מחוז ברנדון

-פרק 3-

בפרק הקודם:
הוא הפך למפלצת והוא ישאר מפלצת.
_____________________________

נקודת מבט אנה:

קרניי השמש האירו את פניי, נאנחתי בייאוש, עצמתי את עיניי והסתובבתי לצד השני של המיטה.

לפתע גופי פגע בגוף קשיח עם ריח מוכר. מוכר מאוד.

הרמתי את ראשי בחדות והתיישבתי בפינת המיטה, ״תחזרי לישון״ תומאס אמר בקול שקט בזמן ששכב על המיטה עם מחשב נייד על רגליו ופלג גופו העליון נשען על הכריות.

״תומאס אני רוצה הביתה״ אמרתי לו בכעס, ״אנה אמרתי לך שאני לא שואל אותך מה את רוצה ומה לא״ תומאס אמר כאילו זה מובן מאליו.

״מה ניהיה ממך?״ אני שואלת בייאוש, הוא הביט בי והרים את הגבה שלו.

״אתה לא זוכר שהיינו פעם החברים הכי טובים? שעשינו הכל ביחד?״ שאלתי עם תקווה קטנה.

תומאס הביט בי באדישות והחזיר את מבטו למחשב.

״אתה פשוט אגואיסט״ אמרתי עם צחוק מיואש, ״זהו זה, עלית לי עד כאן״ תומאס אמר בכעס והניח את ידו על מצחו.

״הגיע הזמן שנציב לך כמה חוקים״ תומאס אמר בכעס, איף מה ניהיה ממנו.

״בואי למשרד שלי עכשיו״ תומאס קם מהמיטה והתקדם לעבר הדלת, אני נשארתי לשבת על המיטה ושילבתי את ידיי.

״אנה בואי!״ תומאס הרים מעט את קולו, הנדתי בראשי וסובבתי את מבטי לכיוון הקיר.

״אל תעשי את זה קשה יותר״ תומאס אמר בכעס, אני רואה שהוא מנסה להתאפק.

״אני לא זזה לשום מקום!״ אמרתי בביטחון וקמתי על רגליי.

תומאס הוציא את אקדחו ממכנסיו וכיוון אליי, ״אמרתי לך לבוא עכשיו! אל תעצבני אותי!״ הוא צעק עליי בכעס.

״אתה לא תירה בי״ אמרתי בזלזול מתגרה ושילבתי את ידיי.

תומאס התקרבים אליי בצעדים מאיימים גדולים, התרחקתי ממנו מעט עד שגבי התנגש בקיר שהיה מאחוריי.

״רוצה לנסות אותי?״ תומאס אמר עם חיוך זדוני, נצמדתי עם ראשי לקנה אקדחו.

״תלחץ על ההדק״ אמרתי בזלזול שקט, תומאס הביט בי במבט שלא ניתן לפענוח.

״תלחץ על ההדק!״ צעקתי.

תומאס נאנח, הוריד את אקדחו ומשך אותי למשרדו.