אממ אז בגלל שמתחילים הלימודים עוד מעט, אני לא יודע אם יהיה לי זמן לכתוב ולהעלות פרקים חדשים...
אני אנסה לכתוב כמה שיותר ומתי שיש לי זמן(:
~~~~~~~
נקודת מבט כללית
"באקהיון! מה אני עושה עכשיו?!" צעק הצעיר בלחץ "יוגיום! תן לי רעיון!" טאהיונג השתגע. "דיי נו, הוא בטח שונא אותי עכשיו!" טאהיונג אחז בשרוולו של באקהיון וניער אותו. "טאהיונג! תרגע!" ביקש ממנו באקהיון "הוא לא שונא אותך, אל תדאג" אמר באקהיון וטאהיונג הביט בו "באמת?" שאל הצעיר בקול ילדותי. "ג'ונגקוק אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, על מה אתה מדבר בדיוק?!" אמר יוגיום ובאקהיון הנהן.
"אבל אני נישקתי את יוטה באמת או חובה ואז הוא ראה את זה וכשבאתי לדבר איתו הוא כעס ובכה כי הוא נפגע ולא הספקתי להגיד לו שזו הייתה חובה והוא לא ירצה לדבר איתי יותר בחיים!" אמר טאהיונג ודמעות החלו לרדת על פניו.
"טאהיונג, אל תבכה... יהיה בסדר... ו- רגע... אתה אמרת שהוא כעס ובכה כי הוא נפגע מזה שנישקת את יוטה?" שאל באקהיון וטאהיונג הנהן. "ואתה אמרת שהוא לא ידע שזו חובה?" שאל שוב וגם אז השני הנהן. "טאהיונג, אתה מטומטם" אמר באקהיון ויוגיום הנהן כאות הסכמה ושניהם החלו לצחוק.
"אם הוא הגיב ככה, זה אומר שהוא מקנא! וחוץ מזה, הוא לא ידע שזו חובה, אין פלא שהוא נפגע מזה" אמר יוגיום. "טאהיונגי, יש לך עדיין את הכרטיסים ללונה פארק, נכון?" שאל באקהיון וטאהיונג הנהן. "מעולה! אז כשתחזרו הביתה תשאל אותו אם הוא רוצה ללכת איתך! תסביר לו שזו הייתה חובה ותבקש לפצות אותו על זה!" הוא המשיך. "הכל יסתדר בסוף, אתה תראה" יוגיום אמר וחייך וכך גם באקהיון, גורמים לטאהיונג לנגב את דמעותיו ולחייך את חיוכו המרובע.
-
טאהיונג חזר היתה, רץ לחדרו, מניח את התיק ולוקח את הכרטיסים שנאמג'ון הניח על שולחנו. הוא התקדם לכיוון היציאה מחדרו ונתקע כשראה את עצמו במראה שליד הדלת. הוא הביט בעצמו והחליט שעדיף לו להתקלח ולהחליף בגדים לפני שייגש לדבר עם ג'ונגקוק.
כשסיים להתקלח ולהתלבש, הוא יבש את שיערו וסידר אותו מעט. 'אני באמת משתדל כל כך בשבילו?' טאהיונג חשב לעצמו וגיחך. הוא יצא מחדרו לכיוון החדר של ג'ונגקוק, לא שוכח את הכרטיסים ללונה פארק. "ג'ונגקוק" הוא קרא ודפק על הדלת. "לך מפה" שמע את קולו של הצעיר.
"קוקי..." טאהיונג נשען על הדלת. "לך מפה היונג" הוא אמר בשנית. "קוקי שלי... בבקשה תקשיב לי" הוא ביקש שוב ולאחר כמה שניות הדלת נפתחה וטאהיונג כמעט נפל, אך אחז בג'ונגקוק בכדי להתייצב. "ס- סליחה" הוא התנצל במבוכה קלה ונעמד על רגליו.
"מה רצית?" שאל הצעיר בקרירות וסגר את הדלת. "קו- ג'ונגקוק..." אמר טאהיונג ואחז בידיו של ג'ונגקוק. "אני מצטער" הוא אמר ומשך את הצעיר, מושיב אותו על המיטה ומתיישב גם הוא. "שום דבר בעולם לא שווה את הדמעות שלך. אני גרמתי לך לבכות, אני מצטער" הוא אמר לצעיר אשר נמנע מלהביט בעיניו.
"אני רציתי לדבר איתך ולהסביר לך מה קרה וגם להתנצל" החל הבוגר לומר. "בהפסקה, שיחקנו אמת או חובה. אחת החובות שקיבלתי הייתה לנשק את יוטה, אתה ראית את זה ואני ניסיתי להסביר לך, אבל התחלת לבכות וכעסת עליי... אז לא הספקתי..." הוא הסביר.
"אני רק רוצה שתדע שאני אוהב אותך ושלעולם לא הייתי עושה משהו כדי לפגוע בך" אמר טאהיונג. עכשיו ג'ונגקוק הביט בו. "אממ... רציתי לשאול, בתור פיצוי... אממ... תרצה ללכת איתי ללונה פארק?" שאל הבוגר והוציא מכיסו את הכרטיסים, מראה אותם לצעיר אשר פער את עיניו ואת פיו.
"אני שונא אותך" אמר ג'ונגקוק. "מ- מה? ל- למה?" שאל טאהיונג בקול פגוע. " אני שונא אותך כי אני מנסה לכעוס עליך, אבל כל מה שאני רוצה לעשות זה לחבק אותך ולנשק אותך בכל רגע ורגע" אמר ג'ונגקוק והבוגר התנפל עליו בחיבוק. לאחר כחצי דקה בערך, ניתק את החיבוק והביט אל תוך עיניו של הצעיר.
"ה- היונג מה-" אמר ג'ונגקוק כשנקטע על ידי שפתיו של טאהיונג, כאשר הבוגר נישק אותו נשיקה קצרה ורכה בשפתיו. "לא ענית לי, אתה רוצה ללכת איתי או לא?" שאל טאהיונג והצעיר חייך. "זו שאלה בכלל? ברור שכן!" הוא קרא בקול וחיבק את טאהיונג.
-
"היי בנים מה אתם עושים?" נאמג'ון נכנס לחדרו של ג'ונגקוק. "אני וקוקי הולכים ללונה פארק!" טאהיונג קרא "תודה היונג" הוא הוסיף והשני צחקק. "תהנו לכם ילדים" הוא אמר וחייך. "חזרת היום מוקדם, יש סיבה?" שאל ג'ונגקוק "אהה חזרתי אתמול מאוחר ואני מת מעייפות, אז חזרתי מוקדם יותר כדי לנוח. בכל זאת, בריאות מעל הכל, נכון?" הוא אמר וקרץ גורם לג'ונגקוק לצחקק.
"אוקיי, הבנתי, תרגיש טוב היונג" הוא אמר וחייך. "לילה טוב" אמר נאמג'ון. "לילה טוב היונג" החזירו השניים ונאמג'ון נופף להם, יוצא מהחדר וסוגר את הדלת.
YOU ARE READING
My stepbrother||Taekook
Random"על מה אתה חושב?" "על אחי הקטן" "ומה אתה חושב עליו?" "שהוא שלי" ⚠אזהרות⚠ *תהיה הזהרה על כמעט כל דבר בפרק* *לא להומופובים! *סמאט *אלימות (רצח, דם, מכות, קללות(?)) *דיכאון ומחשבות אובדניות *אונס (אם יהיה עוד אני אוסיף)
