"על מה אתה חושב?"
"על אחי הקטן"
"ומה אתה חושב עליו?"
"שהוא שלי"
⚠אזהרות⚠
*תהיה הזהרה על כמעט כל דבר בפרק*
*לא להומופובים!
*סמאט
*אלימות (רצח, דם, מכות, קללות(?))
*דיכאון ומחשבות אובדניות
*אונס
(אם יהיה עוד אני אוסיף)
יצאתי מביתי שם אוזניות ואת כובעי על הראש. הגעתי לבית הספר ואז עלתה לראשי תמונתו של טאהיונג, יושב על כיסא במטבח וראשו מושפל, גבו כפוף ואני יכול להישבע שהוא רעד. יכל להיות שפגעתי בו יותר מידי? הגזמתי?
נכנסתי לכיתתי והתיישבתי בסוף הכיתה ליד החלון והבטתי לבחוץ, הצלצול נשמע ברקע ואז המורה נכנסה לכיתה "בוקר טוב תלמידים" אמרה בחיוך "כולם כאן?" היא שאלה והתחילה להקריא שמות "טאהיונג?" היא הגיעה לשם שלו "מישהו יודע איפה טאהיונג?" היא שאלה.
"היי" שמעתי מישהו מדבר לידי "ג'ונגקוק" קרא לי שוב "אתה יודע איפה טאהיונג?" הוא שאל "מר ג'ונגקוק ואדון באקהיון!" צעקה המורה "אולי תשתפו את כולנו בחדשות המעניינות שאתם חולקים עם ג'ימין וצ'אניול" היא נזפה בנו "סליחה גברת לי, אנחנו לא נדבר יותר" מיהרתי לומר והיא התקרבה "אתה יודע איפה טאהיונג במקרה... ג'ון ג'ונגקוק?" שאלה ונלחצתי "איך הוא ידע? הרי אין לו קשר עם טאהיונג, נכון, ג'ונגקוק?" אמר באקהיון כשראה שנלחצתי מהשאלה "וגם אני החבר הכי טוב שלו ואין לי מושג, אז למה שג'ונגקוק ידע?" התחכם באקהיון אך פניו, הבעתו וקולו לא הסגירו אותו כלל.
המורה הביטה בי במשך עוד כמה שניות "סליחה על האיחור המורה" נשמע קול עמוק מכיוון הדלת "הו! מצוין! בדיוק בזמן! באקהיון, עבור בבקשה לשבת ליד צ'אניול" אמרה המורה בהתלהבות "טאהיונג, אתה תשב ליד ג'ונגקוק" ביקשה גברת לי והוא הנהן בחיוב.
הוא התיישב לידי ואני הבטתי בחלון, מתעלם ממנו בפעם השנייה היום. "היי קוקי" הוא לחש ואני התעלמתי ממנו. הוא שם לב שהתעלמתי ממנו והפנה את מבטו, מידי פעם הביט בי, אך אני לא ייחסתי לזה חשיבות. "אוקיי אז עכשיו כל אחד מכם יעבוד בזוג עם זה שלידו" אמרה גברת לי "אתם תצטרכו להגיש את העבודה ביחד ולהצהיר על חלוקת העבודה בניכם" אמרה "העבודה תהיה על דעות של אנשים, כל זוג יקבל נושא ויצטרך להביע את דעתו עליו" היא המשיכה להסביר אבל לא הקשבתי לה ממש...
כשהצלצול נשמע והשיעור הסתיים, טאהיונג הלך ממש מהר, יותר מבדרך כלל ויצא החוצה. לקחתי את ספרי הלימוד שלי והלכתי לכיוון הלוקרים "ג'ון ג'ונגקוק חכה רגע" שמעתי את גברת לי קוראת לי "כן גברת לי?" ניסיתי להבין מדוע היא ניגשה אליי "אני לא הספקתי להביא לכם את הנושא שלכם בעבודה" היא אמרה והוציא דף מקופל מכיסה ואני ניסיתי להיזכר על מה היא מדברת "אהה... זה..." אמרתי בשקט והיא הביאה לי את הדף "זה החומר, העבודה היא לעוד שבועיים" אמרה, אני הודתי לה והיא הלכה.
הכנסתי את הפתק לאחת המחברות והלכתי ללוקר. הגעתי ללוקר שלי ועליו היה מודבק פתק, מה לכולם יש עם פתקים היום?! הסתכלתי בכדי לראות מה כתוב על הפתק:
"תפגוש אותי בשירותי הבנים באולם הספורט"
שמתי את הספרים בלוקר, תלשתי את הפתק וצעדתי לכיוון שירותי הבנים. אם לומר את האמת ממש פחדתי כי לא ידעתי מי כתב את זה, אני רגיל שאנשים מכים אותי ויורדים עליי בבית הספר אבל כשאני לא יודע ממי הפתק אני גם לא יודע למה לצפות.
נכנסתי לשירותי הבנים ובדיוק מישהו יצא מהתא "קוקי!" הוא קרא וחיבק אותי "היונג-" ניסיתי לבקש שיעזוב אותי אך נכנעתי לחיבוקו. "קוקי, ראית את הפתק?" הואא שאל ואני הרמתי את הפתק כלפי מעלה. "מה אתה רוצה ממני טאהיונג" שאלתי בקרירות וחיוכו ירד מפניו בשתי שניות והפך להבעה עצובה "רק רציתי לדבר איתך על משהו אבל לא משנה, אם אתה לא רוצה לשמוע לא צריך" אמר בקול האדיש ההוא ששנאתי, אבל הקול שלו גם היה מעט עצוב.
הוא התקדם לכיוון היציא אבל לפני שיצא תפסתי בידו "ח- חכה!" ביקשתי והוא ניסה להשתחרר מאחיזתי "ג'ונגקוק תעזוב אותי בבקשה" הוא אמר והפנה את מבטו בכדי שלא אצליח לראות את פניו, אבל ראיתי, הוא בכה.
~~~~~~~~~~~
אני יודע שזה פרק ממש קצר אבל כבר אמרתי שיהיו כמה פרקים קצרים יותר אז אתם לא יכולים להרוג אותי על זה, לא העלתי אתמול כי היה שבת והייתי צריך ללכת לארוחה משפחתית (יאיי קלוריות).
ואז הייתי עייף בלה בלה וכל זה...
(מעכשיו מתחילים הפרקים היותר... מעניינים... חלקם קשים אולי לקריאה אז אני אזהיר מראש)
אז תגיבו, תצביעו ותתקנו אותי אם יש טעויות!
לאב יו❤
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
כשאתה משועמם ואין לך מה לעשות כי כבר סיימת את הפרק👆💕
