמת אוהב אותי, לפחות אני אוכל להרגיש אותך... א- אני יודע שזה מטופש... ואני יודע שאתה לא אוהב אותי... אבל אני אוהב אותך כל כך..." הצעיר אמר ודמעות החלו לשטוף את פניו.

אחרי כל כך הרבה שנים שהוא שמר את זה, הוא סוף סוף הצליח להתוודות בפני יונגי... שבע וחצי שנים שהוא שומר את זה ועכשיו, הוא סוף כל סוף יכל להודות בזה.

"אני אוהב אותך" אמר יונגי לפתע "לפני שהתנשקנו, בערך חודש לפני, חשדתי בזה וסיפרתי לג׳ונגקוק על זה... כשהוא נתן לי את החובה לנשק אותך, פחדתי שלא תאהב את זה אבל עשיתי את זה כי אהבתי אותך, ג׳ימיני" אמר הבוגר והשני הסמיק. "א- אתה אוהב או-תי?" שאל ג׳ימין עם דמעות בעיניים "האם זה עונה על השאלה שלך?" שאל יונגי וריסק את שפתיו על אלו של ג׳ימין, מכניס באגרסיביות את לשונו אל פיו של הצעיר שלא התנגד ודווקא די אהב את זה, חוקר את כל חלל פיו של ג׳ימין.

מאז שהם היו קטנים, ג׳ימין אהב את הבוגר, חבריו הציקו לו על זה וכל פעם שמישהו שאל הוא היה מכחיש זאת, למרות שבליבו קיווה כי השני מרגיש כלפיו את אותו הדבר ואוהב אותו בחזרה. הם התנשקו בפעם הראשונה כשהיו בני 13, הם שיחקו אמת או חובה ויונגי קיבל חובה לנשק את הצעיר. מאז, השניים שמרו את אהבתם אחד לשני בסוד. היחיד שידע על אהבתם ועל כך שהייתה הדדית היה ג׳ונגקוק, אף אחד חוץ ממנו לא ידע על כך, גם השניים שקיוו לקבל אהבה מהשני, לא ידעו על כך שזה הדדי.

בהמשך המסדרון נשמעו קולות וצעקות של ילדים, גורמים לשניים לנתק את הנשיקה במהירות ולהביט אחד בשני, מחייכים שניהם. "אני אוהב אותך, היונג" אמר ג׳ימין ויונגי חיבק אותו, כך שראשו של הצעיר נמצא בחיקו "גם אני אוהב אותך, ג׳ימיני שלי" מלמל הבוגר בשקט לתוך אוזנו של הצעיר.

-באותו זמן בחצר-

"טאהיונג!" ג׳ונגקוק קרא ורץ לכיוון של אחיו הגדול. "טאהטאה אתה בסדר?" שאל באקהיון מוודא שהכל טוב לפני שהוא משאיר את השניים לבדם. "מה? אהה כן, הכל טוב, תודה באקהיון" טאהיונג חייך. "אייש תפסיק כבר להיכנס למריבות! מה יש לך?! מאז שאתה ילד!" צעק עליו באקהיון ונתן לו מכה בעורפו. מאז שהוא קטן, הוא היה נקלע למריבות עם אחרים וזה אף פעם לא היה כי אמרו עליו משהו רע. בסופו של דבר, הוא תמיד הגן על אחרים... הוא התחזק והתאמן כדי שיוכל להגן על האנשים שחשובים לו, אבל הוא הבין שזה לא מספיק... הוא צריך להתחזק עוד.